כאשר יעלה הערב לכר הדשא באנפילד למפגש הידידות מול ברזיל, ייזכר איבן ראקיטיץ' כיצד השתתף לפני 4 שנים במשחק הפתיחה של מונדיאל 2014. היו אלה ימים מרגשים מאוד עבורו. זמן קצר לפני שטס לברזיל, הוא קיבל עדכון מסוכנו כי ברצלונה מעוניינת להחתים אותו מסביליה. לכן, הקרב מול ניימאר בגביע העולם היה גם המשחק מול חברו לעתיד בקאמפ נואו, והקרואטי ידע זאת מצוין. השניים החליפו ברכות לפני שריקת הפתיחה, אבל החלוץ יצא עם ידו על העליונה. קרואטיה עלתה ליתרון משער עצמי של מרסלו, אבל ניימאר כבש פעמיים, כולל בפנדל שנוי מאוד במחלוקת, והמארחת ניצחה 1:3.
11 ימים מאוחר יותר, הסתיים המונדיאל היחיד בקריירה של ראקיטיץ' באכזבה מרה. הוא אומנם חגג ב-0:4 על קמרון במחזור השני, אבל הנבחרת המשובצת היתה זקוקה לנצחון גם על מקסיקו כדי להעפיל לשמינית הגמר ולשרוד את של הבתים. במקום זאת, היא הפסידה 3:1 ונסעה הביתה, בעוד במולדת ביקרו שוב את חוסר היכולת של הקישור לעבוד ביחד. זו הרי הסוגיה המרכזית שמלווה את הנבחרת לאורך שנים – כיצד לשלב באופן נכון בין ראקיטיץ' ללוקה מודריץ'? הציוות החלומי לכאורה בין כוכבי ריאל מדריד וברצלונה לא מניב את התפוקה הראויה במדים הלאומיים.
מודריץ' מתקרב לגיל 33, ראקיטיץ' חגג את יום הולדתו ה-30, אבל תשובה אמיתית עדיין אין. "אף מאמן לא הצליח למצוא את המערך האידיאלי שיביא את התכונות הטובות שלהם לידי ביטוי ביחד. הם דורכים זה לזה על הרגליים", אומר העיתונאי הקרואטי אלכסנדר חוליגה. וזה מסביר חלקית את העובדה כי הדור הנוכחי של הקרואטים לא ממצה את הפוטנציאל בזירה הבינלאומית בלשון המעטה. לו היו מציעים לאוהדים הברזילאים להחליף את רנאטו אאוגוסטו ופאוליניו במודריץ' וראקיטיץ' לקראת המונדיאל, סביר להניח שהם היו מסכימים ברצון. למעשה, מעטות מאוד הנבחרות שיכולות להתהדר בכוכבים כה בולטים במרכז המגרש – הרי הקרואטים יכולים לבנות גם על מתיאו קובאצ'יץ', איבן פרישיץ', מרצלו ברוזוביץ' ומילאן באדל.
בפועל, התפוקה דלה מהמצופה, ודי להסתכל על המאזן של ראקיטיץ' עצמו מבחינת כיבושים. אז נכון, זה לא התפקיד המרכזי שלו, אבל בקבוצותיו הוא מוצא את הרשת באופן קבוע. לפני המעבר לבארסה, היו לו 12 שערי ליגה בעונת השיא בסביליה. ובנבחרת? 14 שערים בלבד ב-90 משחקים, מתוכם רק אחד (!) בטורניר משמעותי. היה זה ביורו 2016 לפני שנתיים, כאשר הקשר הבלונדיני שבר את הבצורת ומצא את הרשת מול צ'כיה, אבל הקרואטים – שהדהימו בניצוחו גם את ספרד בשלב הבתים – הודחו כבר בשמינית הגמר על ידי פורטוגל בגלל שער של ריקארדו קווארסמה בדקה ה-117. ראקיטיץ' הלך אז לאיבוד ונשמר היטב, החיבור עם מודריץ' שוב, ולא לחינם הוא הוחלף בדקה ה-110 ולא היה על המגרש כאשר היריבה חגגה. היה בכך משהו סמלי.
