קרקס פוליטי: המשחק נגד ארגנטינה הוא פסטיבל מיותר

ליונל מסי
ליונל מסי | AFP

ליאו מסי רוצה להיות מראדונה והתכולים ינחתו בארץ הקודש. היכונו לפארסה של פוליטיקאים מלוקקים, ילדים עם סמארטפונים ושחקנים שמתנהגים כמו מעריצים ורבים על חולצה. רון עמיקם על משחק שעוד יגרום הרבה נזק

(גודל טקסט)

בביקור של ליאו מסי (ונבחרת ארגנטינה…הסוגריים מתבקשים) בארץ בשליש הראשון של יוני יש המון: פסטיבל, הופעה, שופוני פוליטי, אלמנט קרקסי, בלגן תחבורתי ובטחוני, פרובנציאליות לשמה, אבל ספק אם יהיה בו כדורגל.


בואו נסביר את זה לאט לאט. כל נבחרת מ-32 הנבחרות שעלול מונדיאל מקיימת בין סיום הליגות באירופה לבין תחילת הטורניר שלהן שניים-שלושה משחקי הכנה. יש תאריכים קבועים (אז הליגות הקייציות שובתות) שבהם מחפשות הפינאליסטיות יריבות. הנבחרות הגדולות, אלה שמוזכרות כמועמדות לזכות בתואר – וארגנטינה עם מסי היא אחת מהן – מחפשות בדרך כלל יריבה קלילה לקינוח ההכנות. במשחק הזה היא משתפת עד כמה שאפשר את כל או רוב שחקני הסגל, כל שחקן משחק עד 60 דקות, רשת היריבה מנוקבת ככברה, הביטחון עולה, ועם המטען הזה טסים למלון ברוסיה. עד כאן מה שצריך להיות.



 

בין 1986 ל-1998 הגיעה ארגנטינה לישראל למשחק כזה. היה בו אלמנט נוסף: ביקור בטיירה סנטה (האדמה הקדושה), שהמאמן ב-86', קרלוס בילארדו, אימץ בחום וזאת בשל העובדה שהוא עמוס באמונות טפלות. כשארגנטינה הפסידה ב-1998 בטדי והגיעה רק עד רבע הגמר, היא הבינה שתם הטקס.


לא כשמדובר בחגיגות ה-70 למדינה, אותן מארגן משרד התרבות והספורט, והרצון של מסי להיות מראדונה. לא משנה בכלל שהמאמן, חורחה סמפאולי, לא רוצה יריבה מהמקום ה-98 בעולם, כמו ישראל, ברגע שההתאחדות הארגנטינאית מקבלת כסף ומסי רוצה, סמפאולי צריך לתפקד כשטיח.



רוצה להיות כמו מראדונה. ליאו מסי (AFP)

 

ישראל משלמת לנבחרות להגיע לכאן למשחקים. לפעמים אירוח ותו לא, ולפעמים כסף גדול כשמדובר ביריבה גדולה. שלושה מיליון דולר מעולם לא שולמו לנבחרת זרה. מדובר ב-10 מיליון שקלים לערך. חסרת התרבות והבושה, מירי רגב, שמשרדה ישלם את האבטחה – כי כל דבר אחר לא היה עובר את האוצר – מתעקשת כי המשחק ייערך בירושלים, במסגרת חגיגות ה-70 למדינה, שם אין תאי צפייה ואין אפשרות לכסות את ההשקעה, שלא לדבר על רווח למארגנים. (את האירוע מארגן היזם דניאל בנעים, בעלי חברת ההפקה קומטק, שארגן בין השאר את אירוח היורובסקט בישראל). נראה שבסופו של דבר יוחלט לקיים את המשחק באצטדיון סמי עופר בחיפה.


ומתי ייערך המשחק? במוצאי שבת. מתי השבת יוצאת בירושלים ב-9 ביוני? 20.28. תחשבו כמה שבת תחולל במסגרת חגיגות ה-70 למדינה. לא שזה מטריד אותי, אבל המדינה משלמת על זה. באופן רשמי, גופים רשמיים, לא עובדים בשבת. ומה יעשו כל שומרי השבת? לא מגיע להם לראות את מסי? 


עכשיו קחו 10 מיליון שקלים ותחלקו ב-28 אלף כרטיסים (המשטרה לא תאשר מגרש מלא, וכמובן שיהיו כאלה שלא ישלמו – המוזמנים). לכמה הגעתם? 350 שקל. האם כרטיס יעלה 350 שקל? ואם יש בני נוער, האם הם ישלמו 350 שקל? סביר שלא. במשרד הספורט מתעקשים על מחיר של 100-150 שקל, ובכל מקרה אלה מחירים כמו בהופעה ממוצעת בגני יהושע ילדי הבר מצווה שטסים עם ההורים לברצלונה משלמים יותר, אבל במדינה שבה מחירי הכרטיסים למשחקי כדורגל נעים בין 50 ל-90 שקלים, גם מחיר מסובסד בין 100 ל-150 שקלים, הוא גדול. וגם אם נניח, שהמשטרה תאשר מכירת 34,000 כרטיסים בטדי, והמחיר יהיה 100-150 שקלים, זה לא יכסה חצי מהתשלום להתאחדות הארגנטינאית, מי ישלם את ההפרש? היזם יוכל אומנם להרוויח גם מזכויות שידור, פרסום, נותני חסות וכדומה, אך האם זה יספיק? 




מירי רגב מתעקשת שהמשחק ייערך בטדי, אבל מי ישלם את ההפרש? (דני מרון)


"היזם לוקח ריזיקה, כמו בהופעה של זמר מחו"ל", הסביר אתמול גורם בכיר בהתאחדות לכדורגל והבהיר כי על נושא מחירי הכרטיסים יקום או ייפול קיום המשחק: "הוא יכול לשחק עם מחירי הכרטיסים ב-VIP, כמו שבהופעה משלמים הרבה כסף עבור גולדן רינג. לזכותו של היזם ייאמר שהוא הודיע כי הוא לא בא לעשות קופה".


ומה יהיה בפיאסקו הזה? מישהו מצליח להבין מה יקרה למסי בביקורו בישראל? לכמה פוליטיקאים הוא יצטרך ללחוץ יד? מתי ובאיזה צורה הוא יפגוש את ראש הממשלה? את הנשיא? כמה ילדים והוריהם המכשכשים בזנב ירדפו אחריו עם סמארטפונים שלופים לסלפי, יידחפו על ידי מאבטחים, יקבלו גם מכות, שלא לדבר על מעגלי אבטחה והתראות לפיגועים. שלושה מיליון דולר? תחשבו שוב על המספר. הרבה יותר.


בהתאחדות הדפו אתמול את הטענות על קרקס: "אתם מתמקדים רק במסי וזו הבעיה, כי יש גם היגוואין ודי מאריה ואגוארו ואיקרדי ואוטמנדי. הכי קל להאשים את היזם, את המדינה ואת ההתאחדות. שכחתם שלמשחק הרשמי של ישראל נגד פורטוגל הגיעו 40 אלף איש כדי לראות את כריסטיאנו רונאלדו. אנחנו בדיוק כמו כל העמים. מי שעושה את הקרקס זה העיתונות והקהל שאומר 'ימות העולם, אני רוצה לראות את מסי'. אנחנו מפוצצים במאות מיילים עם בקשות לכרטיסים. זה העם שלנו. הם רוצים את הכוכבים האלה".



"שכחתם שהגיעו 40 אלף איש לראות את כריסטיאנו רונאלדו" (AFP)


ומה עם נבחרת ישראל? עזבו ש-9 ביוני זה כמעט שלושה שבועות לאחר סיום העונה (שתסתיים ב-21 במאי), ויש שחקנים שכבר ב-10 ביולי ישחקו בגביע אירופה, מה שיוליד גל פרישות מסתורי כדי לקבל קצת פגרה לגוף ולנפש. נבחרת ישראל זקוקה למשחקי אימון והכנה, אבל בסוף מאי, לא עמוק ביוני, אחרת זה יתנקם בה בעונה הבאה, הן במשחקי ליגת האומות והן במוקדמות היורו. 


הנבחרת, שטרם נבנתה מחדש, תצטרך לשחק מול נבחרת לפני מונדיאל, ששלושה מכוכביה חייבים לפי החוזה לשחק לפחות 60 דקות, כאשר חלק מהשחקנים יהיה עסוק – והוא יהיה עסוק – במי המאושר שיזכה להחליף חולצה עם מסי. יהיו שחקנים שלא יתנהגו שונה מהמעריצים שלהם. זה מבזה, זה חובבני, זה לא יוסיף נקודת זכות אחת לנבחרת ולהכנה שלה, ובוודאי שלא ישפר בה מאומה. ואף מילה על מה יחשבו עלינו האורחים. 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי