מוליכת הטבלה מכבי תל אביב, שחזרה עוצמתית וחזקה לליגה אחרי פגרת הנבחרות, אירחה במשחק המרכזי של יום שבת את בני סכנין, ששקועה עמוק בתחתית ובאמתחתה ניצחון אחד בלבד מתחילת העונה.
איביץ' ביצע שינוי אחד מההרכב שפתח בסמי עופר: אבי ריקן פינה את מקומו לטובת צ'יקו אופאדו, שחזר להרכב אחרי פציעה קלה שגרמה לו להעדר מהמשחק מול הפועל חיפה. בהגנה, איביץ' המשיך עם שחר פיבן, למרות שז'איר היה כשיר ועמד לרשותו של המאמן. איביץ' שוב הראה ששמות לא מדברים אליו וההחלטות שלו נקבעות לפי היכולת של השחקנים במשחקים ובאימונים. זו עוד אחת מהסיבות לשליטה שלו בסגל ולכבוד שהוא מקבל מהשחקנים.
בני בן זקן מנגד, שינה מערך מערך בסכנין ועלה ב-5:4:1 נסוג, כשראדי, כליבאת ואזולאי יורדים לספסל ומוגראבי, גאדיר ואקפביו מיועדים להיות שחקני המטרה בהתקפות המתפרצות. המחצית הראשונה התנהלה בשליטה אבסולוטית של מכבי תל אביב, מהרגע הראשון. מכבי תקפה בעיקר מהאגף הימני של אצילי ומאור קנדיל, כשמיכה וגולסה מצטרפים אליהם. סכנין התגוננה עם עשרה שחקנים 30 מטר מהשער של מחמוד קנדיל, ובקושי הצליחה לגעת בכדור. גם במקרים הבודדים, כששחקני מכבי איבדו את הכדור, התגובות ההגנתיות שלהם היו נהדרות והחזירו את הכדור לשליטתם תוך שניות מעטות. בסופו של דבר, היתרון הגדול של מכבי ת"א בא לידי ביטוי בתוצאה דווקא דרך מצב נייח, כשהגבהה חוזרת של אצילי אחרי כדור קרן שנהדף, הסתיימה בשער הבכורה של מאור קנדיל במדי קבוצתו החדשה.
בן זקן ניסה לשנות במחצית השנייה, עם מעבר ללחץ גבוה ושינוי המבנה ההתקפי לשני חלוצים, כששלומי אזולאי מעט מאחוריהם. סכנין אכן פתחה את המחצית השנייה מעט טוב יותר אבל שוב נכנעה לשער אחרי קרן, הפעם של ייני. השער הזה גמר למעשה את המשחק ועד לסיום מכבי שייטה בקרוז קונטרול, הוסיפה עוד שער בכדור חופשי ואספה בקלילות עוד שלוש נקודות.
נכון לנקודת זמן זו, מכבי ת"א נראית מועמדת ודאית לאליפות. הקבוצה מאומנת לעילא, בכל עמדה יש שני שחקנים מהטובים בליגה בתפקידם ושחקנים מתקדמים ברמה האישית: פרץ שגמרנו עליו את ההלל, גולסה בעונה אדירה, מיכה עם חמישה בישולים וייני הבלתי נגמר. בכל הכבוד לחדרה, ויש המון כבוד, הסגל שלה לא מספיק עמוק ואיכותי כדי לרוץ עם מכבי תל אביב עד לסיום העונה.
גם בני יהודה, שהרשימה מאוד במחזורים האחרונים, תתקשה לעמוד בקצב של הצהובים עם הסגל הקצר שלה. וכשבית"ר ירושלים ומכבי חיפה נמצאות בכאוס, היחידה שיכולה מבחינת הפוטנציאל והניסיון לדגדג את הצהובים היא האלופה מבאר שבע. יש לה מאמן עם קבלות, מגרש ביתי שואב נקודות וסגל, שאמנם נבנה באיחור ובאלתור, אבל מספיק איכותי על הנייר כדי להתמודד עם מכבי ת"א.
שער בכורה במכבי תל אביב. מאור קנדיל ( דני מרון)
כל זה, כאמור, טוב על הנייר. הפועל בראש שבע מתקשה להתחבר, וברק בכר עדיין לא מצליח למצוא את הדרך והשיטה שיוציאו את המקסימום מהסגל המוכשר שעומד לרשותו. והכי גרוע מבחינת באר שבע – היא איבדה את רזרבת הנקודות שלה כבר בתחילת העונה, ועולה לכל משחק בתחושה שהיא עם הגב לקיר. אם לא יהיה שינוי דרמטי, קשה לראות איך האלופה סוגרת פער של 13 נקודות ושומרת על התואר.
למרות זאת, איביץ' בהחלט צודק, גם כשהוא מכוון בעיקר לאוזניים של שחקניו: אליפות לא לוקחים בנובמבר, הדרך עדיין ארוכה. אבל מכבי תל אביב שלו נמצאת בעמדת זינוק מושלמת להחזיר לעצמה את התואר. גם אם נצטייד בטלסקופ או משקפת איכותיים וחזקים במיוחד, קשה לראות באופק מי שתמנע ממנה לעשות זאת.
* ראו גם – רון עמיקם מנתח את המחזור: אז מה, אלונה – בינואר 2 מיליון יורו פלוס דיא סבע על גיא מלמד?
מה דעתך על הכתבה?