קריסת מערכות: מכבי ת"א טועה כל הדרך למקום החמישי

אחרי פתיחת פלייאוף מושלמת, שכללה ניצחונות מרשימים על בית"ר ירושלים ומכבי ת"א ופתיחת פער משמעותי של שש נקודות בצמרת הטבלה, חזרה האלופה למבצרה בטרנר, שם המתינה לה אחת משתי הקבוצות היחידות בליגה שאותה עדיין לא הצליחה לנצח, הפועל חיפה.

הפועל באר שבע, שהגיעה למשחק מבושמת ממחמאות ומלאת ביטחון, שוב נאלצה לבצע שינויים בהרכב בגלל מכת הפציעות וההיעדרויות הבלתי נגמרת שפוקדת אותה העונה. מי שהפעם הצטרפו לשחקנים ביציע היו בן ביטון המורחק, מיכאל אוחנה שקרע את הרצועה הקדמית ומאור מליקסון שלא היה כשיר למשחק. גם טוני וואקמה, שב-14 דקות מול מכבי ת"א ניצח בעשרה מאבקים ואמלל את שחקני ההגנה, עדיין לא כשיר למשחק מלא ופתח על הספסל. בעקבות האילוצים, בכר נאלץ לאלתר הרכב חדש, ואף הגדיל לעשות ושינה מערך. ב"ש פתחה ב 5:2:1:2, כשאיסק קואנקה נשלף מהבוידעם לעמדת המגן/כנף בצד ימין, מרואן קבהא צוות כבלם שמאלי יחד עם לואי טאהא וחאתם אלחמיד, וניב זריהן פתח בחוד לצידו של בן שהר.

הפועל חיפה, שהרגישה את הנשיפות של מכבי נתניה בגבה והתחילה להבין שהמקום באירופה לא מובטח, גם סבלה מסגל חסר. גל אראל, ניסו קפילוטו ושמואל שיימן לא נכללו בסגל מה שגרם לקלינגר להציב את ריסטו מיטרבסקי כבלם וחיים מגרלשווילי כמגן שמאלי. בקישור מקסים פלקושצ'נקו שוב הועדף על פני רוסלן ברסקי (שמעמדו נחלש) והשלישייה הקבועה, עדן בן בסט, אלון תורג'מן וגילי ורמוט פתחו בהתקפה.
 

ב"ש פתחה את המשחק עם הרבה התלהבות. זריהן ברח מעמדת החלוץ לאגף ימין (האזור שבו הוא מרגיש בנח) ויחד עם קואנקה הביכו את מגרלשווילי שהתקשה הגנתית לאורך כל המשחק. קלינגר שידע שמהצד הזה יכולות להגיע לו הצרות, נתן הוראה לבן בסט להיות קרוב למגרלשווילי בשליש הראשון כשב"ש תוקפת והאחרון ביצע את המשימה הטקטית בשלמות. אחרי 10 דקות של הסתגלות למערך של ב"ש, בן בסט הצליח לסגור את האגף ואף לצאת קדימה יפה למעברים. ברגע שההתלהבות פגה והאופציות לצאת מצד ימין נסגרו, המערך של ב"ש נחשף במלוא ערוותו.

הפועל באר שבע פתחה את המשחק בהתלהבות (דני מרון)

מבחינה הגנתית הצדדים היו דלילים מכיוון שג'ון אוגו ודן איינבינדר לא מסוגלים לכסות את כל רוחב המגרש, לא הצליחו להגיע לעזרה באגפים ולהתמודד עם פלקושצ'נקו הטכני וראדו גנסארי הנייד. מבחינה התקפית, ב"ש לא הצליחה לחדור מהמרכז הצפוף של חיפה. המערך גם סירס את אגף שמאל שלה שם אורן ביטון היה בודד מול דור מלול המצוין ו-ורמוט, כשגם גנסארי תמך בהם. ואכן, חיפה ניצלה את היתרון שלה במגרש בכדי לעלות ליתרון מה שגרם לבכר לחזור ל 4:3:3 ולהעביר את קואנקה מעמדת המגן הימני לכנף השמאלית. גם השינוי הזה לא עזר, ב"ש הייתה מבולגנת ובעיקר חסרת שחקני אחד על אחד בחלק הקדמי שינצחו במאבקים האישיים מול שחקני ההגנה של חיפה. ללא מליקסון, אוחנה ו-וואקמה, השחקן היחיד שיכל לשבור את ההגנה היה ממן, שניפק את משחקו החלש ביותר מאז הגיע מחיפה לב"ש.

בכר עשה את החילוף המתבקש במחצית כשהכניס את וואקמה במקום קואנקה. למעשה בחילוף הזה ובשינוי המערך בכר הודה שלקח את השינויים וההימורים שלו על שחקנים בהרכב צעד אחד רחוק מדי. ב"ש פתחה את המחצית בהתלהבות, אבל מתפרצת יפה של חיפה, עם כדור נפלא של פלקושצ'נקו לבן בסט וטעות הגנתית של אלחמיד הכניסו את ב"ש לפיגור כפול ולבור שלא ידעה כמותו בטרנר. בכר, שבמשחקים האחרונים כפה את סגנון המשחק על היריבות, ויתר על החזקת כדור ושיחק על מעברים, נכנע לקלינגר בקרב המאמנים והמשחק הלך לכיוון שנח להפועל חיפה (60% החזקת כדור לב"ש ויתרון לחיפה באיומים למסגרת, 7 מול 5, עד תוספת הזמן). חיפה נראתה בטוחה בעצמה, לא ירדה לבונקר, ניסתה, התגוננה היטב ויצאה יפה למעברים. גם אחרי השער המצמק של אוגו (בישול נהדר של אלחמיד שבמחצית השנייה הראה יכולות התקפיות מרשימות כמגן), קלינגר שידר לשחקנים שלו שלא צריך לרדת לאחור כשהכניס את עידן גולן החלוץ במקום פלקושצ'נקו הקשר. ואכן חיפה תפסה את ב"ש פעמיים לא מוכנה במתפרצת ואלמלא קבלת החלטות רעה של גנסארי וגולן המשחק היה מוכרע והיינו עדים להיסטוריה בטרנר.

בכר. נכנע לקלינגר בקרב המאמנים (דני מרון)

ואז הגיעה הדקה ה-93 והוכיחה שוב שיש דברים שקשה עד בלתי אפשרי להסביר בכדורגל. הפועל חיפה שיחקה מצוין, המשחק הלך לכיוון שלה לאורך כל הדרך, ב"ש עשתה את כל הטעויות האפשריות ובאופן ביזארי/ קרמתי (תבחרו את המילה) הכל מסתדר לה באצטדיון הנפלא הזה. איינבינדר, שכבר יצא מהמגרש בדקה ה-74, כי מספרו הונף לחילוף, ובשנייה האחרונה נשאר על כר הדשא וזריהן הוחלף, הסיט את הכדור במילימטרים בודדים בקרן האחרונה מה שגרם לנגיחה של בן בסט (שהפך בשנייה מעמדת גיבור המשחק לעמדת הגיבור הטראגי) לטוס לכיוון שערו הוא ולחדור לרשת בין ידיו של שטקוס הנפלא. אין מספיק הסתברויות בעולם שיוכלו להסביר כמה מקרי השער הזה. התחושות במגרש אחרי השער הזה היו מחשמלות והזכירו את האווירה אחרי שער הניצחון של שהר מול אינטר. השער הזה, למרות שהביא נקודה אחת קטנה, היה שווה הרבה יותר ואולי בסוף העונה נבין שזה היה שער של אליפות.

בתחילת הסיבוב השני הגיעה מכבי ת"א לטדי, עברה מ 4:3:3 ל 3:5:2, נתנה הצגה דומיננטית מול בית"ר, מה שהוציא אותה לסיבוב שני נפלא והכניס אותה לפלייאוף במרחק של שתי נקודות מהפסגה. עברו שלושה מחזורים בפלייאוף ומכבי ת"א קרסה טוטאלית. שלושה הפסדים במגרש הביתי בנתניה, כשבתווך יצאה ההודעה שתם עידן ג'ורדי קרויף, מה שגרם לתגובה לא טובה של הקבוצה ודרדר את הקבוצה עוד יותר.

גולדהאר וקרויף. ההודעה גרמה לתגובה לא טובה ודרדרה את הקבוצה (דני מרון)

הפעם מכבי ת"א הגיעה לטדי שפופה ומבולבלת, שוב שינתה מערך (הפעם ל 4:3:3), עשתה שינויים רבים בהרכב ונראה שאיבדה את דרכה לחלוטין. יובל שפונגין פתח כמגן שמאלי כשאופיר דוידזאדה עלה מהספסל, כריסטיאן באטוקיו תפס מקום בשלישיית הקישור והשלישייה הקדמית הורכבה מארון שוינפלד, וידאר קיארטנסון ועומר אצילי (שחזר לשחק אחרי חמישה חודשים), השלישייה שפתחה את העונה עבור ג'ורדי במשחקים באירופה.

