היכל מנור: סולומון צריך להוכיח את עצמו לפני שיצא לאירופה

בני יהודה - מכבי פתח תקווה 2:2
בישראל לא גדלים שחקנים ש"לא אמורים להיות פה". אנחנו אמורים לראות מהם משהו לפני שהם כובשים את העולם ולהבין על מה הרעש. ראינו את בניון, ברקוביץ' ורביבו. הכוכב של מכבי פתח תקווה עוד לא נתן משחק מכונן
אין לי מושג איפה גיא אסולין משחק עכשיו. אולי הוא לא משחק. זה לא נחוץ לברר כי אסולין רק בן 27 וכבר שחקן עבר. גם בימיו לא הייתה לו כאן נוכחות ממשית. הוא היה שמועה.

בגיל 12 נאמר עליו שהוא "הדבר הבא". מסוג השחקנים שגדלים כאן במקרה ו"שלא אמורים להיות פה". זה מטבע לשון מקובל בלשון הכדורגל - והוא אכן לא היה פה. ברצלונה לקחה אותו מטוברוק וטיפחה אותו באקדמיה שלה. רק שם ראו אותו אבל הסיפורים התגלגלו. הוא הגיע אל ספה של הקבוצה הבוגרת, התעקש שלא להאריך חוזה אם לא יובטח לו מקום בשורותיה. הוא נמכר לסיטי, הושאל לברייטון, נמכר לסנטאנדר, עבר בגרנדה, בהרקולס, במאיורקה. שמענו את הסיפורים, תמיד הוא הושאל או נמכר.


בגיל 25 סוף-סוף ראינו אותו משחק כדורגל. הפועל תל אביב החתימה אותו לעונה וחצי וויתרה עליו אחרי חצי עונה. שבעה משחקים הוא שיחק כאן, בכולם עלה מהספסל. בפעם האחרונה ששמעתי עליו הוא שיחק חודש בליגה הקזחית וחתך או נחתך משם. הוא והקזחים לא הסתדרו.


גיא אסולין חותם בקאיראט הקזחית. לאן נעלם הפוטנציאל הענק? (האתר הרשמי)


מנור סולומון בן 19. הוא משחק במכבי פתח תקווה מגיל 10. קודם שיחק שנתיים בהפועל כפר סבא. הוא עבר מכפר סבא לפתח תקווה כי צד את העין של הלוזונים. החושים של הלוזונים חדים. הם ישבו אז על האבא כדי לשים יד על נכס שאבי לוזון יאמר עליו כעבור כמה שנים שלא ימכור אותו בפחות מ-20 מיליון יורו.   

הפועל כפר סבא לא חלמה בשלב ההוא לנסות להשאיר את הילד אצלה. מי זו מכבי פתח תקווה? בעבר כפר סבא גילתה כישרונות וטיפחה אותם והפיקה מהם. היא גם הייתה יכולה לחשוב שאולי הילד הזה, סולומון, יחזיר את הכדורגל לעיר. פעם הפריפריה נהגה כך בכישרונותיה. דימונה ובאר שבע החזיקו את בניון עד שלא יכלו יותר.

כפר סבא בטח חשה שסולומון גדול עליה, הוא נולד גדול עליה. זה יחזור על עצמו גם בהמשך הדרך. מנור גדול על הקבוצה בה הוא משחק. כך הוא נתפס לאורך הדרך. אין לקבוצה שלו מה לעשות איתו, רק להרוויח ממכירתו. היא לא חולמת לקשור אותו אליה, אולי יביא לה הישגים, יצעיד אותה קדימה. הוא על המדף למכירה מאז היה ילד. סולומון זה להשקעה. הלוזונים מריירים מאז שעלה לבוגרים.  


יוסי בניון. מימש בגדול את הפוטנציאל שהיה טמון בו (דני מרון)

השם של סולומון הקדים אותו. בגיל 17, כשעלה לבוגרים של פתח תקווה, הוא כבר לא היה אנונימי. השנה הוא מתחיל את העונה השלישית שלו ועד עכשיו התקבלו ממנו הבלחות, פה ושם. עבור מי שלא חי את היום-יום של הכדורגל הישראלי, סולומון הוא שמועה שמקורה בבעלי מקצוע שראו אותו ויצאו נפעמים. לכלל הציבור, למעגלים היותר רחבים, הוא לא נחשף. סולומון עוד לא הרים אף קבוצה שבה שיחק - לא בנוער, לא בנבחרות הצעירות של ישראל, בהן הוא היה צריך להיות שחקן מרכזי, שהכל נבנה סביבו. הוא משחק בקבוצה נידחת שהייתה כזו לפניו ונותרה בתקופתו. סולומון לא נגע בה, לא ניכר בה. עכשיו נאמר שישראל קטנה עליו, שבינואר כבר לא נראה אותו. זה מה שאמרו עליו תמיד.

