1. קבוצות גדולות שיוצרות שושלת ומגמגמות באחת התחנות בדרך נוהגות להגיע למשחק מול קבוצה מאתגרת, ולעשות הצגת תכלית. בדרך כלל זה במשחק חוץ, בדרך כלל זה חתיכת קרדום לראש. ברצלונה נוהגת לעשות את זה מדי פעם בברנבאו, קולומביה עשתה את זה פעם בארגנטינה, גרמניה עשתה את זה לברזיל בחצי הגמר של המונדיאל, ומכבי חיפה עשתה את זה פעם במשחק עונה למכבי ת"א. ככל שהיריבה טובה והתקפית יותר, המהלומה מרשימה יותר.
אין יריבה הולמת יותר להפועל ב"ש ממכבי נתניה כדי לקחת את הפלומבה הכבדה מהמכתבה, זו שכתוב עליה "אליפות", ולהדביק לה את זה על המצח, ככה באמצע. נתניה פתחה את העונה בהצגה מהממת בטרנר שרק בנס לא קטעה את הרצף המרשים של באר שבע באצטדיון החדש. בסיבוב השני היא ניצחה את האלופה בנתניה, וכשהיא נאחזת בסיכוי הקלוש שפתאום צץ לה להגיע לאירופה, נתניה רצתה לבוא ולעשות את מה שהיא הכי אוהבת לעשות: לשחק נגד האלופה כמו אלופה.
אבל לא סתם ברק בכר הוא מאמן העונה כבר 3 עונות ברציפות: הוא יודע בדיוק מה תעשה היריבה והוא עושה לה בדיוק אותו דבר. אנחנו נלחץ עליכם בלחץ שלכם. עד שנתניה הבינה שהיא ערוכה הגנתית כמו קו מז'ינו מול הוורמאכט, ב"ש עברה כל הזמן דרך הפרצות בסכר, ועל הדרך כבשה את קווי האספקה של ערן לוי לדיא סבע, עד כדי כך שהוא פשוט נעלם. ב"ש שרדה שני סיבובים באזור המאבק לשמירת האליפות. בפלייאוף היא פשוט שוחטת את כולם, 4 מ-5 בסיבוב הראשון. אימפריה.
יודע בדיוק מה תעשה היריבה והוא עושה לה בדיוק אותו דבר. ברק בכר (דני מרון)
2. קשה לדעת מה היה קורה אילו עומר אצילי לא היה נפצע ומשחק כל העונה במדי מכבי ת"א. המספרים שלו בפרק הזמן הקצר ששיחק, לפני ואחרי הפציעה – כולל השער המרהיב מול בני יהודה – רק יכולים לעורר לאוהדי מכבי ת"א תיאבון, גם למיץ' גולדהאר. עומר אצילי הוא ההוכחה שלא משנה איזו פלטרפורמה ניהולית תהיה למכבי ת"א, כמה המנגנון המופלא שלה ייצר כסף ותהילה, ואיזה אנשי מקצוע זרים ינהלו אותה, הקבוצה הזו עדיין תלויה בשחקנים הישראלים שלה. אם זה לא היה ברור אחרי העזיבה של ערן זהבי לפני כמעט שנתיים, הרי שאפשר להבין את זה אחרי חזרתו של אצילי.
אולי אנחנו מגזימים לגבי אצילי, והקיטועים בקריירה שלו כמו העליות והירידות מזכירים לפעמים את הקריירה של אלירן עטר, אבל יש רמת משחק מסוימת שנחשבת לטובה בכדורגל הישראלי ואילו אצילי מגרד את רמת המשחק הגאונית. אם מכבי תבנה קבוצה סביב אצילי בעונה הבאה, היא תהיה חזרה בעניינים. בינתיים, עם קהל שבורח מכמה הפסדים, היא נראית בימים בהירים במיוחד ירוקה כמו מכבי חיפה.
מגרד את רמת המשחק הגאונית. עומר אצילי (דני מרון)
3. .ב-1970 נסעה מכבי יפו למשחק ההזדמנות האחרונה שלה בבאר שבע, מול היורדת הראשונה לליגה א'. באר שבע משכה איתה את יפו ושתיהן נאלצו לבלות שנה – לא יותר – בליגה א' בטרם חזרו חזקות יותר. אצל ב"ש זה נגמר אחרי 4 שנים באליפות. זה לא יקרה להפועל עכו. היא לא תחזור חזקה יותר, וספק אם היא תחזור בכלל, אבל היא משכה איתה את הפועל אשקלון שלפני 4 שנים שפכה כסף ציבורי שלא הלם את מידותיה ובנתה אימפריה של נייר.
היום, הנוער ירד לליגה הלאומית והבוגרים כבר בדרך. עכו ואשקלון הן שתי קבוצות לא בריאות שניזונו מכספי עירייה. בעכו העירייה נתנה את הקבוצה לגורמים שעדיין לא באמת תהינו על קנקנם ובאשקלון העירייה החליפה ראש עיר שאוהב כדורגל בראש עיר שאוהב יותר את תושביו, והיא תחזור לתפר שבין ליגה לאומית לליגה א'.
היה כתוב באיזה שהוא מקום ששוב שוקלים את צמצום הליגה ל-12 קבוצות ואת צמצום הלאומית ל-12 או 14 קבוצות. במקום לצמצם את הליגות ולמנוע מקבוצות שעובדות ומייצרות כסף בעצמן להגיע לאן שצריך, כדאי שההתאחדות והמנהלת ישימו ברקס למועדונים שמתנהלים מעבר ליכולות האמיתיות שלהם. זה יהיה מספיק. במדינה של כמעט 9 מיליון תושבים יש מספיק קבוצות לדי קהילות.
שתי קבוצות לא בריאות. הפועל אשקלון והפועל עכו (לירון מולדובן)
מה דעתך על הכתבה?