פייט קלאב: סיכום הניצחון של באר שבע על לודוגורץ

דן איינבינדר
דן איינבינדר | דני מרון

האלופה הפצועה עמדה בגבורה בקרב חפירות בקצב גבוה, אבל חשפה מגרעות. בלט בחסרונו: אובידיו הובאן. וגם, האיש הכי שפוי בחדר מלא אופוריה. צפו בתקציר

קבוצות: לודוגורץ
(גודל טקסט)

1. יש משחקים שמוגדרים ומוכתבים לפי אירוע שקורה בדקה הראשונה. כשמאור מליקסון נזרק אל הדשא ללא תגובת השופט היווני, נגזר דינו של המשחק בין הפועל באר שבע ללודוגורץ להפוך לקרב חפירות אגרסיבי. פאסט פורוורד: האלופה עמדה בו בגבורה. העוצמות הפיזיות שלה שמפרקות את הליגה התמודדו היטב במבחן מול קבוצות ליגת אלופות לגיטימית. וכן, יש אבל.

לא מדברים מספיק על העזיבה של אובידיו הובאן. אלונה ברקת החליטה כבר במהלך העונה שעברה על פרידה מהרומני בן ה-34. אחר כך התוכניות השתנו, הובאן קיבל הצעה להמשיך, אבל כבר היה נעול על חזרה לרומניה מסיבות משפחתיות. בעונה שעברה, הקשר שיחק פחות מ-1,500 דקות ליגה, אבל באירופה הוא שותף ב-13 מ-14 המשחקים של הקבוצה ופתח ב-12. למעשה, הוא החמיץ רק את המשחק בפיראוס נגד אולימפיאקוס בו היה מורחק.
 

הובאן נתן לברק בכר אפשרות שהוא מאוד אוהב – החלפת שיטות תוך כדי משחק בלי לבצע חילוף. כשבאר שבע שיחקה עם שלושה בלמים במשחקים הרגישים באירופה, הרומני היה האיש המרכזי. שחקן שקט, ממושמע, טקטי, שמוסיף אגרסיביות, חוכמה וגם תורם לחלק הקדמי. נכס אדיר, רק שבליגה עם מגבלת זרים וקבוצה מבוגרת, מגיע הרגע שצריך לרענן. הובאן שילם את מחיר הרענון.


ברק בכר. 0:2 קלאסי

ברק בכר מבסוט. 0:2 קלאסי (דני מרון)


בסגל הנוכחי אין לבכר תואם הובאן. דן איינבינדר שחקן קדמי יותר ובעל תכונות אחרות, ונכון לשלושה משחקים באירופה, המאמן עוד לא שלף את שיטת שלושת הבלמים. ההתאמה היחידה שהוא מבצע היא השימוש בג'ון אוגו בעמדה מעט יותר אחורית. הניגרי משחק קרוב יותר לבלמים ואז באר שבע מעט חדירה יותר. לודוגורץ הגיעה בקלות לרחבה, שם היא נתקלה בלב אדום גדול, אבל עד לשם בפחות מדי התנגדות.

ברוב משחקי העונה בליגה, בכר יסתדר עם שניים דפנסיביים יותר בקישור וינסה לחלק את הדקות בין שחקני ההתקפה כשכולם יהיו בריאים. במשחקים רגישים, במשחקים שיהיה אנדרדוג, באירופה למשל, בשבוע הבא למשל, הוא יצטרך למצוא את הנוסחה למשחק הגנתי ויעיל. או שלראשונה כמאמן באר שבע ישחק עם שלושה בלמים טבעיים, או שיצטרך לחפש תואם הובאן כי אסור לשכוח שהגיבוי היחיד בקישור האחורי היה ונשאר וובה בראון.

2. המשחק מול אלופת בולגריה דמה למשחקים המופלאים של באר שבע בשלבי הבתים אשתקד. הקרבה מעל הכל. על החורים במרכז המגרש (שגרמו גם לשריקות למצבים נייחים באזור המסוכן) חיפו הבלמים והמגנים עם חילוצי כדור הירואים. כשאתה נלחם ומקריב, לפעמים המזל איתך, הכדורים פוגעים בך. אתה מבקיע שער ממתפרצת, שני מדיפלקשן, נהנה מהחמצות של היריבה ומשחק של 1:1 מסתיים ב-0:2 לטובתך.

בחלומות שלו, זה בדיוק מה שראה בכר. שער מהיר, הגנה יציבה, מתפרצת ושער שני מאוחר. 0:2 קלאסי. הקבוצה הפצועה שלו עמדה בקצב גבוה מול קבוצת צ'מפיונס איכותית. לפעמים חלומות מתגשמים.


אובידיו הובאן במדי ב

אובידיו הובאן במדי ב"ש. לא מזכירים מספיק את חסרונו (עדי אבישי)


3.
פלאשבק לשנה שעברה. אולימפיאקוס לא מוכנה, חודש אחרי החלפת מאמן, שש שנים מאז ששיחקה משחק מוקדמות, הודחה בטרנר. לודוגורץ היא לא אולימפיאקוס. היא קבוצה שרגילה לשחק מוקדמות ובשנים האחרונות גם הסתבכה במשחקי חוץ מול יריבות נחותות, אבל גם היא לא באה מספיק מוכנה. יותר בגישה "ישראלית" של יהיה בסדר – ראינו הכל, עברנו הכל, היינו פעמיים בשלב הבתים ונעבור גם את זה.

לודוגורץ טובה יותר מהפועל באר שבע, עשירה יותר, מוכשרת יותר ועמוקה יותר. והיא הפסידה רק בגלל הגישה. היא לא התכוננה לבאר שבע. בניגוד לבכר, שהוציא כל הזמן בלם עם קלאודיו קשרו והביא עזרה על וונדרסון וקאפו באגפים, הבולגרים נפלו בהתמודדות עם טוני וואקמה ומאור מליקסון.

אל תתבלבלו. לודוגרץ היא מודל לחיקוי עבור כל קבוצה ישראלית. היא כל מה שהפועל באר שבע רוצה להיות. מועדון שעלה לגדולה וביסס את עצמו בשלבי הבתים של המפעלים האירופיים עם מסורת וניקוד גבוה. היי, זאת קבוצה שעשתה 2:2 עם ליברפול וסן ז'רמן בשנים האחרונות בצ'מפיונס. במובן הזה, אם באר שבע תעבור, זה יהיה הישג אפילו גדול יותר מאולימפיאקוס.

4. כמה קטנות. טובות ורעות. שיר צדק – משחקו הטוב ביותר מאז סוף העונה שעברה כולל תצוגות הנפל בנבחרת. בן ביטון – נכנס לא טוב למשחק עם טעות מהירה, והיא השפיעה עליו להמשך. מהראן ראדי – עדיין לא הגיע לעונה הנוכחית. מוחמד גאדיר – עבד כמו משוגע, אבל לא יכול לשחק כחלוץ 9 ברמות האלה.


החגיגות בסיום. הישג ענק אם ב
החגיגות בסיום. הישג ענק אם ב"ש תעבור (דני מרון)


5. גיאורגי דמנדז'ייב ניגש למסיבת העיתונאים בפנים נפולות ורציניות. הוא עונה משפטים קצרים ויורה קלישאות. "לא שיחקנו רע", הוא פותח, "יתרון נוח לבאר שבע, אבל יש עוד משחק ובכדורגל הכל יכול לקרות". אין לו הסברים או לכל הפחות הוא לא מוכן לתת אותם לעיתונאים ישראלים. "לא הרגשנו נוח מדי לפני המשחק", הוא עונה ושוכח את הצהרת הנשיא לפיה לודוגורץ תנצח בישראל. "כיבדנו את באר שבע, סגרנו את השחקנים הטובם שלה, אבל לא עשינו את זה מספיק טוב".

בכר נכנס לחדר מלא אופוריה ונראה כמו האיש השקול. בין השורות, נראה שגם 0:1 היה מספק אותו והוא עושה הכל כדי להישאר שפוי, אבל להבהיר לנוכחים שההישג לא הושלם, אם כי מדובר בחתיכת ניצחון. "שיחקנו נגד קבוצה אדירה והיינו אגרסיביים ומחויבים. החלק הקשה עוד לפנינו. ידענו שאנחנו צריכים להרים את הרמה שלנו כי אנחנו משחקים נגד קבוצה טובה יותר. ביקשתי מהשחקנים לתת יותר בכמה פרמטרים והם עשו את זה. כולם הצליחו להרים את הרמה ולתת פייט אדיר". פייט קלאב. צמד מילים שמסכם היטב את המשחק.

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי