הרצוג גורם לשלם של נבחרת ישראל להיראות גדול יותר מסך חלקיו

המחזור השני בליגת האומות זימן לנבחרת ישראל את נבחרת סקוטלנד, שלפחות על הנייר נראתה כנבחרת החזקה בבית, במיוחד אחרי הניצחון הביתי שלה על אלבניה. ישראל הגיעה למשחק כשהיא מצויה באחת התקופות הקשות שלה אי פעם, אחרי שנה ללא ניצחון מאז אותו ניצחון נשכח ודחוק בואדוץ על ליכטנשטיין (ב-6/10/17) ושני הפסדים ללא שער זכות תחת המאמן החדש אנדי הרצוג. הנבחרת איבדה את האמון של הקהל ואצטדיון סמי עופר נראה ערום ועצוב מתמיד.

הרצוג המשיך עם מערך של 3:1:4:2, כשהפעם בחר לפתוח עם איתן טיבי כבלם מרכזי (למרות שהאחרון נמחק בקבוצתו) כששרן ייני ועומרי בן הרוש לצידו. ביברס נאתכו תופקד כקשר שמקשר בין החוליות כשדור פרץ מימינו, בירם כיאל משמאלו ובן שהר מועדף על פני תומר חמד בחוד כשותפו של מואנס דאבור, השחקן שנמצא בכושר הטוב ביותר בנבחרת.

מנגד, אלכס מקליש עלה במערך של 3:4:3, כשהשם הבולט ביותר בהרכב שלו הוא אנדי רוברטסון הנפלא מליברפול כשמאחוריו מתופקד קירן טירני המגן המוכשר של סלטיק, מה שגרם לאגף שמאל של הסקוטים להיות דומיננטי משמעותית לעומת אגף ימין, שם פתחו סטפן אודונל מקילמרנוק בהופעתו החמישית וג'ון סוטר מהארט אוף מידלטולטיאן בהופעתו השלישית.

הנבחרת נראתה מאוד מאורגנת ומסודרת במחצית הראשונה והשתפרה ככל שחלפו הדקות. בגלל השוני בין המערכים, לישראל היו שני יתרונות בולטים. הראשון, נאתכו שניצל כיסוי רע של סטיבן נייסמית' ששיחק גבוה מול טיבי ואיפשר לנבחרת יתרון מספרי במרכז המגרש, שהקפטן הישראלי ניצל מצוין כדי לנהל את המשחק כשהוא מחלק מסירות מדויקות בקצב גבוה. השני זה דאבור, שהתנועה שלו ללא כדור והיכולת שלו לברוח לבלמים ולקבל את הכדור בין הקווים ולתקוף את ההגנה, היא ברמה אירופאית גבוהה. מה שבלט מאוד הוא שאחרי הפנדל המפוקפק שהעלה את הסקוטים ליתרון הנבחרת לא נשברה, אלא להפך, היא הרימה רמה, לחצה את הסקוטים והגיעה למצבים טובים בכדי לחזור למשחק, בעיקר דרך דאבור, כיאל ונאתכו.

נאתכו. יתרון משמעותי במרכז המגרש (ערן לוף)

למרות היכולת הטובה במחצית הראשונה, הרצוג לא קפא על השמרים וערך חילוף חכם במחצית כשהוציא את שהר והכניס במקומו את דיא סבע הזריז, שהוסיף אלמנטים של בעיטה מקו שני ותנועות עומק. הרצוג הבין שהבלמים לא יוצאים עם החלוצים ולכן העדיף שחקן נייד כמו סבע, שמזכיר בתנועות שלו את דאבור, מאשר את שהר שלמרות שהגיע לשני מצבים טובים במחצית הראשונה, פחות התאים לדרך שבה המשחק התפתח.

ואכן, הנבחרת חזרה למשחק אחרי שש דקות ו-12 שניות במחצית השנייה, משער קבוצתי מבריק ומתוכנן, שהחל עם אריאל הרוש ועבר דרך ייני, טיבי, בן הרוש שריווח נפלא את המשחק וגרם לטאלב טוואטחה להיכנס למרכז ולקבל החלקת כדור אלגנטית מדאבור, לכדרר לכיוון הרחבה, לנצל תנועה נהדרת של סבע שמשך את טירני למרכז ולספק אסיסט אדיר ברגל ימין לפרץ, שבעט בין הרגליים של רוברטסון ולרשת – 20 שניות עברו מהרגע שהרוש מסר לייני עד לרגע שהכדור פגש את הרשת.

הנבחרת חוגגת את השער של פרץ. 20 שניות מהרוש עד הרשת של מקגרגור (ערן לוף)

הנבחרת המשיכה לשחק נהדר בהתקפה ולהיראות יציבה בהגנה. מהלכים מתוכננים במשחק המעבר נראו שוב ושוב, בין היתר הוצאות כדור מהירות של הרוש לכיאל שהטיס את טוואטחה באגף שמאל, שם המגן של פרנקפורט עשה ככל העולה על רוחו עם פריצות נפלאות, הגבהות נהדרות ואפילו החמיץ ממצב ודאי לשער אחרי הגבהה נפלאה של אלי דסה. הסקוטים איבדו לחלוטין את המשחק ואחרי שסוטר הורחק (בהחלטה מאזנת של השופט), ירדו למגננה. הנבחרת לא הורידה קצב ועשתה מהפך אחרי 75 דקות, אומנם בזכות שער עצמי, אבל שער שעשה צדק והביא לאנדי הרצוג וחניכיו ניצחון בכורה בליגת האומות.

היה תענוג לראות את הנבחרת. 25 איומים על השער, 9 למסגרת, פעמיים פגעה בקורות ואפילו הייתה צמודה לסקוטים באחוזי הצלחה בקרבות האוויר. מעבר לזה, ראינו תבניות התקפה שהבליטו איכויות של שחקנים כמו דאבור, כיאל, פרץ וטוואטחה, תרגילים מתוכננים במצבים נייחים בהתקפה, תיאום בשמירות במצבים הנייחים בהגנה וניצול מקסימלי של היתרונות של הנבחרת שלנו על הנבחרת הסקוטית.

הרצוג. האמין ברעיונות שלו למרות התוצאות המאכזבות (ערן לוף)

צריך לפרגן להרצוג על האמונה ברעיונות שלו למרות התוצאות המאכזבות בשני משחקי הפתיחה. מאז המשחק מול בוסניה, לא ראינו הופעה כל כך דומיננטית וקצבית מהנבחרת. הרצוג הצליח להסתיר נהדר את החולשות שלנו בהגנה, להרוויח את השחקנים הבולטים שלנו בהתקפה וגרם לשלם להיות גדול משמעותית מסך חלקיו. עם התנופה מהניצחון החשוב הזה, הנבחרת תגיע ביום ראשון לטרנר למפגש עם אלבניה, כשהרצוג יודע שעוד ניצחון יקרב אותו מאוד לראשות הבית ובעיקר יחזיר את האמון של הקהל בנבחרת.

כולי תקווה שטרנר יהיה מלא ביום ראשון וידחוף את הנבחרת לניצחון, שאם אכן יהיה, אומנם לא יפתור את הבעיות של הכדורגל שלנו, אבל בהחלט ייתן רוח גבית למקבלי ההחלטות לדאוג לתקציבים ולעשות את השינויים הדרושים כדי שבעתיד משחקים נהדרים כאלו יהיו הרבה יותר שכיחים.