1. יש מחיר להתארגנות מחדש בין מחזור שני לשלישי, בוודאי אצל אלופה שצריכה להגן על שלוש אליפויות רצופות, קיבלה מכה כלכלית ונתונה בביקורת בלתי פוסקת. הלחץ מבעבע.
לרכש של הפועל באר שבע ייקח זמן להיכנס לקצב, לתיאומים ולרוטינה. אתמול באשדוד היה אריק סאבו אחראי לספיגה, כשלא הגיע לכדור גובה פשוט ברחבה – והוא לא בחור נמוך. בלמים נפצעים, חלוצים נפצעים, הסגל מיטלטל. פתאום חמש נקודות הפער שתפסה הפועל חדרה על האלופה לא נראות כאלה תלושות מהמציאות. הפער ממכבי תל אביב נראה הרבה יותר מדאיג.
אבל האמת היא שזה יותר מהתארגנות, פציעות או טעויות. באר שבע איבדה את העוצמה. היא סדוקה לכל אורך עמוד השדרה שלה. משחקים כאלה בעבר – בונקר של אשדוד מהזמן הישן – היא הייתה מפצחת בבעיטה מרחוק, מצב נייח או פנדל. מציגה פאסון. לא נשאר מזה הרבה. ראדי בסכנין, וואקמה על הים השחור, בן שהר על המזוודות ודיא סבע תקוע עדיין בפקק הקבוע ליד מכון וינגייט. הם יגידו שיהיה בסדר, אנחנו נגיד שיהיה בסדר, אבל הכדורגל הישראלי רצוף ב"יהיה בסדר" כאלה לאורך ההיסטוריה שלו. זה יכול להיגמר הרבה יותר גרוע מסתם אובדן אליפות.
איבנצ'יץ' חוגג על שחקני באר שבע. הפער ממכבי תל אביב נראה מדאיג (לירון מולדובן)
2. מתפרצת טובה אתה לא צריך רק מהירות, תנועה ויתרון מספרי. אתה צריך בראש ובראשונה קבלת החלטות לא פחות ממצוינת. הרי ברור שקבוצה שבאה לשחק על מתפרצות תוכל להגיע למצבי איכות פעמיים-שלוש לכל היותר במשחק, בעוד שהיריבה העדיפה תגיע במשחק מסודר לפי חמישה מצבים, כך שהדרך לתוצאה טובה זה לנצל באופן מקסימלי כל מתפרצת.
את זה הפועל רעננה לא עשתה אתמול. הקבוצה עם פוטנציאל, מודעת למגבלותיה, יוצאת יפה למתפרצות, אבל קבלת החלטות לקויה לא אפשרה לה לעשות עם זה אפילו שער אחד משלה. לעומתה, למכבי תל אביב יש הרבה שחקני על שכל צירוף ביניהם הוא קטלני.
ובפעם ה-3,268: דור מיכה הוא המוסר הכי טוב בישראל מאז אייל ברקוביץ'. כשהוא טוב, אי אפשר לעצור את מכבי הצהובים.
עטר, שכטר ומיכה. צירוף קטלני (אודי ציטיאט)
3. אם זה לא היה גול נהדר של גידי קאניוק (כמה צירופים בנגיעה עד שהכדור הגיע אליו – תענוג), היינו חושבים שהפועל חדרה נשדדה אתמול.
חדרה לא נראית גימיק. עד עכשיו היא מנצלת עד תום את העבודה שלא יודעים איך לאכול אותה, ואת העניין הזה שמדובר במשחק פשוט. הרי מה עשה סלים עמאש בשער היתרון של חדרה? שלח לפינה הפנויה. חדרה נראית מאוד בטוחה במשחק שלה, יודעת לנצל שטחים, מקבלת החלטות טובות, ומגיעה להזדמנויות לנצח. שבע נקודות מתוך ה-35 שיספיקו לה, זה חמישית נקודות בעשירית משחקים, הספק נדיר. ואם ניסו אביטן ימשיך להקרין מהאישיות הכובשת שלו, חדרה עוד תאיים על הפלייאוף העליון. תחשבו עליה ועל העולה השנייה, הפועל ת"א, מי טובה יותר?
4. יש לבני סכנין קבוצה טובה. יש לה מאמן טוב. בסוף יגיעו גם הניצחונות, אבל בהתחשב במה שאנחנו זוכרים מסכנין, שלוש תוצאות תיקו רצופות והפסד בטדי – שזה אפשרי בשבוע הבא – והקרקע שם תבער. חבל. לא ברור איך סכנין משיגה שלוש נקודות פחות מאשדוד ושתיים פחות מהפועל ת"א. הזוי.
שלומי אזולאי. לסכנין יש קבוצה טובה (ערן לוף)
5. חלון ההעברות נסגר מחר. מקווה שיאטמו אותו הרמטית, שלא נשמע רעש. הכדורגל הישראלי החליף כל כך הרבה שחקנים וכל כך הרבה כסף על כלום ושום דבר, שעדיף שלא נשמע מזה עד ינואר – ויפות שעתיים קודם.
מה דעתך על הכתבה?