ציפיות. אכזבה. התעוררות. הזדמנות. שוב ושוב חוזר חיים סילבס על המוטיב המשמעותי מבחינתו לקראת חצי גמר גביע המדינה מול בית"ר ירושלים. הוא מדבר בפתיחות ולא בורח מאחריות, אבל מבחינתו, קריית שמונה שלו נמצאת נגיעה מלעוף קדימה. איתו או בלעדיו. "עברנו עונה קשה של בנייה מאפס ורדיפה. פספסנו נקודות בהתחלה עד שמצאנו כל אחד את המקום שלו במקום החדש הזה. היו הרבה מאוד משחקים שהייתה תחושה שמגיע לנו יותר ממה שאחנו מוציאים ולכן יש תחושת אי סיפוק מתמשכת. הגביע פתח לנו הדמנות לתת סימן קריאה על העונה הזאת, לתת גושפנקא חיובית למה שאנחנו עושים, לקבל שכר לעמל. עברנו את ב"ש בשני משחקים וזה נתן לנו אמונה שכן קורים פה דברים טובים ויש תהליך מעולה שכן מצליח. בליגה לא ראינו תוצאות, אבל אם בגביע כן נראה, נצא בתחושה של הצלחה וזה דבר שאנחנו לא רוצים לפספס".
הלך לכם העונה נגד בית"ר.
"בית"ר ירושלים קבוצה נהדרת דווקא בגלל כל מה שקורה שם. אין תבנית מסודרת, הכל נורא יצרי בתוך ומחוץ למגרש. כולם מתעסקים בכל מיני דברים והם באים ומנצחים. זה סיפור אדיר. יש שם וייב טוב וקהל שלוקח את הקבוצה על הגב. בסופו של דבר, אני לא חושב שיש יתרון למישהו. הקבוצה שתגיע מוכנה יותר ותבצע את הדברים מדויק יותר תצא מנצחת. גם ק"ש וגם בית"ר מסוגלות לנצח והן גם פגיעות. אני יודע שהם לפנינו בטבלה ומודע לזה שהאצטדיון יהיה מלא באוהדי בית"ר ועדיין אני חושב שבמשחק הספציפי הזה בית"ר לא פייבוריטית. מה עוד שגם בליגה מצאנו פתרונות להסתדר איתם. זו דוגמה לפוטנציאל שלא מומש בתוצאות".
העונה התחילה עם ציפיות ענק ולא ברחת מהן. יכול להיות שמהר מאוד הדביקו לכם תווית של כישלון שהיה קשה להתמודד איתה?
"אני מתמודד. הגעתי לק"ש במטרה לעלות מדרגה – גם בקריירה שלי ובהתמודדויות שלי וגם להחזיר את הקבוצה לצמרת. כשחתמתי, אף אחד לא ידע למה אנחנו נכנסים, אבל ידענו למה אנחנו מצפים. נכנסנו לדבר הזה ולא התחיל חלק. התחלתי להזיז את החומר ימינה ושמאלה ולראות עם מה יש לי עסק, איך אני עובד ולמצוא את המקום שלי בתוך המועדון. כשיש קצת מזל ותוצאות באות בהתחלה, הכל עובד טוב ומתקדמים תוך כדי תנועה. כשלא, זה מלחיץ ודוחק אותך לחפש שינויים ולחפש דברים בכוח. התמודדתי בעצם העובדה שהקבוצה הלכה והתקדמה ולא הפוך. הקבוצה כל הזמן זזה עד שהיא מצאה את התלכיד והשיטה בהם היא מסוגלת לנצח, להיות דומיננטית ולהביא מספרים התקפיים שהיו חסרים לנו בתחילת העונה. לצערי הרב, כשלנו בתוצאות בגלל דברים קטנים.
"זה היה הזוי ואני אומר את זה אפילו מניתוח מקצועי. הרגל המסיימת שלנו לקתה, הצלחנו לפספס משחקים שהיו לנו בידיים, היינו צריכים להרבה מצבים כדי להבקיע ומאידך, קבוצות מולנו הבקיעו ברגעים הזויים לא פעם ולא פעמיים. מול נתניה זה היה בולט ובסיום, הם עצמם הודו שלא עשו כלום. היו הפסדים מוזרים ורצף של כרטיסים אדומים וזה דחק אותנו אחורה. הפוטנציאל לא מומש לכדי יציבות בתוצאות, אבל אני כן רואה קבוצה שהולכת ומתעצמת. כל מי שמשחק נגדנו מרגיש את זה. כולם רואים שלקבוצה חסרה נגיעה שתיים להתמודד עם כל קבוצה. ק"ש קבוצה חזקה עם תוצאות חסרות מזל. לא התפרקנו, לא איבדנו דרך, ולא הלכנו אחורה. הדעה הרווחת היא שהקבוצה התחברה מאוחר יותר בשביל הליגה, אבל למזלנו אנחנו חזק בגביע. בעונה הבאה זו קבוצה שיכולה להיות חזק מאוד בפנים גם בליגה".
כשלנו בגלל דברים קטנים. זה היה הזוי (דני רמון)
אמרת אצלנו בראיון בקיץ שהפרויקט תלוי בתוצאות מהירות וצדקת. אבל עוד לפני תחילת העונה עשית שינויים בסגל. הלחץ התחיל עוד לפני המחזור הראשון?
"רצינו לאכול הכל מהתחלה. הרגשנו שדברים לא התחברו כמו שרצינו. שלומי אזולאי עזב וכבר בגביע הטוטו הרגשנו שזה לא מה שרצינו. הזדמנויות פיתו אותנו לעבות את הסגל ואתה צודק, חיפשנו את הדרך. התחלנו עם שלושה בלמים עם אחמד עאבד וזה לא הביא תוצאות, שיניתי ואז עוד פעם היה צריך לגבש שיטה אחרת. הכל תוך כדי תנועה, לחץ להביא תוצאות וציפיות שיצרנו לעצמנו. זה הרגיש לא בנוח, אבל לרגע החיפוש הדבר השלם לא נעצר. כל הזמן חיפשנו ועבדנו, עשינו שיחות אישיות, טיפלנו בקבוצה משמעתית, חברתית ומקצועית עד שהצלחנו למצוא תלכיד ושיטה. מצאנו את הקבוצה, אבל בדרך הפסדנו הרבה נקודות. היו הרבה רגעים של קלאץ' ששיחקנו טוב ויצאנו בלי הנקודות. זה היה מבאס.
"בכל זאת, תוך כדי הדבר הזה הצלחנו לבנות תלכיד שחקני בית צעיר מה שלא קרה הרבה שנים בק"ש. עומר לקאו, עידן נחמיאס, אמיר נסאר ועדן שמיר שהפך להיות קפטן. כלומר, לצד חוסר ההצלחה, הצלחנו לייצר תהליכים טובים ועובדה הגענו למקום שאני לא בטוח שתהיה הפתעה גדולה אם נעלה לגמר. ק"ש לא פראיירית למרות המיקום שלה בטבלה. בנקודה הזאת הבאנו קבוצה חזקה שיודעת מה היא רוצה, מתורגלת ועובדת טוב במגרש. נכון שחסרים לה אלמנטים כדי לרוץ לאליפות, אבל במשחק ספציפי יכולים לנצח כל משחק והוכחנו את זה נגד ב"ש".
יש לך כישרונות בנבחרת הצעירה, זרים טובים, חצי ליגה אחרי האסלביינק, אז איפה זה התפספס? נפלת עם הישראלים?
"לא יודע אם נפלתי, לא הצלחנו למצוא איזון בין הרכש לזרים. הבאנו הרבה שחקנים באותו מצב – אותה עמדה, אותו גיל, אותו מצב מבחינת רזומה וביטחון עצמי. גוזלן, ויסמן, יחזקאל וריאן כולם לא קיבלו מספיק דקות בקבוצות גדולות. הם שחקנים עם פוטנציאל ולצערי הרב נוצר מצב שהם מתמודדים אחד מול השני והיה קשה לייצר היררכיה ומדרג של ניסיון. ברמה האישיותית היינו צריכים לאזן את הסגל עם מנוסים – ככה גם אחד היה מושך את השני ולא הפוך. אף אחד מהם לא הצליח לצבור רצף של משחקים וביטחון. אבל הדבר הקריטי ביותר היה הכניסה המאוחרת של האסלביינק לכושר".
האסלביינק. הכניסה שלו לכושר הייתה הכי קריטית (סוכנות ג'יני)
פרט.
"איזי, אני והצוות הבנו שזה שחקן שיכול להיות שובר שוויון. בהתאם, איזי לא התפשר ולא בחל בשום אמצעי כדי להביא אותו. לצערנו, הוא עבר הליך רפואי בקיץ שמנע ממנו לשמור על הגוף שלו ועל אורח חיים ספורטיבי. זה עיכב מאוד את ההכנות שלו. ההשתלבות לקחה זמן, המצב הפיזי לקח זמן ובינתיים איבדנו נקודות ולא מצאנו את האיזון וההיררכיה. הוא היה אמור לסחוב את הקבוצה ולא היה מוכן בתחילת העונה. זה הלחיץ את המערכת. ניסינו למצוא דרכים וכבר התחלנו לפקפק – אולי לא מספיק טוב, אולי גישה לא מספיק טובה. לחצנו אותו במשקל ובדרישות במגרש. עוד משחק ועוד משחק ואתה מפספס נקודות, ואז מגיע למצב שאתה לא יכול לעשות תיקו כי הפער מנתניה ובני יהודה הולך וגדל. במשחקים כאלה, אם אתה לא מנצח, אתה מהמר ואז מפסיד. יותר מהישראלים – שהיו אמורים להיות שחקנים משלימים שהופכים להיות בכירים – השחקן הבכיר שהיה אמור לסחוב אותנו נכנס מאוחר וזה הקשה עלינו מאוד בחלק הקדמי. היום כשהוא נכנס לכושר, מצא את האיזון והתאקלם, התוצאות כאן".
כמה רצינית הייתה ההצעה מב"ש בינואר לגביו?
"רצינית. איזי דיבר איתי על זה שבאר שבע רוצה אותו".
בכל התקופה הזאת, מה היה בשיחות עם איזי?
"איזי הוא ווינר, תובעני, אחד שרוצה לנצח כל הזמן. הוא מבין כדורגל, אומר את דעתו ובהרבה מאוד מקרים צודק ומעמיד אותך על טעותך. צריך להתמודד עם זה והכל בסדר. עברנו תקופה לא נוחה, הוא אומר את שלו ואני מסביר את הכיוונים והמחשבות שלי. הוא לוחץ מאוד חזק כדי להביא את הקבוצה למקסימום יכולות. הוא לא בוחל באמצעים לומר את דעתו ולא אחד שישמור בלב. לפעמים זה לא נוח ולא כיף, אבל אני משתמש בזה ומקבל באהבה גדולה. לאיזי לא נוח ואני רציתי לרצות אותו ואת ועצמי. כל הסיפורים נשמעים נכונים, אבל כשהתוצאות לא טובות, תולים תקוות במשחק הבא. עברתי עונה לא קלה. מצד שני, המינון של איזי פחות גרוע ומפחיד. כשהייתי בחוץ, חשבתי שזה משהו שקשה להתמודד איתו וזה לא המקרה. הוא עושה את זה במינון בסדר והדברים נעשים בגבול המקצועי. הוא לא ניסה לקבוע הרכבים כמו שאמרו עליו. הוא מאוד דומיננטי בבחירת השחקנים לסגל וזה אחד הדברים שהוא הכי אוהב. כל מה שקרה בקבוצה זה 100 אחוז אחריות שלי. אם היו דוחקים אותי לפינות וגורמים לי לעשות דברים שאני לא רוצה, הייתי מנסה להתנער מאחריות. אני חושב שבבניית הסגל היו חסרים כמה אלמנטים והיו אלמנטים שחשבנו שיצליחו יותר. הקבוצה קיבלה שלד ואני לא חושב שרואים קבוצה שמשדרת כישלון, שאין בה עם מה ללכת. זה הדבר היחיד ששומר אותי חזק. אני רואה שאני קרוב למה שאפשר לממש. אני לא יודע אם זה יהיה איתי, אבל אם לא ייגעו בסגל ועם 3-4 נגיעות קטנות, הקבוצה תרוץ מאוד חזק".
זה אם גדול.
שרצקי. ווינר, תובעני ומבין כדורגל (עדי אבישי)
"השלד האמיתי זה החיבר בין הצעירים לזרים. יותר קל להחליף שובר שוויון מאשר לבנות הכל. ברגע שכל האלמנטים יציבים, יש זרים ש-80 אחוז מהם איכותיים שממשיכים בוודאות ושחקני בית צעירים מאוד שאתה יודע מה תקבל מהם. נשאר לגעת בדבוקה הישראלית, לעשות חילופים קטנים, למצוא עוד שובר שוויון אם האסלביינק עוזב והקבוצה תהיה חזקה מאוד. תבין, אחרי שעאבד ודין מימוני עזבו, הקבוצה התנקתה מכל הסגל המפורסם שהביא תארים. זה סגל חדש לגמרי והיום בדיעבד לא ידעתי שייקח כל כך הרבה זמן. הייתי בטוח שהדברים ירוצו מהר ומיד ננצח, מקסימום פה נפקשש ונדביק בהמשך. אבל היה קשה… כל הקבוצות שקחו תארים ההישג אצלן נבנה. גם ב"ש עם ברדה ובוזגלו התמודדה בצמרת, פספסה את הגביע ושנה אחרי הביאו עוד שלושה שחקנים, עשו התאמות ורצו לאליפות. בהפועל חיפה השלד נבנה בשנה שעברה, בא ניר פגע בזרים והקבוצה עפה למעלה. קבוצה כמו נתניה רצה שנה שנייה ברציפות. אין לזה מחיר".
תהליך בארץ זו מילה גסה. אתה מרגיש כמו משה רבנו – התחלת תהליך ובקיץ יבוא מאמן אחר ויקטוף את הפירות?
"זה המקצוע ואני לא יכול לבוא להתבכיין שדברים הולכים פחות טוב. את הדברים בשליטתי ובאחריותי אני חייב לעשות הכי טוב. טעיתי בדרך. עשיתי דברים פחות טובים, אבל לרגע לא הורדתי את הרגל מהגז, לא מעלתי בתפקיד שלי, לא ויתרתי לעצמי, על העקרונות שלי או עשיתי משהו לטובתי ולא לטובת המערכת. אם מישהו אחר יבוא, אין בעיה. אני את שלי עשיתי. הצלחתי או לא, הייתי נאמן לעבודה שלי ב-100 אחוז. משה רבנו? אני לא סנטימנטלי עד כדי כך. נכון שהתהליך הראשוני הוא הקשה בעתר ורק מי שלצדי יודע על מי אני מדבר וכמה זה לא היה קל. היום התחושה שבנגיעה קטנה, הקבוצה תעוף ללמעלה וכולנו רוצים שזה יקרה כשכולנו פה. אם לא, נמשיך הלאה, נלמד מהטעויות ונלך לאתגר הבא. לא חושב שאני צריך לדאוג לעבודה".
המשחקים בגביע הם על העתיד שלך? תוגדר על ידי מה שיקרה בהם?
"אני לא אקרא לזה על העתיד שלי בק"ש. ברור שאני רוצה שהפרויקט הזה ימשיך. בגלל העובדה שבליגה לא הוכחנו את עצמנו בצורה מספקת, זו הזדמנות כן בסופו של דבר לתת חותם ולעלות מדרגה בקריירה ובשביל זה הגעתי לק"ש. אם זה לא יקרה, לא עשיתי את עליית המדרגה כמו שציפיתי. אם כן, זה ישפיע על הקריירה וזה חשוב לי ברמה האישית, ולמועדון זה קריטי. אחרי שנתיים לא טובות, זו הזדמנות להחזיר את המועדון לצמרת הכדורגל. זה לא קל כי אין בק"ש אלמנטים שיכולים להחזיק אותה בצמרת בשנים רעות כמו קהל. מועדון כזה חייב עונות טובות כדי להיות בצמרת ולא יכול לגנוב צמרת. אני חושב שהמשחק הזה יכול לסמן חץ ירוק או חץ אדום. אם הליגה הייתה מוצלחת, יכולנו להחליק את הגביע. כל השחקנים מבינים את זה כמוני וגם איזי מבין את זה וכולם רוצים את זה. זה לא משחק על העתיד של חיים סילבס. העתיד שלי משני מאוד".
"לרגע לא הורדתי רגל מהגז, לא מעלתי בתפקיד שלי" (מאור אלקסלסי)
בוא נדבר על בני בן זקן. הבן אדם עבר התעללות, כולל במשחק בק"ש, אבל ספג הכל.
"חייב להגיד ולא בשביל פוליטיקלי קורקט שקשה לשפוט את זה. עם איך שהדברים מוצגים נוצרת תחושה לא נוחה, אבל בני – שאני מכיר אותו הרבה לפני שהגיע לבית"ר ויש לנו המון שיחות על כדורגל – הוא איש מקצוע אדיר ובן אדם נהדר. כל כך מגיע לו להצליח וזה רק צודק כל מה שקורה – שאחרי עפולה, קיבל הדמנות שנראתה הזויה והוא מצליח למרות שנראה שהכל הולך נגדו. בטון? כל מה שאמור לפגוע פוגע. הוא יודע להתמודד ומבין את ההקרבה שהוא צריך לעשות כדי שיכירו בכישורים שלו וכדי להיכנס לתודעה. הוא כל כך מוכשר וכל כך איכותי שזה לא קורה לו במקרה. היקום פועל לטובתו, אני רק מקווה שזה ייעצר בחצי גמר וימשיך בליגה".
להקריב את עצמו כדי שיכירו ביכולות שלו? לא משפט בעייתי קצת?
"לא להקריב את עצמו. הוא יודע מה צריך להקריב כדי שזה יקרה. אתה חושב שברעננה דרך ההתנהלות שלי בשנה הראשנה הייתה כמו בשנייה? הייתי צריך לברור מלחמות. ידעתי להזרים את עצמי פנימה ואחרי שהפכתי להיות רלוונטי ומוערך, יכולתי לדפוק על השולחן ולעמוד על פרטים קטנים. אני חושב שבני לאט יוצא נשכר מכל הסיפור הזה. בהתחלה, היה נראה שמשהו הזוי קורה, אבל אז עוד משחק ועוד משחק ופתאום רואים מה הוא עושה ופתאום הניצחונות שייכים לצוות ולא רק לשחקנים. לאט זה שוקע. הוא עוד יהיה חזק ולגיטימי ואז יוכל לעמוד על דברים".
בוא נדבר על ג'ורדי קרויף. מה הוא הביא לכדורגל הישראלי?
"בעיניי ג'ורדי שינה את הכדורגל בארץ. מכבי ת"א אחרי ניסיונות של שנים קיבלה דפוס אחר של התנהלות ומקצוענות. ההגמוניה עברה אליה מיד בבירור. הוא שלט ביד רמה, הביא שמות של מאמנים ושחקנים שלא חשבנו שנצליח לראות פה. רמת התחרותיות ורמת המקצוענות עלתה מדרגה. הוא גרר את ב"ש לגרד את הקצה לה ואת מכבי חיפה לנסות ולמצוא את הקצה שלה וגם ואת בית"ר ועוד קבוצות. עובדתית, איתו מכבי ת"א חזרה להיות אימפריה לפעמים היו תקופות שזה נראה כמו בכדורסל – הגמוניה שאי אפשר יהיה לקחת. פתאום נראה שהכל אפשרי וכל שחקן יכול לבוא לחתום. זה גרם לכולנו ללכת לבדוק מה עושים שם יותר טוב מכולם. זה גרם לנו לחשוב מה אנחנו עושים פחות טוב וללמוד. חבל לי שהוא הולך, מקווה שיגיעו עוד אנשים כמוהו. התחברנו בקורס הפרו והיו לנו לא מעט שיחות. הוא איש כדורגל אדיר, בן אדם גדול".
קרויף. אחרי ניסיונות של שנים מכבי ת"א קיבלה דפוס של התנהלות ומקצוענות (ערן לוף)
לסיכום, טעית בציפיות שיצרת ואולי תשלם במשרה שלך?
"אני לא יודע אם אשלם, אבל לא אני יצרתי את הציפיות ואי אפשר היה לברוח מזה. איזי ווינר שיעשה הכל כדי להחזיר את הקבוצה לצמרת. הביאו אותי בשביל זה ולנסות להנמיך ציפיות לא היה ישר. אמרתי פלייאוף עליון, אבל בשיחות עם איזי הרצונות היו גדולים יותר".
אליפות?
"הוא מאמין בטוב ביותר. מאמין שהוא יכול לנצח הכל עד הסוף. הוא לא רוצה לוותר מראש ואני מעריך את זה. נכון שזה לפעמים לא ריאלי וגורם לתחושות לא נוחות ולא מוצדקות, אבל אם אני רוצה להגיע רחוק ושהמערכת שאני עובד בה תגיע רחוק, לא צריך לפחד מציפיות ולומר מהן. הפלייאוף העליון היה ריאלי ולא הצלחנו להגיע לשם. לבוא ולהגיד 'נכשלנו' זה צודק וזה בסדר. אם נכשלנו כי טעינו בכל מה שעשינו, אני צריך לשלם. אם זה בגלל שלוקח זמן לעשות קבוצה ובגלל ששילמנו על ביוקר על דברים קטנים שהיו יכולים גם להסתדר אחרת, זה גם בסדר. בשורה התחתונה, ק"ש הייתה צריכה איתי או בלעדי להיות בפלייאוף העליון. אם נסיים את העונה עם גביע, זו הצלחה מסחררת. תואר ואירופה, זה אומר שהגענו למטרה עם מטוס ולא עם אוניה".
מה דעתך על הכתבה?