תיקו? רק בתוצאה: הסגל של מכבי ת"א טוב משל ב"ש כמעט בכל עמדה

אחרי פתיחת עונה רעה במסגרות האירופאיות ופתיחה מהוססת מבחינת היכולת במחזור הפתיחה, הגיע שתי הגדולות של הכדורגל הישראלי בשש העונות האחרונות לאצטדיון טוטו טרנר למפגש הראשון ביניהן העונה.

הפועל באר שבע, שעדיין מחפשת את עצמה העונה, עלתה שוב עם זר אחד בלבד בהרכב ועם מערך של שלושה בלמים – 5:2:1:2. העובדה שבכר בחר להעלות את קבהא כבלם המרכזי, אפשרה לו גמישות טקטית ואפשרות לשנות מערך תוך כדי משחק מבלי להזדקק לחילוף. למעשה בבחירה במערך הזה, בכר ויתר על החזקת כדור ודומיננטיות במשחק והחליט ללכת על דילוגים בכדורים ארוכים ומשחק מעבר.

איביץ' מנגד, המשיך עם המערך הקבוע שלו – 4:1:4:1, אבל שוב בחר להעלות קישור אגרסיבי ופיזי, אך לא יצירתי והתקפה מוגבלת מבחינת הבנת המשחק (אופואדו) ויכולות של 1 על 1 (ריקן). המשחק נפתח בשליטה צפויה של מכבי במרכז המגרש אבל ללא יכולת אמיתית להשיג הכרעה בשליש האחרון. גם הלחץ של מכבי לא היה אפקטיבי בעיקר בגלל עמידה נמוכה של אופואדו בקו הארבעה של הקישור ואיחור קבוע שלו ביציאה לצדק.

אחרי 20 דקות בכר הבין שעם שלושה בלמים וכדורים ארוכים לחלוצים הוא יתקשה להתקדם ודחף את קבהא לקישור לצידו של אוגו, כשאיינבינדר עובר לשחק כמספר 10. למרות נחיתות ברורה במרכז השדה ושליטה של מכבי (60% החזקת כדור וכמות כפולה של איומים לשער), ב"ש עלתה ליתרון משער עוצמתי של אוגו שדהר מקו מחצית המגרש תוך שהוא נהנה מגישה רכה מאוד לכדור של פיבן שהשאיר בור ענק במרכז ההגנה.

כבש את היתרון בשער עוצמתי. אוגו (דני מרון)

מראש היה ברור שהמשחק ישתנה ברגע שאיביץ' ישלוף מהספסל את מיכה ועטר/אצילי וכך היה. איביץ' החליט להשאיר את שלישיית הקישור העוצמתית שלו ולהחליף את שני שחקני הכנף שתקעו לו את המשחק בשליש האחרון והוא בא על שכרו כעבור חמש דקות. מיכה שחרר פלונטר במרכז השדה במסירה חכמה שהוציאה את פרץ למתפרצת שהסתיימה עם בישול ענק של שכטר לגולסה. שער שבסופו של יום, קבע את תוצאת המשחק.

כרגע, נראה שהפער בין ב"ש למכבי גדול מאוד. הסגל של מכבי טוב בהרבה כמעט בכל עמדה. ב"ש עם זר אחד בלבד, מרכז ההגנה רך, דבר שבלט במיוחד אחרי שטאהא נפצע ויצא (רק סמלי שבדקה ה 59 אוחיון נכנס בצד אחד ומיכה בצד השני), הקישור מוגבל, בעיקר כשממן מתחיל על הספסל ולא מאוזן כשהוא על המגרש והדבר שהכי בולט, לוואקמה אין תחליף והעזיבה שלו הותירה בור ששום אלתור טקטי של בכר לא יסגור.

מעבר לזה, ב"ש נראית איטית ועייפה. גם במשחק שהיא ויתרה בו על הכדור (42%) היא רצה 5.4 ק"מ פחות. נכון, נתוני הק"מ אינם מהחשובים שבנתונים ואיכות הריצה (כלומר כמות הספרינטים והאזורים שבהם הם נעשים) חשובה בהרבה, ועדיין זה נתון שלא זכור ממשחקיה של האלופה בטרנר.

איביץ'. הפערים לטובתו (ערן לוף)

מכבי מנגד, יכולה להיות מרוצה ואופטימית. איביץ' שולט בקבוצה, גיבש לה שיטת משחק ברורה ושומר יפה על המתח בסגל שלו. הקישור של מכבי היה עוצמתי כששלושת הקשרים היו השלושה שכיסו את המרחקים הגדולים ביותר (11 ק"מ גולסה, 10.8 ק"מ גלזר, 10.4 ק"מ פרץ) ושניים מהם, פרץ וגולסה, היו אדריכלי השוויון. אבל מעל כולם, ולא בפעם הראשונה העונה, דן גלזר. שחקן מאוד חכם, קורא נפלא את המשחק, לא מפסיק לחלץ כדורים ומיד משחרר אותם קדימה, נדיר שהוא מאבד כדורים, מנהיג את הקישור ושפת הגוף שלו נהדרת.

משחק העונה ובכלל המחזור השני, שאחריו אין לנו אף קבוצה עם מאזן מושלם (אלא אם חדרה תדהים בטדי) הוכיח שהעונה הליגה הרבה יותר מאוזנת ומלבד מכבי ת"א שנראית חזקה מכולן, כל המשחקים פתוחים לחלוטין. העובדה שרמת הזרים בליגה ירדה משמעותית וההבדלים ברמה בין הישראלים קטנים יחסית, הוא שמאפשר צמצום פערים ומשחקים צמודים.

פגרת ראש השנה הינה הזדמנות אחרונה לקבוצות שחושבות אליפות לשדרג את הסגלים בעיקר באגף הזרים (איכות הזרים שמגיעים לפה ובעיקר הדרך שבה בוחרים אותם לא מעוררות אופטימיות בעניין זה). אם זה לא יקרה, מסתמן שמכבי ת"א, העמוקה והאיכותית מכולן תפתח פער משמעותי לקראת ינואר ואם זה יקרה, סיכוי גבוה שצלחת האליפות תחזור לקריית שלום אחרי שלוש שנים של בילוי בנגב.