פליקר מוכן: על המזרן אין חברים, לא אוותר לאף אחד

טל פליקר
טל פליקר | אודי ציטיאט

אחרי שהחמיץ את הכרטיס לאולימפיאדת ריו, טל פליקר (עד 66 ק"ג) יפתח את אליפות אירופה בוורשה בתקווה לעשות צעד ראשון לעבר טוקיו 2020

(גודל טקסט)
עולמו של ספורטאי בענפים האולימפיים מוקדש במרבית הזמן לשאיפה אחת: הגעה לאירוע הספורט הגדול בעולם, שמתרחש פעם בארבע שנים. בג'ודו, הענף המוביל בישראל עם חמש מדליות אולימפיות, יכול לטוס לאולימפיאדה רק נציג בודד בכל משקל, ועל כל ספורטאי שטס להגשים את חלומו, יש את זה שהוכרע על המזרן – ונשאר בבית.

 

טל פליקר, שהתחרה על הכרטיס לריו במשקל 66 ק"ג והפסיד לגולן פולק (שעלה מאז למשקל 73 ק"ג), כבר מכיר את תחושת ההחמצה. אחרי המחשבות אם לצאת לקמפיין נוסף או לפרוש, החליט פליקר (25) לשוב אל המזרן ויצא לאליפות אירופה בוורשה שתיפתח היום (חמישי). "לא הצלחתי להגיע לאולימפיאדת ריו, וזו הייתה מכה קשה בשבילי", מספר פליקר בראיון ל"מעריב-השבוע", "אבל הג'ודו הוא החיים שלי. החלטתי לחזור בכל הכוח ולהמשיך".



פליקר אומר "בכל הכוח", אבל גם הוא בוודאי לא חשב שבתוך חצי שנה בלבד מאז החמצת ריו יכלול המאזן שלו שתי מדליות ארד, שתי מדליות זהב ומקום שביעי בגרנד סלאם היוקרתי בפריז. "הדברים התחילו להתחבר לי יותר טוב. אני חושב שזה מאוד תלוי בבשלות של ספורטאי, ואני מרגיש עכשיו יותר בשל. התחשלתי הרבה", אומר הג'ודוקא.



בשל העובדה שהספורטאים שהשתתפו במשחקים האולימפיים עדיין לא שבו להתחרות, מורכבת נבחרת הגברים בראשותו של אורן סמדג'ה בעיקר מצעירים שחווים את התחרויות השונות בפעם הראשונה. פליקר, שכבר לקח חלק בשתי אליפויות אירופה, מכונה פתאום "ותיק", ומשועשע מכך. "יש לי יותר ניסיון לעומתם, וזה משהו מאוד חשוב בג'ודו. השתתפתי בהרבה תחרויות מגיל צעיר. בשבילי מדובר בבונוס".

 

ברוך שמאילוב, מהדור החדש, נמצא איתך באותו המשקל וגם הוא בכושר טוב עם שלוש מדליות ארד. התחרות ביניכם כבר מורגשת בשלב הזה?

"התחרות עם ברוך על הכרטיס הבודד לטוקיו 2020 תעשה טוב רק לשנינו. זה לא ייתן לי שקט ולא אוכל לנוח על זרי הדפנה. יש מישהו מאחוריי, ובכל תחרות אצטרך לתת את הכי טוב שלי, כי אם לא אצליח – הוא יצליח במקומי. בסופו של דבר, מי שיטוס לטוקיו יהיה מי שיצליח יותר".

 

אתה חושש מתקופה פחות טובה שבה שמאילוב יוכל להגדיל את הפער ביניכם?

"אי אפשר לדעת מה יקרה בשנים הקרובות, במיוחד בספורט כמו ג'ודו שבו הכל יכול לקרות. אני שואף הכי גבוה בכל תחרות ונותן תמיד את כולי. נכון שהייתי במקום הזה של הפסדים, אבל עם פחדים לא מנצחים".

 

נפגשתם בגרנד פרי זאגרב בספטמבר. איך זה להתחרות מול מישהו שאתה מכיר כל כך טוב?

"זה לא כיף לסיים קרב ואז לגלות שהחבר שלך מהנבחרת הוא היריב הבא. אני מעדיף להתחרות נגד יריב אחר וששנינו נביא מדליות, מאשר ששנינו נתחרה זה בזה. אבל גם כשעולים לקרב מול ישראלי, אני יודע שהוא רוצה לנצח אותי בדיוק כמו שאני רוצה לנצח אותו. אנחנו חברים טובים, אבל על המזרן אין חברים. כשאני נפגש איתו בקרב אני יודע שהוא לא יוותר לי, וגם אני לא אוותר לו. כשיוצא ששני ישראלים נפגשים אז לשניהם אין מאמן, זה אתה נגדו".



טל פליקר. מכוון לטוקיו. צילום: אודי ציטיאט

 

אחרי התוצאות הטובות בתחרויות האחרונות, מה הציפיות מאליפות אירופה?

"אין פה נוסחה מדויקת שאם הלך לי טוב בכל התחרויות שהשתתפתי, או שזכיתי במדליה ברובן, אני אקח מדליה גם באליפות אירופה. ברור שאני מכוון למדליה, אבל כל קרב יהיה מכשול בפני עצמו. אם לא אעשה את הדברים כמו שצריך, או לא אבוא מרוכז, אפסיד. אני בא הכי מוכן שאפשר ומקווה שמה שהתחבר עד עכשיו יתחבר גם שם. ההצלחות בתחרויות האחרונות כן נותנות לי ביטחון, אבל הן לא עולות לי לראש יותר מדי".

 

פליקר מחלק את זמנו בין אימוני הנבחרת במכון וינגייט למועדון "עצמה ג'ודוקאן" כפר סבא (שזכה במענק בטקס "עצמה" לאור הישגיו בתקופה האחרונה), שם נמצא מאמנו האישי שוקי קואז. בין לבין, הוא סטודנט שנה א' להנדסה בשנקר. "קשה ללמוד תוך כדי התחרויות, אבל יש לי חברים שעוזרים ומשלימים חומר, ואני עושה מועדים מיוחדים אם צריך. כל טיסה שלנו לוקחת בערך חמישה ימים, וכבר יצא לי לעשות שיעורי בית ועבודות בחו"ל. טוב להתעסק בעוד דברים חוץ מהג'ודו".



טל פליקר ומאמנו שוקי קואז

 

לא מעט ספורטאים צריכים להשלים הכנסה. גם בג'ודו. איך זה אצלך?

"95% מחברי הנבחרת לא מקבלים כסף, והם עובדים כמאמנים לילדים. אימנתי בעצמי עד לא מזמן. עכשיו יש לי משכורת מהוועד האולימפי, אבל היא לא משהו שאפשר להתעשר ממנה. כשאתה ספורטאי צעיר, עד שאתה לא מוכיח את עצמך – אתה משלם על עצמך. אני לא יודע אם אנחנו, הספורטאים, נפגעים מכך, אבל קשה מאוד להתקדם. אני גר עם ההורים, לא יכול להרשות לעצמי לעבור לדירה וגם צריך לשלם על אוטו, דלק ולימודים. כשאתה עושה מה שאתה אוהב, אתה צריך להקריב. אני מחפש ספונסר. צריך אנשים שיראו את ההתקדמות של הענף ויתמכו בנו".

 

הדרך לטוקיו עוד ארוכה, מה אתה מדמיין שיקרה עד אז?

"יש עוד הרבה מטרות שאני צריך להגשים בדרך לטוקיו. עכשיו מתחילה אליפות אירופה ובאוגוסט אליפות עולם, יהיו טורנירים גדולים. השתתפתי רק באליפות עולם אחת ב-2013 ובקיץ הקרוב אחזור להתחרות בבודפשט. אני רואה את עצמי זוכה במדליות ולא מתכוון להנמיך ציפיות. הרצון להשתתף במשחקים האולימפיים מניע אותי בכל מחיר. החלום הגדול? להיות מדליסט אולימפי".

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי