מעט כוכבים, אבל עם אופי: כך יצליח הרצוג בנבחרת ישראל

ערן זהבי, אנדי הרצוג
ערן זהבי, אנדי הרצוג | עדי אבישי

הכחולים-לבנים יתארחו באלבניה בפתיחת ליגת האומות והסגל שזימנו האוסטרים שופע כישרון, אבל עמיקם משוכנע שהרכב הגנתי, מאולתר, מלא ביטחון ויכולות הגנתיות הוא הנוסחה להצלחה - כי נמוך מזה אי אפשר לרדת

(גודל טקסט)

אנחנו צריכים להיות גונבי דעת מוחלטים כדי לסמן עליה ליורו 2020 דווקא מליגת האומות הלא ברורה שתחל מבחינתנו בערב שבת באלבניה. רק צירוף הזוי בין נסיבות למזל יכול להביא נבחרת שמינתה מאמן לפני כמה שבועות, שראה רק אתמול לראשונה חלק מהשחקנים שלו, שצריך לחבר בכמה אימונים סגנון לערב רב של סגנונות, רמות, חשקים ואגואים – וכל זאת שהוא מדבר אנגלית – לארץ המובטחת. במילים אחרות, צריך את הרצוג השחקן ולא את הרצוג המאמן כדי שזה יקרה.

ולכן, צריך להתייחס לליגת האומות בדיוק כמו שהיא – תחליף למשחקי ידידות. אופ"א דחתה את פתיחת מוקדמות יורו 2020 בחצי שנה ודחסה 4-6 משחקי ידידות, חלקם רשמיים, לתקופת הכנה שהיא יותר מפנטסטית עבור המאמן, עוזריו ומנהלו המקצועי. אפשר לסגור את סאגת ערן זהבי, לטוס לאלבניה ובלפסט בלי הקהל המנוכר והמבואס ולהגיע לסמי עופר וטרנר בחודש הבא עם מטענים חדשים. מה אפשר להפיק מהמסע הזה? רוח חדשה. הרצוג מדבר על ווינריות? מעולה. שיעזוב סיסמאות וייצור בנבחרת איזון, כי סגל הנבחרת – עד כמה שחסרים בו מרכיבים – הוא הדבר הכי לא מאוזן בכדורגל הלא מאוזן שלנו.

אנשים פה מפנטזים כבר על הרכב שיכלול את מיכה, פלקושצ'נקו, סולומון, זהבי, סבע, דאבור וחמד, ושוכחים כי אין לנבחרת שוער ראשון יציב זה תקופה, אין בכדורגל הישראלי בלמים מהירים שלא עושים פנדלים מיותרים, אין לה מגנים שגם יודעים לעשות הגנה והקשרים האחוריים שלה הם או גרזנים שלא מסוגלים להניע לעומק או קשרים קדמיים שהוסטו לאחור בגלל בעיית מהירות. הנבחרת הזו מלאה בכישרונות בחלק הקדמי שמהם צריך לבחור ארבעה שחקנים בלבד – כי אנחנו משחקים בחוץ ורמתנו ירודה – ואין לנו אפילו שישה שחקנים מהירים וחזקים עם אוריינטציה הגנתית כדי לסגור הרכב.


הרצוג צופה בשחקני הנבחרת, בחלקם אולי בפעם הראשונה (עדי אבישי)

אז כן, לאנדי הרצוג יש הרבה עבודה. בטחון, ובניית אמון עם קהל יוצרים דרך תוצאות. את זה בונים דרך הגנה חזקה. את כל היתר היה לנו תמיד בכמויות. כשהנבחרת שיחקה עם חמישה בהגנה – הרצוג זוכר זאת היטב – היא דפקה לאוסטריה חמישייה. היא קודם כל הראתה בטחון ביכולות ההגנתיות שלה ואחר כך נתנה לכישרון לדבר.

הרצוג חייב להבין שעם ההגנה של הפועל ב"ש לא בונים נבחרת, כי ההגנה של האלופה בלי מיגל ויטור לא מספיק טובה אפילו לשלב בתים בליגה האירופית ומיגל ויטור גם פצוע וגם לא ישראלי. גם ההגנה של מכבי ת"א זה לא משהו שהייתי בונה עליו נבחרת. הרצוג יצטרך לאלתר, גם משחקני קישור – כן, דור פרץ יכול להיות אחלה בלם, תשאלו את פאקו – ויצטרך שחקנים ששים קרבות אוויר, שיש להם כתפיים חזקות, ושהם מהירים מספיק כדי לרדוף אחרי שחקנים. יש כאלה? אני מודה שלא ממש, אבל צריך לנסות, ולנסות, ולנסות, כדי להגיע למארס 2019 – פתיחת מוקדמות היורו, משם עולות שתיים בכל בית והשלישית לפלייאוף – מוכנים להתחיל התמודדות עם החומר הקיים, עם הנסיגה האדירה במעמד הכדורגלן הישראלי והנבחרת הישראלית ומול יריבות שכל הזמן מתקדמות.


דור פרץ באימון הנבחרת תחת הרצוג. יכול להיות בלם פותח (עדי אבישי)

עמנואל שפר המנוח היה איש קשה שעשה נבחרת קשה. הוא בנה למונדיאל 1970, בעזרת הרבה מאוד אימונים ומחנות אימונים, תלכיד של שחקנים שעשו הכל כדי לאתרג את צמד השינים – שפיגל ושפיגלר הכישרוניים – ולתת להם להראות את הכישרון שלהם. שניאור וגרונדמן ז"ל עשו זאת עם שלושת הטנורים – אוחנה, רוזנטל ותקווה – ולא היו רחוקים מהמונדיאל. הם שיחקו עם שלושה וארבעה וחמישה בלמים, בתפקידים שונים, כדי שיהיה לפנטזיסטים את האפשרות לעשות את ההבדל. גם אברהם גרנט בנה נבחרת של חוטבי עצים ושואבי מים שכבשו עבורו שערים מכריעים וכמעט הביאו אותו למונדיאל 2006.

בסופו של דבר, ובניגוד גמור לכל מה שאנחנו אוהבים, הדרך הסיזיפית, שמשלבת מעט כוכבים והרבה שחקנים מחויבים, אפורים – אבל עם אופי – היא זו שתביא את נבחרת ישראל להצלחה, גם אם מקרית. בינינו, נמוך יותר מהיכן שאנחנו נמצאים, כבר אי אפשר לרדת, אז פשוט בואו נתחיל לעלות.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי