הצל"ש והטר"ש: בכל נקודה שבה ולדימיר איביץ' הצליח ברק בכר נכשל

משחקי אמש נעלו סופית את מאבק האליפות, כי הפועל באר שבע היא פשוט קבוצה פחות טובה ממכבי תל אביב. נקודה.

מכבי ת"א ספגה 6 שערים בכל העונה עד כה, ב"ש ספגה 6 שערים בשלושה ימים. ההיסטוריה מוכיחה באופן כמעט מוחלט שקבוצות צמרת עם הגנה חזקה הן אלה שיקחו אליפות בסופו של דבר. לב"ש יש את ההתקפה המוכשרת ביותר בליגה, אבל זה לא מביא לה נצחונות. להיפך: זה בעיקר מביא לה כאב לב ותסכול גדולים.

ברק בכר הגיע למשחק ללא מגן שמאלי, זכר לפציעה של קורהוט מול חדרה. כשאורן ביטון עדיין לא כשיר, אלחמיד הוסט לעמדת המגן השמאלי, עמדה שאני לא חושב שהוא שיחק בה אי פעם.

רק לפני שלושה ימים כתבתי כאן שב"ש סופגת בעיקר בגלל העובדה ששחקני הקישור וההתקפה לא משתתפים במשחק ההגנה, והירידה שלהם להגנה בהתקפות מעבר היא פשוט שערורייתית. הוסיפו לכך את העובדה שגם שחקני ההגנה עצמם נמצאים בירידה בכושרם ותקבלו קבוצה רכה, שפשוט מחפשת את עצמה במגרש.

לא מצליח למצוא פתרונות. בכר (מאור אלקסלסי)

בואו ננתח את השערים שספגה ב"ש אתמול: השער הראשון נבע מכך שסאבו וקבהא ויתרו על הירידה להגנה, מה שאילץ את אלחמיד לצאת אל מרכז המגרש כשהוא מפקיר את האגף השמאלי. 

בשער השני השחקן הכי מוכשר של הפועל חיפה, גילי ורמוט, מצא עצמו בצד השמאלי של הרחבה. בן ביטון לא היה בסביבה, כך שמי שניסה לעצור את ורמוט היה מליקסון שמשחק הגנה זה לא הצד החזק שלו. משם הדרך לשער הייתה קלה.

בשער השלישי, בן ביטון איבד כדור באגף בתוך מחצית המגרש של ב"ש, סוג של רשלנות פושעת – וטאהה הגיב רע להטעיה של ורמוט. השער הרביעי היה כבר קומבינציה של טעויות.

כששחקני ההגנה טועים ללא הפסקה והקישור מפקיר את ההגנה, גם ארבעה שערים בסמי עופר לא שווים שלוש נקודות. ב"ש הפכה להיות קבוצה אבודה, החוסן המנטאלי אבד, יכולת ההרתעה איננה, משחק ההגנה לא קיים, ועל כל זה אחראי ברק בכר. המאמן הצעיר והמוכשר נתקל בפעם הראשונה בעונה רעה והוא לא מצליח למצוא פתרונות. מה שחמור יותר היא העובדה שאותם ליקויים ואותן טעויות חוזרות משחק אחרי משחק, מה שאומר שמידת ההשפעה של המאמן על השחקנים קטנה מאוד.

ההתקפה המוכשרת בליגה – וזה לא מספיק. שחקני הפועל באר שבע (מאור אלקסלסי)

כל מה שבאר שבע לא 
במגרש בנתניה, לעומת זאת, ראינו בדיוק ההפך. ולדימיר איביץ' בנה קבוצה יעילה ביותר במכבי ת"א. לאלופה שבדרך יש מרכז שדה כל כך קשוח, עד כדי כך שלעיתים הוא נראה בלתי ניתן לחדירה. וכשזה המצב היריבות מוותרות מראש על ניסיון להבקיע שערים, מה שהופך את משחק ההתקפה לנוח יותר.
איביץ הוכיח אמש שהשיטה חזקה מכל שחקן, גם כשהוא מוותר על כל כך הרבה שחקנים ששיחקו בשבת הוא מקבל בדיוק את אותה קבוצה על המגרש: קשוחה, בוגרת, חדה מאוד ובעיקר קבוצה.

מכבי ת"א היא כל מה שב"ש לא – היא קבוצה.

הדבר היחיד שעלול לסבך את מכבי ת"א בהמשך זו השאננות והתחושה שאין מאבק אליפות. אבל, למכבי יש סגל עמוק ולמאמן שלה יש יכולת לשמור את כל הסגל שלו "חם". אם איביץ' יחשוב לרגע שמישהו מוריד ולו במעט את הרגל מהגז, השחקן הזה ימצא עצמו מהר מאוד על הספסל.

זהו סוף עידן השליטה של ב"ש בכדורגל הישראלי. היא פינתה אתמול את הבמה למכבי ת"א, שהצליחה לבנות תלכיד צעיר, רעב ומוכשר, כזה שיוביל אותה כנראה גם בשנים הקרובות. ב"ש כבר מבינה שאליפות לא תהיה השנה. המטרה עכשיו היא המקום השני וגביע המדינה. מעבר לכך, ב"ש צריכה להתחיל לחשוב על העונה הבאה. אם היא שוקלת לצרף מישהו בינואר, הוא צריך להיות שחקן שאמור לפתור בעיה לשנים הבאות ולאו דווקא לעונה הנוכחית.