ליגת העל יצאה בשבת לדרך אחרי פגרה ארוכה ואת מוקד העניין בפגרה ייצרו בעיקר ארבע הגדולות של השנים האחרונות, כל אחת בדרכה שלה. הפועל באר שבע פתחה את העונה בצורה רעה מאוד עם הודחה מאירופה, איבדה את תואר אלוף האלופים ואת הזר הכי משמעותי שלה בשנים האחרונות, טוני וואקמה, ופתחה את העונה עם זר אחד רלוונטי בלבד. בית"ר ירושלים ניצלה ברגע האחרון מלפיתתו החונקת של אלי טביב ועברה לזרועותיו של משה חוגג, מכבי תל אביב התחילה את החיים אחרי עידן ג'ורדי קרויף ומכבי חיפה המשיכה לחפש את עצמה.
המשחק המרכזי הפגיש שתיים מהקבוצות המסקרנות של העונה. מכבי ת"א, שהגיעה למשחק שלושה ימים אחרי ההפסד המאכזב בנורבגיה וארבעה ימים לפני משחק הגומלין בנתניה, אירחה את מכבי חיפה שעברה קיץ רגוע באופן יחסי, שמרה על הסגל שלה ועשתה תוספות סולידיות בעמדות מפתח – שוער (גיא חיימוב), קשר מרכזי (ג'ורג' מנדז'ק) וחלוץ (מיכיל קראמר).
המאמן החדש של הצהובים סלאבן איביץ' פתח ב-4:3:3 והמשיך ברוטציה הרחבה שלו, בעיקר בחלק הקדמי, כשבחר להשאיר את עטר, אצילי, מיכה וקיארטנסון על הספסל ופתח עם יונתן כהן, שהרוויח את מקומו בדרבי גביע הטוטו, איתי שכטר וצ'יקו אופאדו בחלק הקדמי. שרן ייני קיבל קרדיט במרכז ההגנה כשדור פרץ מועדף על דן גלזר שפתח בנורבגיה במרכז הקישור. אחת מהסיבות לרוטציות שעושה איביץ' בהרכב, מעבר לשמירת כוחות לקראת יום חמישי, היא שמירת רמת המתח בסגל השוויוני והאיכותי שלו, ודאי ביחס לליגה שלנו.
אבי ריקן מוקף בירוקים. לא שינוי לשמירת כוחות בלבד (דני מרון)
רוטן מנגד פתח ב-4:1:2:3 נסוג. שלומי אזולאי פתח כקשר האחורי, כששני הקשרים האחוריים הטבעיים מנדז'ק ונטע לביא תופקדו מדרגה לפניו. הסיבה להצבת אזולאי בעמדה האחורית – הרצון של חיפה להשתמש במוסר הטוב ביותר שלה כבונה ההתקפות מאחור. מצד שני, חיפה הפסידה את הכניסות שלו לעומק ויכולת הסיום שלו, אלמנטים שאותם הוא מבצע טוב משמעותית משני הקשרים שפתחו מעליו. לראיה, בפעם היחידה שאזולאי יצא קדימה והגיע לאזור הרחבה, חיפה הייתה הכי קרובה להבקיע ונעצרה רק על ידי ראיקוביץ' והמשקוף.
במחצית הראשונה מכבי חיפה הייתה מעט יותר מסוכנת והגיעה לשלושה מצבים טובים, שניים מהם אחרי איבודים של פרץ. מכבי ת"א לעומת זאת התקשתה לאיים על הירוקים. הקישור הצהוב היה חסר שחקן שיודע לייצר מצבים בזכות יכולות מסירה והשלישייה הקדמית נראתה אבודה. כהן הלך לאיבוד בכנף שמאל (רגיל לשחק בימין עם רגל הפוכה), שכטר נתקע בין הבלמים ואפואדו לא הורגש וכמעט ולא נגע בכדור בשליש האחרון.
בהתחלה הוא נתקע בין הבלמים. איתי שכטר (דני מרון)
במחצית השנייה מכבי חיפה ביצעה שני שינויים, אחד פרסונלי – אטיין ריינן במקום אליסון דוס סנטוס המוצהב – והשני טקטי פנימי –כשמנדז'ק ואזולאי החליפו עמדות. מכבי חיפה גם פתחה בלחץ ושלטה, אבל אז איביץ' החליט שנגמר יום ספורט והגיע זמן לשחק בשביל לנצח. הוא הכניס את דור מיכה למגרש וההשפעה הייתה מיידית. ארבע דקות אחרי שנכנס סיפק מיכה כדור מופלא ברגל ימין לכהן שמצא את אפואדו וסחט עצירה גדולה מחיימוב. חלפו 41 שניות ומיכה סיפק לשכטר כדור של רב אומן (ותודה למאבוקה שחלם ושבר את קו הנבדל, ולא בפעם הראשונה), הפעם ברגל שמאל, כדור ששכטר הפך לשער הראשון של מכבי ת"א בעונת 2018/19. מיד אחרי השער קראמר הורחק, בפעולה חסרת אחריות שלמעשה גמרה את המשחק.
מכבי חיפה היא עדיין תעלומה. מצד אחד היא הראתה יכולות טובות בדקות מסוימות. חיימוב נראה מצוין, ההצבה של אזולאי בעמדת הקשר האחורי אמורה לשפר משמעותית את המשחק שלה מול צפיפות וגם חבשי ישפר את הנעת הכדור שלה בחלק האחורי. מצד שני, חיפה שוב הפסידה, הראתה פגיעות בהגנה, בעיקר מכיוון מאבוקה שמתקשה להיות מרוכז הגנתית במשך 90 דקות ואיבדה את החלוץ שאמור להוביל אותה בגלל פעולה חסרת אחריות ברגע קריטי במשחק. מול אשדוד בשבת היא תיבחן ביכולת שלה לנצח כשהיא דומיננטית, מה שהתקשתה מאוד לעשות בעונה שעברה.
מכבי ת"א להבדיל עם הפנים לגומלין מול סארפסבורג בחמישי, ממשיכה להיות יעילה וחזקה בעידן איביץ', בלי קשר לאילו 11 הסרבי בוחר להעלות על כר הדשא. כשב"ש מקרטעת עם זר אחד, מכבי חיפה מתחילה עוד עונה במסע חיפוש עצמי ובית"ר אוספת את השברים אחרי עידן טביב, מכבי ת"א נראית כפייבוריטית הברורה לצלחת העונה וקשה מאוד לראות מי תאיים עליה.
במחצית השנייה הראו הצהובים שיהיה קשה לעצור אותם בדרך לצלחת (דני מרון)
סולומון חייב לצאת לחו"ל ויפה שעה אחת קודם
המשחק שנעל את מחזור הפתיחה הפגיש את מכבי פתח תקווה הצעירה והמסקרנת של אלישע לוי מול ביתר ירושלים שעברה קיץ נוראי ורק השבוע התחילה את ההכנות המעשיות לעונה. בית"ר פתחה בהרכב לא מאוזן, כאשר לצד התקפה טובה ואיכותית וקשר אחורי טכני כמו טיירה, ההגנה נראתה כמאוד בעייתית ובעיקר בעמדה אחת ספציפית. מתן פלג, שהגיע העונה מראשל"צ, פתח כמגן ימני כשמי שמשחק מולו הוא שחקן ה-1 על 1 הטוב בליגה, מנור סולומון. מעבר לעמדה הזו, גם איתמר ניצן הגיע למשחק עם הרבה סימני שאלה סביבו ואור זהבי, עונה שעברה בליגה א', בלם במקור וימני ברגל פתח כמגן שמאלי.
בית"ר פתחה טוב את המשחק כשהיא נישאת על האווירה המדהימה שסיפק לה הקהל הצהוב שחור שמילא את היציעים במושבה. 20 דקות היא שלטה, אבל אז הגיע מנור סולומון שחטף כדור 25 מטר מהשער שלו, דהר 40 מטר תוך שהוא מבטל 8 שחקנים, ויחד עם קאניוק סידרו ללידור כהן שער מול האקסית. פ"ת פתחה נהדר את במחצית השנייה ואחרי 13 דקות עלתה כבר ל-0:3 כשהיא מנצלת שתי טעויות של ניצן. בית"ר חזרה למשחק ונהנתה בהמשך מדקות טובות של ערן לוי המחליף שנתנו תקווה להמשך, אבל פ"ת סגרה את הסיפור עם שער רביעי בתוספת הזמן והחזירה את הירושלמים לקרקע אחרי אופוריית עזיבת טביב והגעת הרוכש והרכש.
בניון וכהן. ניצלו את חוסר האיזון בהגנה הצהובה עד תום (עדי אבישי)
לבית"ר יש סגל מאוד בעייתי ולא מאוזן. יש לה בעיות קשות בהגנה, יותר מידי שחקני התקפה שרוצים את הכדור לרגל, חיים באזורי מחייה דומים ולא כל כך מתאימים ל-4:4:2 קווים שהמאמן שלה נוהג לשחק איתו. הקהל הבית"רי, שנתן הצגה יוצאת דופן ונקייה מגזענות, חייב להיות מאוד סבלני כלפי הקבוצה ולדעת שייקח להם לפחות חודש להתחבר וגם הביקור של חדרה הצנועה בשבוע הבא בטדי לא הולך להיות טיול.
בניגוד גמור לבלאגן בבירה, מכבי פ"ת הציגה 10 שחקני סגל שגדלו במועדון, חמישה מהם פתחו בהרכב ושלושה הבקיעו. היה כיף לראות שחקנים כמו איתי טאקו, בהופעת הבכורה שלו בליגת העל, שהחזיק יפה את מרכז השדה יחד עם רומאריו פירס, את תאי בריבו שכבש ומוחמד סרסור שבישל והראו ששווה להשקיע במחלקת הנוער ולתת את הבמה לצעירים המוכשרים במקום לעשות ניסויים עם זרים כאלה ואחרים.
מעל כולם נצץ מנור סולומון, שאמנם לא בישל ולא כבש, אבל הראה שלמרות שהוא עדיין לא בן 20, הוא אחד השחקנים הטובים בליגה. מעבר לדריבל הבלתי עציר שלו, הוא גם שיפר בצורה משמעותית את קבלת ההחלטות. כדי לעשות את הצעד הבא, סולומון חייב לצאת מחוץ לישראל ויפה שעה אחת קודם. כישרון כל כך גדול ויוצא דופן, חייב להמשיך לצמוח בגינות המשובחות ביותר וכולי תקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר.
סולומון ושחקני פ"ת חוןגגים על בית"ר. שייצא לחו"ל במהרה (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?