את כל הגדולים של הכדורגל הישראלי ראינו לפני שיצאו לכבוש את העולם, לא את סולומון. אם התחזיות לגבי מכירתו המידית יתממשו, אז הכדורגל הישראלי ייפרד  מ"הדבר הבא" שהוא גידל  בלי לראות ממנו שום דבר.

נגד בית"ר ירושלים, סולומון נראה כמו אדן הזאר. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו, לא כשהוא מבליח ונעלם אלא משתלט על המשחק. יש מעט מאוד שחקנים כאלה: קטנים, מוצקים, עמידים, טסים עם הכדור, דריבל נדיר, שינויי כיוון בלתי אפשריים. הם יכולים לעבור את המגרש מרחבה לרחבה.


מנור סולומון. מוגדר כ"דבר הבא" (אריאל שלום)

בקבוצות קטנות זה גם מה שהם מתבקשים לעשות. לקחת את הכדור ולעשות איתו מה שהם מבינים. זה מה שמיכאל אוחנה התבקש לעשות בכל קבוצה שבא שיחק עד שהגיע לבאר שבע. אני מניח שזה מה שגיא אסולין קיווה לשמוע ממעסיקיו. קבוצות קטנות נוטות להפקיד את עצמן ברגליהם של הכישרונות יוצאי הדופן שמשחקים בשורותיהן כי אין להן עניין לשלב אותם או להפיק מהם אלא למכור אותם. זה מה שהקניינים רוצים לראות: את הטאלנט כשהכדור נמצא ברגליים שלו.

פעם בכמה עשורים, קהילת הכדורגל מתבייתת על מישהו וקובעת שהוא ה"דבר הבא". זו תובנה שפורצת ממעמקי הבטן, אין לה שום קשר לשחקן עצמו, היא התקבלה מעל לראשו ומבלי לערב אותו. לא תמיד היא מנומקת אבל תמיד קונצנזואלית. גיא אסולין קדם לסולומון. יוסי בניון קדם לשניהם. סולומון יכול לגמור כמו אסולין או כמו בניון. זה תלוי אם תימצא קבוצה שתרצה לרכוש אותו ולהכיל אותו, לא למכור אותו. 

סולומון מאובחן ככישרון חריג, רק שאין לו מספרים שיתמכו בפוטנציאל שלו. הוא לא מרבה לבשל או לכבוש. הוא לא משפיע על המשחק בפרמטרים שמצופים משחקן מסוגו. סולומון אמור להיות שחקן הכרעה. נגד בית"ר הוא היה כזה. בגילו, בניון, המנטור שלו במכבי פתח תקווה, סיים עונה עם עשרה כיבושים  ו-12 בישולים. בניון הביא מספרים כאלה בנוסף לדריבלים. את אלה של סולומון בשתי העונות שלו בליגת העל אפשר למנות על אצבעות כף יד אחת.


אבי לוזון. מצפה להצעת ענק מקבוצה גדולה על השחקן (עדי אבישי)

סולומון מוזכר בהקשר של המועדונים הגדולים בעולם. המספרים לא מרשימים אותם. הם מתרשמים ממראה עיניהם. מניחים שאת המספרים הם כבר יידעו להוציא. הם מסתכלים על הכישרון וסולומון סומן.

יניב קטן היה בן 17 במשחק הגדול ההוא של מכבי חיפה נגד פ.ס.ז', גביע המחזיקות של עונת 1998/99. בניון לצדו היה בן 18. העונה הראשונה שלהם בבוגרים של חיפה. שניהם סומנו כ"דבר הבא" בכדורגל הישראלי, על שניהם נאמר ש"הם לא אמורים להיות פה". במשחק הזה הם באו להוכיח. משחק גדול, אצטדיון מלא, הבמה הכי מרכזית ונצפית שיש.

חיפה הייתה אז הקבוצה של המדינה. בניון עזב את דימונה והתעכב בבאר שבע כדי להגיע לחיפה, כי זה היה המקום להיראות בו. שניהם מימשו, כל הסיפורים, כל השמועות התגלו כאמת לאמיתה. בניון המשיך הלאה. קטן, אני חושב שזה היה המשחק המכונן בקריירה שלו. מעמדו התקבע. גם בתקופות הכי אפורות שלו, המשחק נגד פ.ס.ז' לא נשכח. 

בישראל לא גדלים שחקנים ש"לא אמורים להיות פה". אנחנו אמורים לראות מהם משהו לפני שהם כובשים את העולם ולהבין על מה הרעש. ראינו את בניון, ברקוביץ', רביבו, את כולם ראינו. את סולומון לא. סולומון עוד לא נתן משחק מכונן אחד. ליגת האומות יכולה להיות במה מתאימה למשחק כזה. אלבניה יכולה להיות הזדמנות. רק כדי להשתכנע שסולומון זה לא גיא אסולין.
תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