טביעת אצבע: בית"ר מלהיבה ומרגשת ויש לה מאמן על הקווים

1 היו שני "וואו" אחרי המחזור של השבוע שעבר: האחד שקבוצה ניצחה את המוליכה ותפסה את מקומה והשני, שיש פער של שלוש נקודות בין המקום הרביעי לראשון. בשום "וואו" כזה לא הוזכרה בית"ר ירושלים, אפילו לא במשפט. האוהדים שלה ניסו להזכיר, אבל יוצרי ה"וואו" היו מרוכזים בעצמם. בית"ר? מה היא קשורה?

אז לפחות עד המשחק הערב בעכו, בית"ר ירושלים במקום הראשון. היא לא מגלה אופי והמשכיות כמו של מכבי ת"א, ואין לה את העוצמה של הפועל ב"ש ולבני בן זקן אין את הפאסון של ברק בכר, אבל היא במקום הראשון. יש כל כך הרבה פגמים במועדון הזה וכל כך הרבה טלאים בסגל שלה, אבל זו הקבוצה הכי מלהיבה במבחר הקבוצות המלהיבות של העונה, ויש לא מעט כאלה, ואולי היחידה שיכולה לצאת מהקבר בצורה הכי מרגשת – אנתוני וארן בקושי יכול ללכת, אבל דקה על המגרש מספיקה לו לשער ניצחון – וגם זו שפתאום משתנה מהקצה אל הקצה. מקבוצה ברדק לקבוצה שעושה בדיוק מה שעושים על מגרש עם ובלי כדור. תענוג. ועם כל הכבוד לניהול המקצועי ממיאמי ולסמכות האנושית מתא הכבוד, לקבוצה הזו יש מאמן, וקוראים לו בני בן זקן.

• צפו בתקציר: 0:4 גדול למכבי חיפה על ק"ש

2 שחקני הפועל חיפה חגגו באמצע השבוע מול הקהל שלהם את עלייתם לחצי גמר הגביע, הגם שעשו זאת אחרי תיקו עם שערי חוץ ולפני משחק הגומלין. ועדיין, הפועל חיפה הייתה במשחק הזה בפיגור 2:0, שהיו בו שתי תובנות: היא קבוצה לא מושלמת – והפועל רעננה הוכיחה לה אתמול שהיא לא מושלמת – והיריבה שלה בדרבי הגביע, התחילה להתעורר ואתמול כבר התפוצצה. זה אמנם נראה כמו ה-0:4 של ישראל על אנגליה הצעירה לפני 58 שנה (שלושה שערים בחמש דקות), אבל בדקות הבליץ, מכבי חיפה נראתה כמו שמכבי חיפה צריכה להיראות.

עם רוטן מכבי חיפה נראית כמו שהיא צריכה להיראות (ערן לוף(

איך זה קרה? התחיל לעבוד שם מאמן. פרד רוטן הבין כנראה שבשחקנים שיצאו לאירופה וחזרו משם יש עקרונות משחק שמתאימים לשלו. פתאום הישראלים השבעים האלה משחקים את הכדורגל שלימדו אותם שם: מהיר, בנגיעה, בתנועה. קבוצה מאומנת עושה את הדברים האלה כמעט ללא דופי. כמו מכבי חיפה ברבע השעה האחרונה אתמול.

3 הפלייאוף העליון והתחתון סגורים. עוד לפני המשחק של מכבי נתניה הערב, מפרידים 8 נקודות בינה לבין קריית שמונה. אבל זה לא רק פער הנקודות. לבני יהודה של ברק אברמוב ויוסי אבוקסיס יש 36 נקודות, זה הרבה. אלה 55 אחוזי הצלחה, ואנחנו מדברים על מקום חמישי, עשר נקודות מהמקום הראשון. זו הצלחה מסחררת. עשרה ניצחונות ב-22 משחקים, 29 שערים, יציאה מפיגורים, כמות נקודות מרשימה מול שאר חמש הקבוצות בפלייאוף העליון.

בני יהודה. הצלחה מסחררת (עדי אבישי)

בית"ר מלהיבה, נתניה מרגשת, הפועל חיפה מרשימה, אבל בני יהודה היא הפתעת העונה. ההגעה של יוסי אבוקסיס אתמול ליציע שלוותה בפזמון הידוע על בסיס השיר "מאמי", הסימון שלו לקהל כי ההצלחה היא של השחקנים, החיבוקים שלו עם שחקני פרויקט תגלית, מצביעים על מקום בריא, שקט תעשייתי, מתכון להצלחה. בני יהודה זכתה באליפות, בגביעים, הגיעה לאירופה, הייתה מלהיבה וכובשת, אבל כזו, כמו של אבוקסיס, היא עוד לא הייתה.

4 הם בני אדם, הם מרגישים נורא פגועים. הם גם לא מרוויחים מספיק אז הבכיר שבהם מוותר על התג הבינלאומי שלו, כי צריך להתפרנס וזה די מפריע לו. הם באמת מסכנים כי כל הזמן נוטים להמר שכל אחד מהם הוא מהמר, למרות שבהחלט הגיוני שזה מה שהם יודעים. גם אלי חכמון אתמול עם הצהוב על התחזות וההרחקה של דסה. זה מה שהוא יודע.

חכמון. אם השופטים היו טובים הם היו בליגת האלופות, והם לא (אודי ציטיאט)

אם הם היו כאלה טובים, השופטים, הם היו במונדיאל, לפחות בליגת האלופות. הם לא, גם הכדורגל הישראלי לא. זה מה שאנחנו שווים. הם ואנחנו. גם חברת החקירה החיצונית שיביא היום אשר אלון, כפי שהבטיח, תגיע לאותה מסקנה.