מגרלשווילי הדליק את הלהבה של הפועל באר שבע

וואו! איזו פתיחה מחשמלת לפלייאוף העליון. המשך ישיר לטירוף שחווינו בצמרת במהלך כל העונה הסדירה. ליגת העל העונה היא הצמודה ביותר באירופה, אולי בעולם, ולנו לא נותר אלא להתענג. כל העונה חיפשו בהפועל באר שבע את הרגע שבו הקבוצה תבער ולא מצאו, ואולי דווקא חיים מגרלשווילי הוא זה שידליק את הלהבה, כי השער שלו שווה לבאר שבע ים של אמונה באפשרות לזכות שוב בתואר.

אומרים שבסוף הטבלה לא משקרת, והנה, המחזור הבא הופך להיות משחק עונה אמיתי, אולי משחק שיתברר בסיום העונה ככזה שהכריע את הקרב על האליפות. הרבה מאוד קולות אמרו שעדיף היה להיות במקום השלישי בגלל סדר המשחקים הנוח יותר, אבל מה כל זה שווה לסגנית האלופה, אם בסופו של דבר היא פותחת את הפלייאוף בהפסד ביתי?

לפני הפלייאוף, חשבתי שסדר המשחקים לזו שתסיים ראשונה הכי מתאים לבאר שבע, ולו רק בגלל שלושה משחקי הבית מתוך ארבעה משחקי הפתיחה של הפלייאוף, תוסיפו לזה את הניצחון על סכנין, ותקבלו רצף משחקי בית במגרש הכי ביתי באירופה וזה משהו שיכול לעשות את ההבדל מבחינת הפועל באר שבע.

רצף משחקים בבית יכול לעשות את ההבדל (דני מרון)

אין משחקים קלים בפלייאוף ולא יהיו. כל הקבוצות יכולות לנצח את כולן בכל משחק, כך שעכשיו בבאר שבע צריכים להוריד את רף השמחה מההפסד של מכבי תל אביב ולהבין באמת ששום דבר רציני עוד לא קרה. בשנתיים החולפות באר שבע הצליחה לייצר הרבה מאוד שערים במצבים נייחים. השנה עד אמצע העונה זה כמעט ולא קרה, אבל בחודש-חודשיים האחרונים המצב השתנה. אורן ביטון לוקח את רוב הכדורים החופשיים, מאור מליקסון אחראי על הקרנות ברגל ימין והאלופה הפכה שוב למאיימת מאוד במצבים נייחים. בכדורגל אתה חייב לנצל כל הזדמנות לכבוש שערים ומצבים נייחים הם כלי סופר חשוב.

כמה מילים נכתבו השנה על מיגל ויטור? אבל הפעם לא אכתוב על חסרונו, אלא דווקא על תרומתו ליכולת של לואי טאהא וחאתם עבד אלחמיד. הגדולה של הפורטוגלי היא ביכולת שלו לעצור את חלוצי היריבה עוד במחצית המגרש שלה, כשהוא תוקף אותם מאחור ולא מאפשר להם להתסובב, או כדור או עבירה. השיפור הגדול של אלחמיד בשני המשחקים האחרונים הוא בתחום הזה, טאהא כבר הבין זאת מזמן מה שהפך אותו השבוע לבלם נבחרת, כך צריכים לשחק בלמים מודרנים.

ויטור. תורם גם מחוץ למגרש (דני מרון)

הפגרה הכפויה בהחלט הגיעה בזמן מבחינת באר שבע. היא תרוויח את טוני וואקמה בריא בהרכב, ואולי גם את מיהאי קורהוט ומתן אוחיון לסגל. היא תגיע לשלב המכריע של העונה כשהיא יחסית בריאה. אבל אם יש משהו שבכר חייב לפתור, זאת הירידה ביכולת בפתיחת המחצית השנייה במשחקים האחרונים. ראינו זאת גם אתמול וזה בעיקר עניין מנטלי, כי משחקים מוכרעים לרוב במחציות השניות ובדקות הסיום, והאלופה לא יכולה להרשות לעצמה ירידה קבועה ביכולת בדקות הללו. עד כמה העובדה שבית"ר ירושלים תגיע לטרנר אחרי משחק חצי גמר תשפיע על תוצאת המשחק בליגה? נחכה ונראה.