אותנו אי אפשר לרצות: סגל הנבחרת לא מעורר הרבה תקווה, וזה יכול רק לעזור

אנדי הרצוג
אנדי הרצוג | יוני אריאלי

השחקנים המבריקים נשארו בחוץ, ההגנה רופפת, מעל ערן זהבי יש סימן שאלה גדול והציפיות, כרגיל, נמוכות. ואלה בדיוק הדברים שיעזרו להרצוג בקמפיין הראשון שלו כאן. שרון ניסים מסביר ומודיע: התקשורת היא לא הבעיה

(גודל טקסט)

הנה יוצא לו לדרך עוד קמפיין נבחרות, שכנראה לא יוביל אותנו לשום מקום. כמו בקמפיין הקודם של אלישע לוי, גם בזה של אנדי הרצוג אנחנו, האוהדים, מגיעים לנקודת הפתיחה של הקמפיין חסרי אמונה, בלי אשליות של עלייה ובעיקר בלי תקווה אמיתית. כל זה יוריד לחץ בנבחרת ועשוי לעשות לנבחרת רק טוב.

כשרואים את הכישלון האירופי של הישראליות, שעלול להסתיים ללא נציגה ישראלית במפעל העונה, מבינים שגם הנבחרת בבעיה. משום שהפועל ב"ש, שבנויה על שחקנים ישראלים בחלק האחורי, ספגה ללא הפסקה, ולעומתה דווקא מכבי ת"א בנויה יותר על זרים בהגנה ולכן אולי הצליחה מעט יותר.

בעיני זה השפיע רבות על בחירת הסגל של ווילי רוטנשטיינר והרצוג. כל בלם שלא יזומן טומן בחובו ים של בעיות, וכך גם בעמדות המגנים. לנבחרת הנוכחית בזמן הזה פשוט אין שחקני הגנה טובים, וגם לא כאלה שנמצאים בכושר משחק גבוה.

חנן ממן. שחקן עם ברק שנשאר בחוץ (דני מרון)
חנן ממן. שחקן עם ברק שנשאר בחוץ (דני מרון)

החידוש בעיניי טמון בקישור. לא בטוח שזה יהיה לטעמנו ולרוחנו, אבל נראה שהרצוג מוותר כמעט לחלוטין כרגע על קשרים מבריקים בנבחרת. הוא הקפיד לזמן בעיקר לוחמים, ולמעט דור מיכה, שספק אם יזכה לקרדיט כמו גם מנור סולומון, כל שאר שחקני הקישור שזומנו הם שחקנים עם מעט מאוד ברק. שחקנים כמו מאור מליקסון, חנן ממן ועומר אצילי, עם הרבה יותר ומחץ, נשארו בחוץ. הרצוג כנראה מבין שהוא יצטרך לתת סיוע נרחב לחוליית ההגנה הרעועה שלו, יהיו הבחירות אשר יהיו. בהתקפה אין הפתעות מרעישות ואני מעריך שתינתן עדיפות לדיא סבע ולמואנס דאבור המהירים יותר על פני תומר חמד ואלון תורג'מן.

וכאן נכנס לתמונה ערן זהבי. ראשית, אני חושב שההתנצלות הרשמית בקולו ובאופן פומבי שאמורה להגיע במסיבת העיתונאים שתפתח את ההתכנסות, צריכה לעשות סוף לפרשה העגומה הזו, לפחות מהצד של ההתאחדות. זהבי טעה, הוא יודע את זה, גם אם לקח לו זמן להבין את זה. עכשיו נותרו שתי שאלות פתוחות: האם מבחינה מקצועית זהבי ראוי לחולצת ההרכב, וכיצד יתקבל על ידי הקהל הישראלי?

לעניין השאלה הראשונה, זהבי בוודאי ראוי להיות בסגל הנבחרת, גם אם לא בטוח שאחרי שנתיים בליגה הסינית הוא עדיין נמצא ברמה מספיק טובה. עכשיו צריך לתת למאמן לקבל את ההחלטות ולנו לשפוט את שהחליט. השאלה השנייה מסקרנת יותר. גם אם השחקן מתנצל, ההתאחדות סולחת והמאמן מפרגן – ספק גדול אם הקהל הישראלי ישכח ובעיקר יסלח לזהבי, בהתחשב בעובדה שזהבי צפוי עוד לבקר באצטדיונים כמו טרנר וסמי עופר, מקומות בהן אין לו יותר מדי אוהדים וכדאי שיתכונן לקבלת פנים פחות סימפטית. את סרט הקפטן הוא כבר לא יוכל לזרוק, אבל כל מי שקשור בהתאחדות חייב לקחת את זה בחשבון כי זה עלול לפגוע קשות בנבחרת, משום שזה עלול להיות הדבר היחיד שיתעסקו בו.

זהבי וסרט הקפטן. לא בטוח שהקהל הישראלי יקבל אותו (ערן לוף)
זהבי וסרט הקפטן. לא בטוח שהקהל הישראלי יקבל אותו (ערן לוף)

אגב, כמו תמיד, זה לא משנה מי יזומן לסגל וכמעט תמיד ישאלו כולם איך לא הזמינו את החלוץ הזה, ואיך לא בונים על הקשר ההוא. לרצות אותנו הרי אי אפשר. התלונה היא לחם חיינו, ולצערנו, התוצאות כאמור ידועות מראש. אתם רוצים להשתיק אותנו? אתם רוצים לשנות סדרי עולם? נסו לנצח שניים-שלושה משחקים, ואז תבינו שלא התקשורת היא הבעיה.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי