1. נדמה כי יותר משתי התוצאות אמש במשחקים המרכזיים, השורה התחתונה של המחזור הזה מדברת בפני עצמה: הפועל חדרה, לראשונה בתולדותיה, מסיימת מחזור במקום הראשון בליגה הבכירה. הפועל חדרה, אותה קבוצה שרשם העמותות כמעט חיסל אותה בקיץ – ולא רק את העלייה המדהימה שלה מליגה א' לליגת העל תוך שנתיים – היא זו שבפסגה.
אבל זו לא תעודת עניות לליגה, כמו שחדרה בעצם עושה את מה שהגדולות לא עושות: היא לא מפחדת לשחק. גם הפועל תל אביב לא פחדה אתמול לשחק, ועם קצת יותר מזל, היא גם הייתה עושה סנסציה. לא רק כי הייתה מנצחת דרבי לראשונה מזה ארבע שנים וחצי, אלא כי הייתה טורפת את כל התחזיות שניבאו לה תבוסה, שלא לומר תבוסה שטרם חוותה.
אבל זה לא קרה. מכבי האמינה לתחזיות, וכנראה שגם הגיעה לא מוכנה מנטלית למשחק שבו שורטים ונושכים לצד הדאבל פסים והבעיטות מהאוויר. עם פרונט שכולל את אצילי, עטר ושכטר, כשמיכה מנווט מאחורה, מכבי הייתה אמורה לפרק את הפועל, אבל כמעט כל הארבעה לא הגיעו למשחק. כשאנריק סאבוריט הוא השחקן שמסכן את השער, ולא במשחק הגנה מפואר של הפועל, אז אפשר להבין שמכבי פשוט לא הייתה קיימת. והטבלה לא משקרת, לא לגבי חדרה ולא לגבי שאר 13 הקבוצות.
לא מפחדת לשחק. הפועל חדרה (ערן לוף)
הרבה מדברים על החסכנות של בעלי הפועל ת"א, ואולי דווקא בכך נעוצה המיני הצלחה של האדומים בדרבי אתמול. מעניין מה היה קורה לשחקנים כמו רועי זיקרי או רמזי ספורי אילו הפועל הייתה מעמיסה כוכבים כמו ארבע הגדולות האחרות. איפה היינו צופים בכישרון שלהם? תארו לעצמכם איפה הייתה נמצאת הפועל אילו היה לה מגן ימני כמו מאור קנדיל, כי הוא, בניגוד לצעירים של הפועל, שיחק בדרבי גביע הטוטו ואז פשוט נגוז. הפועל מרוויחה היום את העתיד שלה, מכבי נלחמת היום על מוקדמות ליגת האלופות או לכל הפחות מוקדמות הליגה האירופית. בערבו של יום, קבוצות צריכות להיאבק על שמירת הקהילות שלהם, ומהמאבק המשתולל בגזרת הגדולות, מאבק שהוא מעל לערך הריאלי של הכדורגל הישראלי, ירוויחו רק הקטנות.
2. 19,341 צופים היו אתמול בסמי עופר במשחק בין מכבי חיפה להפועל ב"ש. נדמה שאת המשפט הראשון בפסקה הזו צריך לקרוא שלוש פעמים כדי להבין: שתי קבוצות כאלה לא מביאות במוצאי חג יותר מ-20 אלף צופים, ולמען האמת, בדיעבד, גם זה יותר מדי. על הנייר היה נדמה שהפועל ב"ש, אחרי שעשתה את כל ההתאמות והביאה את מה שרצתה וסדרה את זה תקציבית, אמורה עם רוח המועדון להרים את עצמה לפחות מדרגה. במיוחד מול מכבי חיפה, שעם כל הכבוד, לא מפגינה גם עם הצוות ההולנדי איזה כדורגל שישאיר אותנו פעורי פה. וזה לא קורה.
הפועל ב"ש זה לא סגל, וזה לא זעזועים, וזה גם לא משבר זמני. הפועל ב"ש זה לא זה. לא רק שובע, אלא אובדן מוחלט של העוצמה שליוותה את ההופעה – ולא רק המשחק – של רוח המועדון בשנים האחרונות. ואם את זה מכבי חיפה לא ניצלה, אז יש לה פשוט סגל בינוני.
מה דעתך על הכתבה?