יעקב שחר לכוד כנראה בלופ אכזרי במיוחד של החלטות מוטעות. עם ביטחון עצמי ניהולי בשפל ונטייה להסס, נדמה ששחר מרים כמעט מדי יום הרף בזירת "האיך-לא-לנהל-מועדון- כדורגל-בליגת העל".
לשם מה, לדוגמא, הוצב על הקווים המאמן הזמני הכי נצחי של חיפה בשנים האחרונות, רוב מאס? מאס, למי ששכח, חתום על קדנציות כושלות, בקמבור כמאמן ראשי ובוויטסה כעוזר מאמן ואחר כך כמאמן זמני (נשמע מוכר?)
מאס לא ידוע כמופת ליחסי אנוש, תכונה שדווקא מאוד נחוצה כרגע בסיר הלחץ הירקרק שבו השחקנים מעידים על עצמם ש"כולם כאן בהלם". מאמן שמתראיין אחרי הפסד כואב ואומר "אמרתי לשחקנים לא לבצע עבירות טיפשיות ואז הם עשו עבירה טיפשית" – הוא מאמן שלשחקניו אין שום סיבה לאהוב או לכבד אותו. אם הוא זורק אותם לכלבים ברגע שמישהו מצייץ "שיירה", שלא יבוא בטענות אליהם אם ישמחו לראות אותו נבעט מהמועדון, או לפחות מעמדת המאמן המוביל.
מאס הוא גם מינוי של מו אלאך, שחובבי משחקי המלים כבר מיצו כמעט כל האפשרויות בקשר אליו ולשורש ה.ל.ך. אז אלאך לא כאן, גם לא פרד רוטן – מה שאומר שהמושבה ההולנדית במכבי חיפה נותרה כמו התרנגולת ההיא שמדממת ורצה בחיפוש מוטרף אחר ראשה הקטוע, בלי להבין שהיא כבר לא בחיים. מה הטעם בהצבת עוד הולנדי בראש הפירמה, גם אם הכול זמני, גם אם זה רק למשחק אחד?
ויש את עניין איתי מרדכי, שאיכשהו לא ממש קיבל הנחייה שהוא מספר 2 הזמני, לא מספר 1 הזמני יחד עם מאס. מה הקטע כאן מבחינת חיפה, הפרד ומשול בפלייאוף התחתון? במשחק נגד בית"ר ירושלים תיעדו מצלמות הטלוויזיה את מאס ניגש למרדכי ודורש ממנו להפסיק לצרוח הוראות לשחקנים. כמה מביך. זה פשוט לא אמור לקרות למועדון גדול כמו מכבי חיפה, אבל זה קורה כי שחר מהסס את עצמו לדעת כבר הרבה זמן.
רוצים אותו? תביעו בו אמון מינימלי. אלי גוטמן (צילום: עדי אבישי)
היסוס אמרנו? עכשיו זה אלי גוטמן. אם הוא ירצה יותר מחוזה עד סוף העונה, מיד נעבור לרוני לוי… סליחה, למה? הרי מתבקש שגוטמן ידרוש חוזה ארוך יותר מעד סיום העונה. למה שיבוא למקום עבודה שמגדיר מראש את חיבתו ליחסים קצרי טווח? אם מכבי חיפה החליטה שהאיש מתאים לה כמאמן ראשי, היא מוזמנת להביע בו מינימום של אמון ולכבד אותו בחוזה גם לעונה הבאה.
עוד הערה, שחר: אם תשמש ברוני לוי כשוט, הוא עלול לחזור אליך כבומרנג. מאמן שיודע שהיה רק בחירה שנייה יתחיל את דרכו במועדון בנרגנות מסוימת, שעלולה לעלות לכולם ביוקר. רוצים לדעת איך נראה בקצה האחר של הסקאלה? הביטו בניר קלינגר ובשמחת החיים המחודשת שלו. ככה נראה מאמן שיודע שרצו אותו, רצו אותו מאוד. והנה, גם קיבלו.
מכבי חיפה ושחר צריכים להחתים את אלי גוטמן, ולהפסיק להתקשקש עם כל ההיסוסים מסביב. שחר צריך להזכיר לעצמו – גם אם צבא של עיתונאים, בלוגרים ואוהדים (בנטרול חפיפות) טוען אחרת – כי הוא הבעלים של מכבי חיפה. הוא קנה, הוא השקיע ומשקיע וזכותו לקבל החלטות.
הוא קנה, הוא השקיע ומשקיע וזכותו לקבל החלטות – וגם לטעות (ערן לוף)
זכותו גם לטעות. אז אולי יזכירו לו שהוא לא פוגע כבר שבע שנים ויטחנו לו בריפיט את ראובן עטר (2012), אריק בנאדו (2012-2014), אלכסנדר סטאנוייביץ' (2014), מרקו בלבול (2015-2014), רוני לוי (2015-2016), רנה מולנסטיין (2016-2017), גיא לוזון (2017) ופרד רוטן (2018); וגם את שני המנהלים המקצועיים הכושלים – כריסטיאן קרלסן ב-2016 ואלאך. אז מה.
אפשר להבין כל אוהד מכבי חיפה שמאס בפרצופו העצבני והחמוץ של שחר ביציע. זה לא אמור להכתיב החלטות. שחר חתום על אימפריות ישראליות בתחומי התחבורה, הביטוח והכדורגל – לא מופרך עדיין להאמין שהוא מסוגל לקבל החלטה מוצלחת אחת, שתשנה את המצב. חיפה, כקבוצת כדורגל, היא לא טוטאל-לוס. היסוסים מתמשכים, עם זאת, יפוררו אותה.
כל השעונים מצלצלים, יעקב. קום!
מה דעתך על הכתבה?