בתקופה האחרונה שומעים הרבה את הטענה שעונת כדורגל היא מרתון. רצי מרתון לא חושבים על כל המרחק, אלא חיים ממקטע למקטע. יש מקטעים שהרץ מרגיש בלתי עציר ויש גם רגעי משבר, מה שקרוי "קיר". קיר שצריכים לשבור אותו בכדי להתקדם הלאה ולסיים את המירוץ.
עד לפני שבועיים, מכבי תל אביב נראתה בלתי עצירה. היא עשתה סיבוב שני מושלם בזכות עבודה טקטית נכונה וחזרה של שחקנים חשובים מפציעות ורצה לשמונה ניצחונות רצופים בכל המסגרות תוך הצגת יכולת נהדרת. ודווקא אז, כשהגיעה לשמינית גמר הגביע מול הקבוצה בכושר הכי גרוע בליגה, הכל השתבש. לא רק שהיא הובסה והודחה בשלב מוקדם (אחרי שלושה גמרים רצופים), היא גם איבדה את אחד השחקנים החשובים שלה, מה ששיבש למאמן ג'ורדי קרויף את כל התוכניות. במשחק העוקב בליגה, מול בני יהודה, מכבי נראתה אובדת עצות לאורך רוב שלבי המשחק והיכולת שלה הזכירה את התקופה הרעה של תחילת חודש דצמבר.
ודווקא עכשיו, כשהקיר החדש מתחיל להתייצב לנגד עיניה וחלון ההעברות של ינואר לא הביא איתו בשורות מרגשות, נראה שהקלף הכי חשוב שההולנדי שלף מהשרוול וגרם למערך החדש שלו לעבוד בצורה נהדרת, לא יעמוד לרשותו בקרוב ומכבי תיאלץ להיערך שוב מחדש. רבות דובר על המערך הלא סימטרי של הצהובים, שהפך אותם בחודשיים האחרונים לקבוצה הטובה בליגה. אבל מעבר למערך, יש שחקן אחד, אלי דסה, שהתיאום בינו לבין המערך היה הגורם העיקרי להצלחה.
מכבי שיחקה בחודשיים האחרונים עם שלישיית בלמים, כשאחד מהם הוא למעשה מגן או קשר שירד מדרגה (שרן ייני או יובל שפונגין) ולידה דסה על קו ימין ודור מיכה כמגן חופשי מצד שמאל. שלישיית קישור מאוד מאוזנת ושני החלוצים: ניק בלקמן, שאוהב לברוח ימינה בכדי לקבל כדור לרגל, לחתוך למרכז ולנצל את רגל שמאל שלו, ו-וידאר קיארטנסון, השחקן שהכי צריך את דסה במכבי, כי הוא זה שמספק לו את מרבית כדורי הרוחב.
קיארטנסון ודסה. ביחד הם מכונת שערים (אריאל שלום)
דסה היה סופר משמעותי למערך הזה מכמה סיבות. השילוב בינו לבין בלקמן וגולסה בצד ימין היה מצוין. גולסה חיפה עליו בחוכמה ושיחק בעיקר במרכז, וכך מכבי הרוויחה עוד שחקן בהנעת הכדור ובלקמן ניצל את תשומת הלב והריווח שדסה יוצר בכדי לקבל בידודים מול הבלם השמאלי של היריבה, שהתקשה להתמודד איתו באחד על אחד. העובדה שצד ימין היה דומיננטי התקפית אפשר נוכחות טובה ברחבה. כשהכדור היה אצל דסה, קיארטנסון, בלקמן ואבי ריקן היו כמעט תמיד בעמדות תקיפה ברחבה.
כשדסה לא משחק והמערך מתהפך – עם דוידאדזה משמאל ומיכה מימין – בלקמן וריקן הולכים לאיבוד. לריקן קשה עם התנועות משמאל לימין ובלקמן לא מוצא אזורים לקבל את הכדור בצפיפות. גולסה בורח לקו ימין בכדי לרווח את המשחק ומיכה נכנס למרכז ושורף הרבה תמורת תרומה מינימלית. גם מבחינה הגנתית דסה היה מצוין. היכולת האירובית שלו, בשילוב עם הזריזות והאחד על אחד המשופר בהגנה, נעלו את אגף ימין של מכבי ואפשרו לאיתן טיבי לעזור יותר לז'אן-סילבן באבין במרכז ההגנה.
"היכולת האירובית של דסה אפשרה לטיבי לעזור יותר לבאבין" (דני מרון)
המספרים של דסה יוצאי דופן. אם נשווה אותו למגן הימני של באר שבע, בן ביטון, נבין את ההבדלים. דסה שיחק 404 דקות לעומת 918 דקות של ביטון, אבל בישל יותר (שניים לעומת אחד), מסר 13 מסירות מפתח לעומת 8 של ביטון, ואיים כמו ביטון על השער (3 פעמים כ"א). גם אם נשווה אותו לדוידאדזה, שעושה עונה סבירה, הנתונים בולטים לטובת דסה. למרות שדוידאדזה שיחק 935 דקות יותר, דסה בישל יותר ומסר יותר מסירות מפתח.
עכשיו, כשאין למכבי את דסה, ובעיקר אין לקיארטנסון את דסה, ג'ורדי יצטרך לשלוף קלף חדש מהשרוול. די ברור ששינוי הצד של מיכה, באותו מערך עם אותם שחקנים, לא מביא לאותה יכולת ולאותן תוצאות. אם ניקח בחשבון שהשחקן שמשחק בצד שמאל של התקפת באר שבע זה טוני וואקמה, שבמשחק הראשון בטרנר פירק את מכבי לבדו, כשקבוצתו נשארה בעשרה שחקנים. הציוות של מיכה בימין וייני מאחוריו יכול להוות נקודת תורפה רצינית הערב.
בפעם הקודמת שמכבי נתקלה בקיר, היא פגשה את באר שבע בגמר גביע הטוטו, ניצחה ויצאה לדרך חדשה. הערב (21:00) שוב מול האלופה, נראה אם יש לג'ורדי שפן חדש בשרוול ואם מכבי באמת יכולה ללכת העונה עד הסוף. כי הפסד, והקיר יהפוך לחומה בלתי עבירה, גם כאשר דסה יחזור מהפציעה.
מה דעתך על הכתבה?