מאמן העונה
ראויים לציון –ברק בכר, שלמרות המכות שנוחתות על קבוצתו שלל בעיות מקצועיות, נכנס לפלייאוף בראש הטבלה (בשבע השנים האחרונות מוליכת העונה הסדירה סיימה את הפלייאוף עם תואר האליפות) וממשיך להראות יכולות טקטיות וניהול סגל מהמרשימים שנראו פה.
ניר קלינגר, שעושה עונה חלומית עם הפועל חיפה והביא את יואב כץ לראשונה לפלייאוף העליון. קלינגר פגע בול בזרים (שטקוס ותמאש הם הטובים בליגה בתפקידם), ממקסם את יכולות הסגל הצר שלרשותו, התגבר בצורה מרשימה על העזיבה של חנן ממן, נמצא בחצי גמר הגביע ובעיקר נהנה מכל רגע וממצב את עצמו כמועמד עיקרי לאימון הנבחרת. גם יוסי אבוקסיס, שמוציא מים מהסלע בבני יהודה, משביח שחקנים צעירים ואלמונים וגורם לשלם להיות גדול בהרבה מסך חלקיו ראוי לאזכור.
קלינגר חוגג עם צוותו. ממצב את עצמו כמועמד עיקרי לנבחרת (ערן לוף)
דראפיץ' כמובן גם יצר את השילוב בין לוי לסבע (אפרט לגביו בהמשך) שהפכו לצמד הקטלני בליגה. הוא גילה לנו שני שחקנים צעירים נהדרים תוצרת בית, אביב אברהם (שנתון 96) ויונס מלדה (שנתון 99), זרים מצוינים שהמשיכו מהליגה השנייה בדמותם של ורגוץ' ומוחמד, פגע בול עם הויבך הגרמני, שדרג שחקנים כמו גלזר ואולסק והוביל להפיכתם לקשרים מובילים בליגת העל והחזיר ליציעים את הקהל הגדול והחם של מכבי נתניה.
דראפיץ' וברדה. צמד שהחיה שיטה מיושנת והפך את העולה החדשה ללהיט (ערן לוף)
שחקן העונה
ראויים לציון – גבריאל תמאש וארנסט שטקוס, שני הזרים הנהדרים של קלינגר שמובילים את הפועל חיפה לעונה חלומית. קלאודמיר פריירה ואיתי שכטר, שני העוגנים של בית"ר ירושלים שמציגים מנהיגות ומספרים נפלאים, אבל השחקן שבלט מעל כולם הוא מלך שערי הליגה, דיא סבע.
סבע, שרק בנובמבר חגג את יום הולדתו ה-25, סומן כבר בגיל צעיר, אך סבל בתחילת הדרך מפציעות ובחירת קבוצות לא נכונה (הגיע למכבי ת"א מוקדם מידי ובתזמון לא נכון). הכל השתנה כשהוא נפגש בעונה שעברה עם דראפיץ' וערן לוי. סבע מציג העונה מספרי זהבי – 18 שערים (רק אחד בפנדל, ארבעה מחוץ לרחבה), שמתוכם 10 הובקעו במצב של שוויון, נתון נהדר ששווה לסך כל השערים של סגניו בטבלת מלך השערים. 89 איומים לשער (שני בליגה אחרי ערן לוי), שישה בישולים (מעורב בשער כל 91.45 דקות), 39 מסירות מפתח (שישי בליגה). סבע, שמתופקד בשפיץ של היהלום ומקבל חופש התקפי, נע בעיקר לצד ימין שם הוא מרגיש יותר נח, הוא חד ליד השער ושיפר העונה משמעותית את התנועה לעומק והבנת המשחק. וזה בלי להגיד מילה על שיתוף הפעולה המופלא שלו עם ערן לוי.
מציג מספרים דומים לשל ערן זהבי. שחקן העונה הסדירה, דיא סבע (דני מרון)
אכזבת העונה
הקטגוריה היחידה שבה אין תחרות ומכבי חיפה לוקחת אותה בהליכה אחורה, תרתי משמע. חיפה פתחה את העונה עם ציפיות בשמיים (כרגיל), התקציב הגבוה בתולדות המועדון, מאמן שהצליח בליאז' וקיבל יד חופשית מהבעלים, רכש ישראלי נוצץ מבלגיה, זרים עם רקורד מרשים וניצחון במחזור השני על ב"ש שהעיף את הציפיות לשחקים, אבל ככל שהעונה התקדמה, כך התגלה עומק הקטסטרופה.
גיא לוזון לא התחבר למועדון מכל בחינה, לא מצא הרכב קבוע וסגנון משחק שמתאים לשחקנים ופוטר בסיום הסיבוב הראשון אחרי תיקו ביתי מאכזב נגד אשקלון. מאותו רגע, חיפה הרגישה כמו אדם שמסתובב בשדה מוקשים, ובמקום ללכת בין המוקשים, פשוט קופץ ראש על כולם. זה התחיל מהמינוי ההזוי של רוב מאס כמאמן למרות שהאיש ממש, אבל ממש לא רצה להיות מאמן וכנראה ידע למה, המשיך עם התעקשות על מערך שעושה עוול ליכולות של השחקנים, מה שיצר כדור שלג גם ברמת הביטחון וגם מבחינת היכולת הקבוצתית והמשיך עם המינוי של פרד רוטן, שעל פניו נראה לא מתאים למערכת וישנה תחושה שהובא כמועמד פשרה.
כנראה לא ירדו ליגה, אבל הקטסטרופה גדולה במיוחד (לירון מולדובן)
מכבי חיפה כנראה לא תרד ליגה, אבל אחרי שהגיעו לשפל שלא ידעו כמותו 40 שנה, אולי כדאי לעצור רגע את המירוץ, לעשות צעד אחורה ולהירגע. פחות קפריזות, תוכנית לפחות לשנתיים קדימה, בחירות נכונות ומושכלות יותר של זרים וישראלים, הכנסת דם חדש למעטפת של הקבוצה ופרידה מחלק מהאנשים שמלווים את הקבוצה בשנים האחרונות, כולל במחלקת הנוער שלא מצליחה לספק שחקנים איכותיים מספיק לבוגרים. למו אלאך, שעד עכשיו מתנהל בזהירות, יהיה מבחן גדול מאוד בקיץ הקרוב. יהיה מעניין לראות את המהלכים שיבצע והאם הם יחזירו את חיפה למקומה הראוי בצמרת הכדורגל שלנו.
נבחרת העונה
ארנסט שטקוס (87 הצלות, 12 יותר מקליימן, 26 יותר מראייקוביץ')
מאור קנדיל (עשה התקדמות אדירה תחת אבוקסיס, שער אחד וחמישה בישולים)
גבריאל תמאש (שני שערים בדרבי הגביע, אחד בליגה, הפריחה של קפילוטו נרשמת הרבה לזכותו)
מוחמד עלי קמארה (הגינאי הצעיר, שנתון 97, פוטנציאל עצום, בוסר וטועה לעתים אך משתפר כל משחק. מקום ראשון בליגה בחילוצי כדור, 253)
אורן ביטון (5 בישולים, מגביה נהדר מצבים נייחים. משחק ההגנה עדיין טעון שיפור)
קלאודמיר פריירה (9 שערים, 5 בישולים, מנהיגות, שמחת חיים – המנוע של בית"ר)
עלי מוחמד (שחקן הסיבוב הראשון, האנגולו קאנטה של נתניה)
דיא סבע (שחקן העונה)
ערן לוי (7 שערים, 9 בישולים, 62 מסירות מפתח – ראשון בליגה)
איתי שכטר (9 שערים, 7 בישולים, סחט 6 פנדלים, המנהיג הבלתי מעוער של ביתר שהתרומה שלו היא גם מעבר למספרים)
אנתוני וארן (8 שערי ליגה, 5 שערי גביע, 2 בישולים. ללא ספק תגלית העונה)
ספסל: אמיליוס זובאס, דור פרץ, דור מיכה, טל כחילה, ניקו אולסק, אלון תורג'מן, חנן ממן
שכטר וקלאודמיר. הרוויחו ביושר את מקומם בנבחרת העונה (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?