במשך 34 דקות בגלזגו היינו כחולמים. נבחרת ישראל פתחה הכי טוב שרק אפשר את המשחק החשוב כל כך מול סקוטלנד, ושער יפהפה של בירם כיאל בדקה התשיעית העלה אותה ל-0-1 במשחק שבו תיקו היה מספיק לה כדי לסיים ראשונה בבית. איך זה נגמר בסוף? כולם יודעים.
זה לא היה רק השער של כיאל. במשך 20 הדקות הראשונות הפגינה ישראל משחק רגוע, אינטליגנטי ובעיקר כזה שיצר רושם שהיא הנבחרת הבכירה בהאמפדן פארק. אבל אובר-תחכום בהתקפה, החמצה של ערן זהבי (עדיין במצב של 0-1), כניסה הדרגתית למשחק של פרייזר, שפירק את הקישור שלנו, ובעיקר של פורסט, שהמשיך את היכולת הנהדרת מאלבניה וכבש חמישה שערים בשבוע – היטו את הכף.
הוסיפו לכך שלושה בלמים איטיים להחריד, וכאלה שלא מצליחים לחפות על חוסר המהירות בקריאת מהלכים ובראיית משחק חכמה, והשערים שעמדו באוויר במשך דקות ארוכות במחצית הראשונה גם נחתו ברשת.
המשימה העיקרית שעמדה בפני אנדראס הרצוג ושחקניו לנוכח נבחרת מסיבית כמו סקוטלנד הייתה להרחיק את המשחק מהבלמים. שלישיית הקישור, שכללה את ביברס נאתכו, דור פרץ וכיאל, אמורה הייתה להעביר את כובד המשחק למרכז השדה ולמנוע את אספקת הכדורים לתוך הרחבה. בפתיחת המשחק זה עבד. סקוטלנד ציפתה לקבל נבחרת שתחפש את ה-0-0 וקיבלה יריבה שהולכת קדימה ומחפשת (וגם מוצאת) את השער. חצי שעה בתוך המשחק והקונספציה הזו קרסה כמו מגדל קלפים.
עמוק בתוך השער. דאבור (אודי ציטיאט)
הבעיות המוכרות של הנבחרת שלנו, אלה שמלוות אותנו כבר שנים, לא נעלמו אלא רק נדחקו מעט הצידה בשני משחקי הבית. אמש הן הרימו ראש בדקה ה-43 ואפשרו לפורסט להשלים מהפך. זה היה השער המשמעותי במשחק (עם כל הכבוד לשער היפה של זהבי, רבע שעה לסיום), משום שהוא הכניס את ישראל למצב שבו היא לא רצתה להיות אמש: מצב שבו היא חייבת להבקיע. בדקה ה-64 הגיע גם השלישי של פורסט, והעסק נראה היה גמור.
הרצוג, שנראה היה תחילה כי קפא בקור של גלזגו, הגיב בהדרגה. ראשית הוא נפטר משיטת שלושת הבלמים, שאולי הוסיפה נפח למרכז ההגנה ואפשרה לאלי דסה ולטאלב טוואטחה לעלות יותר קדימה, אבל מנעה מהנבחרת להניע כדור ואילצה אותה להסתפק בהתקפות מעבר מהירות. אחר כך הוא הכניס את דיא סבע. השער המצמק של זהבי הגיע כמעט מיד, וכעת לישראל היו כלים להשיג את השער השלישי שהיא כל כך נזקקה לו.
הדקות נקפו. נאתכו נכנס סוף סוף לעניינים, תומר חמד נכנס כמחליף כדי להוסיף עוד נפח להתקפה (במקום טוואטחה!), אבל כל זה לא הספיק. שתי דקות לסיום קיבל חמד כדור ענק של כיאל וסחט הצלה מדהימה מהשוער מקגרגור. לישראל לא היה אף הרצוג שיעשה דבר מדהים בתוספת הזמן, והסיפור נגמר.
ישראל מסיימת רק במקום השני בבית 1 של ליגה C. גם אם קיים עדיין סיכוי מסוים להגיע לפלייאוף (אם כל נבחרות ליגה A יעלו ליורו באמצעות המוקדמות, הכרטיס שלהן "ייתרם" לנבחרת בעלת המאזן הטוב ביותר שלא עלתה וישראל עשויה להיות הנבחרת הזו), הרי שבפעם המי יודע כמה הנבחרת שלנו שוב הגיעה למאני-טיים, ושוב ירדה מנוצחת. אפילו הרצוג למד אתמול שיש דברים שלא משתנים.
לא הספיק. ערן זהבי (אודי ציטיאט)
מה דעתך על הכתבה?