דבר משותף אחד יש העונה לקבוצות הכדורגל של הפועל חדרה והפועל תל אביב: העובדה ששתיהן עלו בצוותא לליגת העל. אבל אם הפועל תל אביב נחשבה למי שתנסה להתברג בפלייאוף העליון, את חדרה, לעומתה, היו כאלה שראו יורדת כמעט בטוחה בחזרה לליגה הלאומית. והנה מחזור הפתיחה של 2018/19 הוכיח שעדיין מוקדם היה לחשוב כך. במפגש ביניהן ניצחה הפועל חדרה 1:2, וזו ללא ספק התוצאה הכי מפתיעה של 90 הדקות הראשונות.
ניסו אביטן, המאמן שניצח, הדגיש בסיום המשחק שהליגה עדיין ארוכה. לפיכך הדבר המיידי שעליו לעשות הוא להבהיר זאת לשחקניו. שלוש הנקודות הן בוודאי זריקת עידוד ומרץ לקבוצה, אבל אל לה לסנוור איש. כי המשכיות היא מילת המפתח בכל ענף ספורט. מצד אחד התברר להפועל חדרה "שהשד אינו נורא כל כך", ומצד שני אם מישהו המעיט מיכולתה, מעכשיו הוא כבר יתייחס אליה במלוא הרצינות. ככלל, תמיד טוב לליגה ששמות חדשים ,שצצים בה, אינם הופכים "לבשר תותחים", ואגב, ראוי להזכיר שהפועל חדרה כבר הייתה בעבר הרחוק מאד בליגה הבכירה שלנו, אם כי זוהי באמת היסטוריה.
אשר להפועל תל אביב, תחושתי היא שההפסד נחת עליה כרעם ביום בהיר. הגיוני שרבים מאוהדיה חשבו לפתוח לגמרי אחרת את הליגה. אולי נכון יותר יהיה לומר שלכאורה משחק הבכורה מול הפועל חדרה, צריך היה לשמש עבור הקבוצה מקפצה להמשך הדרך. עם זאת המציאות מראה, לא פעם, שדווקא הפסד בלתי צפוי יכול לעורר את המפסידה. להוכיח לשחקניה שאין חיים קלים ונוחים. שכדי לזכות בנקודות יש להשקיע יותר, וכי בכדורגל מנצחים במגרש ולא על הנייר. שכל משחק הוא קשה, ושכל יריבה היא מסוכנת. בכך כמובן אין כל חדש, אבל בכך כן ישנה תזכורת למי שעלולה לשכוח זאת.
כאשר חדרה מנצחת 1:2 את הפועל תל אביב זוהי בעיני, כאמור, התוצאה הכי בולטת בליגה. יותר מניצחון ה-0:5 של הפועל חיפה על מכבי נתניה, והרבה יותר מתוצאת ה- 1:1 של הפועל באר-שבע בקריית שמונה. ובקיצור: חדרה "גנבה את ההצגה".
שחקני הפועל תל אביב. תזכורת שכל יריבה היא מסוכנת (אודי ציטיאט)
מה דעתך על הכתבה?