בית"ר החזירה להרכב את אנטואן קונטה, אופיר קריאף פתח כקשר אחורי, ועידן ורד המשיך לקבל קרדיט בהרכב יחד עם חן עזרא ויאקוב סילבסטר בשלישייה הקדמית. המשחק נפתח באיטיות מסוימת, כששתי הקבוצות מרבות לאבד כדורים. 27 דקות נטולות אירועים הסתיימו עם טעות הגנתית קשה של אלי דסה שדחף את עזרא על סף הרחבה, למרות שלאחרון לא היו הרבה סיכויים להגיע לכדור. קלאודמיר ניצל מיקום נוראי של פרדראג ראיקוביץ' שפתח לו את הפינה וכבש את שערו העשירי העונה (הראשון בבית"ר שעולה לכמות כיבושים דו ספרתית) והשער ה-20 של בית"ר במצבים נייחים. נתון מטורף. מכבי ת"א נכנסה להלם אחרי השער ונעלמה מהדשא. עזרא הכפיל את היתרון בשער אישי נהדר, שאמנם פגע בדסה בדרך, אבל הראה כמה מכבי לא הגיעה מוכנה למשחק כשלא הביאה עזרה לדסה מהמרכז, לכניסה האופיינית של עזרא מימין לשמאל (אייל גולסה לא היה אפילו באזור המשוער וטל בן חיים ברח לאחור עם סילבסטר). בכלל, מכבי ת"א סיפקה את אחת המחציות העלובות שלה העונה עם בעיטה אחת לשער במחצית שלמה. בעיטה אחת שהגיעה מאותו פנדל שאצילי כבש.

עזרא. השער שלו הראה כמה מכבי ת"א לא הגיעה מוכנה (דני מרון)

את המחצית השנייה ג'ורדי פתח עם חילוף בעמדת המגן השמאלי. לא ששפונגין היה הבעיה במחצית הראשונה (שני השערים הראשונים הובקעו מימין והשלישי הגיעה אחרי איבוד של באטוקיו 20 מטר מהשער של מכבי). האורחים פתחו טוב את המחצית השנייה והעלימו את בית"ר. מכבי התחילה ללחוץ יותר גבוה, להשתלט על הכדורים הראשונים והשניים ולדחוק את המארחת לאחור. מבחינה התקפית, סוף סוף ראינו הצטרפות של שחקנים מקו שני לרחבה, כולל באטוקיו וגולסה. השער של קיארטנסון הגיעה מכל הדברים הללו. לחץ טוב של אצילי על גולדברג, יציאה קדימה של שוינפלד והצטרפות של באטוקיו ברחוק שפינתה את קיארטנסון בכדי להבקיע. מכבי המשיכה ללחוץ, לחטוף כדורים ולהגיע למצבים. סאבו עבר לכנף ועזרא למרכז מה שבלגן את המשחק עוד יותר וגרם לבית"ר לאבד לחלוטין את מרכז השדה. עם הרבה מזל, בית"ר שמרה על היתרון. הנתונים מראים בבירור על ההבדלים התהומיים בין המחציות. אם במחצית הראשונה מכבי החזיקה בכדור 43 אחוז, היא סיימה את המשחק עם 54 אחוז החזקת כדור. מכבי איימה על השער 11 פעמים במחצית השנייה אך מה שעמד בעוכריה היה הדיוק – רק שני איומים הלכו למסגרת וככה אי אפשר להשוות.

מכבי ת"א הפסידה ארבע פעמים ברציפות, דבר שלא קרה לה שש שנים וחצי, והיא מתקרבת גם לאבד את המקום באירופה בעונה הבאה. בית"ר ממשיכה בעונה החלומית שלה ושמרה על תקוות האליפות בחיים, רק חבל שתוך כדי העונה המקצועית הנהדרת, הקבוצה ממשיכה להתעסק בחוזים עתידיים (עונה שלישית ברציפות, מה שמצביע על ניהול כושל ואי הפקת לקחים) גם במחיר של איבוד שחקן קריטי להמשך מאבק האליפות.

שכטר. לא הזמן המתאים (דני מרון)

ואסיים עם סיפור אישי. כשהייתי עוזר מאמן במכבי חיפה, טסתי לאלקמאר לפני מפגש בין הקבוצות באירופה. אחד השחקנים הטובים של אלקמאר, האיסלנדי יוהאן ברג גודמונדסון, סיים חוזה בסיום אותה עונה. כששאלתי את המנהל המקצועי על הסטטוס של השחקן, הוא אמר לי שהם מכבדים את רצון השחקן לא להאריך את החוזה אחרי ששירת נאמנה את המועדון 4 שנים וחצי, והוא ישחק עד לסיום העונה ויעזוב ללא תמורה. היום גודמונדסון המבשל המוביל של ברנלי, סנסציית העונה בפרמיירליג, ואלקמאר היא הקבוצה המלהיבה בהולנד שלא מפסיקה להשביח שחקנים ומנהלת מחלקת נוער לתפארת. ככה מתנהל מועדון תקין שמכבד את שחקניו ואוהדיו. והמבין יבין.