הפועל באר שבע רשמה עוד ניצחון סופר חשוב במלחמת ההתשה בצמרת. נכון שיש עוד הרבה משחקים ושלישיית הצמרת עוד תאבד נקודות, אבל הניצחון אמש שם את ב"ש בעמדה טובה למשחק העונה. איבוד נקודות אמש לצד ניצחון של מכבי תל אביב היה מביא את האלופה במבוא למינוס חמש וזה לא מעט.
הפועל רעננה בעידן מנחם קורצקי היא קבוצה קשוחה, ממושמעת, מאוד מסודרת ובעיקר עיקשת. היא חזרה להיות רעננה המוכרת וזה הפך את המשחק לסופר קשה. רעננה התכוננה מצוין למשחק, לחצה את הקשרים שמניעים את הכדור, והשאירה בהרבה מקרים את ניהול המשחק לבלמים טאהא ואוחיון, שמבחינה טכנית הם ממש לא ויטור וצדק, וכשהם מנהלים את המשחק ההחלטות לרוב פחות טובות.
יש כמה נקודות שראויות לציון במשחק הזה. נתחיל עם הפחות טובות. הרבה מדי איבודי כדור במרכז המגרש שמקשים על הכתישה המוכרת בטרנר. כשאתה מאפשר ליריב לגעת יותר מדי בכדור ולנשום מהלחץ, קשה לייצר מומנטום ולחץ על היריב. קשה להסביר את הטעות הקשה של טאהא בשער השוויון, הבלם איבד את מקומו במגרש, רץ ללחוץ באגף, גרם לכך שלרעננה היה יתרון מספרי בהגבהה, אוגו זיהה, אבל לא הספיק לתקן. הטעות השפיעה מאוד על המשחק של טאהא שאיבד מהביטחון והרבה לאבד כדורים.
התעוררו בזמן. מליקסון (דני מרון)
השוויון הזה נתן הרבה אמונה לרעננה ובכלל, כל יריבה שמגיעה לטרנר מאמינה שאפשר לנצח במבצר הזה. הסיבה לכך היא שב"ש איבדה מעט מעוצמתה למרות התוצאות החיוביות. אחרי המשחק מול מכבי ת"א, יהיו לב"ש שלושה משחקי בית רצופים שם היא חייבת להחזיר את ההרתעה לא פחות מאשר להשאיר את הנקודות אצלה.
בן שהר שוב לא היה חד ועם קצת ריכוז יכול היה לסיים עם צמד, אבל כשחלוץ כמוהו מגיע למצבים בכר יכול להיות רגוע. בפעם הבאה הוא גם יכבוש. בעיניי המגמה החיובית שהתחילה מול ר"ג המשיכה. בלא מעט דקות ראינו את ב"ש לוחצת, חוטפת כדורים ומזכירה ימים אחרים, אבל היא צריכה לעלות את כמות הדקות בהן היא משחקת כך. גם התוצאה משמעותית. זו הייתה השלישייה הראשונה של ב"ש בסיבוב השני ובמקרה שלה, יש הבדל משמעותי בין לנצח 1:2 ל-1:3.
השיפור הגיע. בכר (דני מרון)
לא מעט ביקורת קיבל איינבינדר אחרי המשחק מול הפועל חיפה ולא בצדק. הקשר הוא המצטרף הטוב ביותר מהקו השני של ב"ש, מגיע לשני מצבים בכל משחק וניכר היה שהשער שלו אמש שיחרר הרבה לחץ. הוא מהלוחצים היותר מחוייבים בחלק הקדמי ואם ישפר את הדיוק יהפוך לקלף חשוב. אי אפשר גם להתעלם מהיכולת של מליקסון שלאט לאט בזמן הכי נכון של העונה חוזר לעצמו. הבישול, מסירות העומק והשער מהווים סימן מצוין לב"ש לקראת ההמשך. בדקות שראינו את חנן ממן אפשר היה לראות מה התפקיד שמייעד לו בכר. ממן מגווןו יכול לשחק גם בכנף ימין למרות שלוקה במהירות, אבל מפצה ביכולת טובה בהתקפות מעבר ובמצבים נייחים. רכש מצוין, ב"ש עוד תהנה ממנו.
ועכשיו לדבר האמיתי. משחק עונה שקובע מיקום לקראת הפלייאוף העליון וכששתי הקבוצות צמודות בטבלה. זה לא קרה בעונה שעברה. אין לי ספק שג'ורדי זוכר מצוין מה היה במפגש הקודם ואין לי ספק שהוא ינסה להפתיע את ב"ש. המשחק לא יכריע את האליפות, אבל עשוי להשפיע מאוד על זהות הקבוצה שתסיים ראשונה בסיום הסיבוב ותארח את המפגש הראשון בפליאוף. המשחק הזה לבטח ירים את רמת הביצוע של שתי הקבוצות. במפגש הקודם היה זה וואקמה שהתעורר וניצח לב"ש את המשחק ומשם הוא דהר לחודש מופלא. יש שחקנים שנולדו למשחקים גדולים.
מוכן למשחק העונה? ג'ורדי (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?