ראקיטיץ' ומודריץ'. השילוב החלומי לא מניב תפוקה (AFP)
יש שיגידו כי לקרואטיה אין מזל. ביורו 2008 היא הודחה ברבע הגמר על ידי טורקיה בפנדלים, אחרי שכבשה בדקה ה-119 ובכל זאת הספיקה לספוג את השיוויון בזמן הפציעות של ההארכה. הן מודריץ' והן ראקיטיץ' החמיצו את בעיטותיהם בדו-קרב מהנקודה הלבנה, ועבור הקשר הצעיר הייתה זו מכה גדולה במיוחד. הוא הרי נולד בשווייץ וצמח באקדמיה של באזל מגיל 7. שנה בלבד לפני אליפות אירופה ההיא הוא קיבל החלטה גורלית ובחר לייצג את מולדת הוריו ולא את מולדתו, וספג על כך ביקורת קשה במיוחד. רצה הגורל, ובשלב הבתים וברבע הגמר שובצו משחקי הקרואטים באוסטריה, אך חצי הגמר מול גרמניה היה אמור להתקיים בבאזל. עבור ראקיטיץ', זה יכול היה להיות אחד הרגעים המרגשים ביותר בחיים – והוא היה כל כך קרוב לשם. במקום זאת, הטורקים נסעו לחצי הגמר, והוא הודח.
האכזבה הזו מלפני עשור, אותה חווה כאשר היה בסך הכל בן 20, לא עוזבת אותו מאז, כי הוא טרם קיבל פיצוי. ביורו 2012 זה נגמר בשלב הבתים בגלל ההגרלה לבית אחד עם ספרד ואיטליה אשר המשיכו עד הגמר. גם בברזיל הסתיימה ההרפתקה אחרי 3 משחקים. ביורו 2016 היא נמשכה 4 משחקים. ועכשיו, התחושה היא כי הזמן הולך ואוזל. אולי זה הטורניר האחרון של מודריץ'? ואולי אפילו הקרב האחרון של ראקיטיץ'? בקרואטיה בטוחים שזו ההזדמנות האחרונה של דור הזהב הזה לשחזר את השיא של דור הזהב הקודם שהגיע לחצי הגמר במונדיאל 98'. בחלוף 20 שנה, אמור ראקיטיץ' להוביל את הנבחרת לצד מודריץ', אבל איכשהו הם עדיין מחפשים את עצמם.
ראקיטיץ'. האוהדים בברצלונה לא תמיד העריעו את תרומתו (Gettyimages)
ואיכשהו, הקריירה הזוהרת שלו מרגישה מעט מפוספסת. ראקיטיץ' הגיע לקאמפ נואו על תקן המחליף העתידי של צ'אבי, אך מובן שהציפיות האלה היו מוגזמות. הוא שחקן מסוג אחר, והאוהדים לא תמיד העריכו את תרומתו, במיוחד במסגרת שינוי הסגנון שהנהיגו לואיס אנריקה וארנסטו ואלוורדה. כעת, עם עזיבתו של אנדרס אינייסטה, נותר הקרואטי על תקן האדריכל הוותיק והמנוסה בבארסה, ויש הגורסים כי התפקיד גדול עליו. הוא צריך לשוב ולהוכיח את עצמו, על אף שביצע יותר חטיפות כדורים בליגה הספרדית בעונה החולפת אפילו בהשוואה לסרג'יו בוסקטס.
מצד אחד, הרזומה שלו מדהים, והקשר עצמו ציין לא פעם שהמעבר לברצלונה היה הגשמת חלום. "אספר על כך לנכדים", הוא טוען בכל הזדמנות. אבל מה הוא יגיד לנכדים על ההישגים בנבחרת? המונדיאל הזה קריטי ביותר למורשתו, וההגרלה לבית מאוזן עם ארגנטינה, איסלנד וניגריה לא בהכרח מבשרת טובות. גם הפעם עלול ראקיטיץ' למצוא את עצמו בחוץ אחרי שלב הבתים. המפגש עם ניימאר באנפילד יזכיר לו זאת. ולכן ההכנה הזו כל כך חשובה מבחינה מוראלית. הרי אם יפתיעו את הסלסאו, יוכלו הקרואטים להסתכל באופטימיות גדולה יותר גם לעבר המפגש עם מסי על הבמה הגדולה.
מה דעתך על הכתבה?