1. "צא לקניון אחי, תביא לי שתי קופסאות מרלבורו". מה כבר יכול אלי טביב ללחוש על אוזנו של הסקאוט ניר אפרתי? התשקורת העוינת כבר תראה את אפרתי הולך מאחרי עמוד הבטון, מקליד בזריזות כמה משפטים בוואטסאפ. המנהל מנצור קולט את ההודעה על הצג שמונח בינו לבין מאמן השוערים, עמי גניש, ואז כשהוא סוכר על פיו, הוא מתרגם את הצג למאמן בני בן זקן, או שאולי לעוזרו גיל לבנדה. שמישהו כבר יביא לבוס את המרלבורו שלו. בשביל להוציא את שכטר ולהכניס את עידן ורד בדקה ה-80 לא עושים כזה ווג'ראס.
ואם הכל נכון, מה בדיוק עשה טביב בחודש שנאחז במיאמי כדי לברוח מסגירת חלון ההעברות? העביר הוראות בטלגרם? איך זה שבית"ר ירושלים נמצאת במרחק מעידה אחת ממקום ראשון, למרות שחודש שלם לא עישנו סיגריות בתא הזכוכית?
- סוכנו של שכטר ייפגש השבוע עם ראשי בית"ר כדי להגיע לסיכום
- מקורב לקינדה: "כדאי למכבי תל אביב לפעול במהירות"
בואו נגיד את האמת: זה לא מעניין, אין בזה כלום. בסוף, אם בית"ר תזכה בדאבל – וזה לא בשמיים – הוא יהיה רשום על שמו של בני בן זקן ועל שמו של טביב יהיה רשום שהתערב בעבודתו של המאמן (או לפחות צולם בדרך שבקושי הותירה מקום לספק). 31 משחקים ברציפות שבית"ר כובשת, עם מימר, לבנדה, בן זקן, בלי קהל, עם קהל, במיאמי ובשאר העולם. כל השאר אלה רעשי רקע.
לא בשמיים שהם יחגגו דאבל, למרות הכל. שכטר ובן זקן (דני מרון)
2. המונח "מזל של אלופים" כבר מזמן קיבל את הביטוי הצהבהב "תחת של אלופים", רק שהפעם היה מזל שהכדור אכן פגע בישבן. הפועל ב"ש מבקיעה שער סופר יקר, במקום בו הפסידה רק בשבוע שעבר תואר, בדרך שלא מותירה מקום לדמיון. חתיכת אחוריים יש לתומאש פקהארט. והמדהים הוא שבשנייה האחרונה לקח גיא חיימוב כדור שמעטים לוקחים, מבעיטה של נחמיאס שחלפה על פני כל הפיונים שהסתירו לחיימוב את שדה הראיה.
ב"ש לקחה את כל מה שמכבי ת"א אפשרה לה במחזור הזה. והיא הכשירה את ויטור, שנראה שמנמן וקהה מהרגיל, אבל ייראה טוב ממשחק למשחק, והיא עשתה את זה בלי טוני וואקמה ועם בן שהר ומהראן ראדי מהספסל ועם דור אלו הלום ראש, והיא שוב במקום הראשון. אנחנו יכולים לומר עד מחר שהפועל ב"ש שבעה, ופצועה, ומותשת, ומוכת בעיות ומשברים ושערוריות, והיא במקום בו סיימה שנתיים ברציפות עם תואר. גם אם זה ייגמר בלי, ההתעקשות של ב"ש להתעלם משלל התירוצים שהכנו פה מעוררת הערכה.
במקום בו סיימה בשנתיים האחרונות: בדרך לאליפות (ערן לוף)
3. הפועל ב"ש ראשונה, בשבוע שעבר זו הייתה מכבי ת"א, שבוע קודם זו הייתה ב"ש, שלקחה את זה ממכבי, שהחזיקה מעמד שבועיים אחרי שלקחה מב"ש, שלא שרדה שבוע אחרי שהדיחה את מכבי, שגם היא לקחה את זה מב"ש. כבר שישה שבועות שהבכורה עוברת מיד ליד כמו תפוח אדמה שבילה יותר מדי זמן בתוך מדורת ל"ג בעומר, כאילו אף אחת מהן לא רוצה אליפות. והאמת חייבת להיאמר: אף אחת מהן לא נראית כמו אלופה.
מה דעתך על הכתבה?