ההתפעלות הכללית מזכייתו השמינית של רוג'ר פדרר בווימבלדון, טבעית ומתבקשת. אבל למעשה ניתן לומר שהתעוררנו ליום חדש-ישן. כי על פדרר כבר נאמר בעבר כמעט הכל. החידוש הוא שהפעם פדרר לא שמט שום מערכה לאורך כל הטורניר, ושהוא הראשון העושה זאת מאז 1976. באותה שנה זכה ביורן בורג בטורניר מבלי לשמוט מערכה, ומשך 40 שנים איש לא חזר על כך. לאחר 41 שנים בא פדרר, שבעוד פחות מחודש יחגוג 36, וחזר על הישגו של הקרחון השבדי.
על פדרר כבר נכתבו כאמור הררי מילים – ובצדק. הוא אלוף גדול, שתמיד ידע להביא את הקלאסה למגרשים, ואולי גם בכך ייחודו. בטניס שלו בולטת מה שנקרא "קלות הביצוע" ואת זה מביאים בעיקר מהבית ולא מאימונים. קלאסה וקלות-ביצוע הולכים יד ביד, ולא רק בטניס. ועם זאת אין לטעות בהשקעה העצומה במשך האימונים, וגם פדרר הגדול עובד קשה כדי להצליח.
הצלחה אינה מגיעה כך סתם משום מקום, אלא היא תוצאה של אימונים ורצון ברזל להגיע לדיוק מירבי בכל חבטה וחבטה. את הניצחונות אף אחד לא הגיש לו על מגש של זהב, הגם שהפעם אולי סייעה לו הדחתם המוקדמת של נובאק ג'וקוביץ', אנדי מארי ורפאל נדאל. כך או כך ההימנעות מפגישה עם אחד מהם, אינה צריכה לפגום בזכייתו השמינית בתואר.
כבר מזמן הוכתר רוג'ר פדרר כטניסאי הגדול ביותר בהיסטוריה, וקל להסכים עם הקביעה משום שהמספרים הכלליים שהשיג מדברים בעד עצמם. הם טובים יותר מהישגיהם בעבר של רוד לייבר, ביורן בורג ופיט סמפראס, שכל אחד מהם נחשב אגדת טניס.
פדרר. הוא מול סמפראס, מי לוקח? (AFPׂ)
היום בעידן המחשב הייתי שמח לראות משחק וירטואלי בין פדרר לסמפראס או ללייבר – כי אז ניתן היה, תיאורטית כמובן, לדמיין את הגדולים מכולם מראים טניס ברמה שעדיין לא נראתה.
מה דעתך על הכתבה?