אם אתם אוהדי הפועל באר שבע, אין ספק שהמשחק אמש היה קשה לצפייה. האלופה נראית מתוסכלת בעיקר מעצמה.
בכדורגל יש דבר שאני סבור שיש לו משמעות גדולה וזה המומנטום. שני המשחקים נגד בני יהודה ואשדוד היו משחקים טובים של באר שבע עם אין ספור מצבים, התחושה הייתה שהשער כל הזמן באוויר אך הוא לא הגיע. למומנטום יש אורך חיים לא ארוך מדי אם לא ממשים אותו. תוך כדי משחק זה יכול להיות מספר דקות ואז צריך לכבוש. לבאר שבע היו שני משחקים חיוביים, אבל היא לא כבשה ולא ניצחה ואמש נראה היה שהמומנטום החיובי אבד, לא רק שהקבוצה לא הולכת קדימה אלא גם נראה שהיא הולכת אחורה. באר שבע צריכה לזכור שמומנטום הוא לא תמיד דבר חיובי, לעיתים הוא גם שלילי וממומנטום שלילי הרבה יותר קשה לצאת.
המשחק בשבוע הבא מול מכבי פתח תקווה כבר הופך לסיר לחץ אמיתי. הטירוף בטרנר עזר מאוד לבאר שבע בשלוש השנים האחרונות אבל הוא יכול לבוא גם נגדה, הסבלנות של כל המערכת הולכת ומתקצרת ועוד משחק בלי שער וניצחון כבר יכול להיות יותר מדי.
שחקני הפועל באר שבע בסיום. עוד משחק בלי שער יכול להיות יותר מדי (ערן לוף)
בשבוע שעבר סברתי שציוות של סבע מימין, יחד עם חלוץ שהוא לא האסלביינק, יכול להיות הפתרון בחיפה. בכר אכן העניק לבן בסט את חולצת החלוץ ולהאסלביינק וסבע את השטחים בכנפיים, חיפה גם היא ידעה זאת והקפידה להישאר תמיד עם יתרון שחקן בהתקפות המעבר הללו והצליחה לעקר אותם דיי בקלות. סבע סיים את המשחק עם שני איומים לשער, אחד מהם ממצב נייח. האסלביינק רשם איום אחד למסגרת. כשאתה עובר מקבוצה לקבוצה אתה לא לוקח את המומנטום מהקבוצה הישנה לחדשה. אתה צריך ליצור אחד חדש, סבע והאסלביינק לומדים זאת היטב.
לעניין סאבו, הרכש השלישי, המצב קצת שונה. קל לזכור שהוא לא דייק בכמה כדורים, אבל הנתונים מראים שהוא רץ הכי הרבה – למעלה מ11 ק"מ – וזה קודם כל נתון של המון רצון ומחויבות. הוא עדיין מחפש את השילוב הנכון עם אוגו ואני מאמין שהם עוד ימצאו אותו.
אוגו הוא נקודת האור היחידה במשחק בעיניי. הוא כמעט והכריע את המשחק בבעיטה האחרונה, הוא נמצא בכושר מצוין מאוד, רוצה להצליח ומשחק עם לב גדול. האלופה צריכה מישהו שידחוף אותה, יטריף אותה ויחזיר את הלהט, אולי זה יגיע ממנו.
ובסופו של דבר הכל מתנקז לברק בכר, מה שהלך בקלות בשלוש שנים עם אין ספור שיאים מתהפך. כל פעולה של בכר בשנים האחרונות נראתה מבריקה כי היא הצליחה, בחודשיים האחרונים כל מה שהמאמן הצעיר מנסה לא מצליח, האחריות היא קודם כל עליו והוא צריך יחד עם כל הצוות המקצועי לשבור את הראש איך להפוך את האלופה שוב לקבוצה מנצחת. גם הוא מרגיש שהלחץ עליו גובר, וכל המחמאות שהשיג בצדק רב בשלוש שנים יכולות להתהפך בקלות. גם הוא עומד למבחן גדול ובחמישה ימים שנותרו עד למשחק מול מכבי פתח תקווה הוא צריך לעשות מה שעשה נהדר במשך שלוש שנים, להבריק.
מה דעתך על הכתבה?