הספסל הנכון: מוריניו מגשים חלום כמאמן מנצ'סטר יונייטד

מוריניו
מוריניו | צילום: AFP

אחרי שהחלום לאמן את ברצלונה נפל, "המיוחד" סימן טריטוריה וסוף סוף השיג אותו. יוכין על התחנות בדרך, הבריחה מפיאסקו באמצעות הליגה האירופית והרצון לתארים. 21:45: יונייטד מחכה לבאזל

(גודל טקסט)

לז'וזה מוריניו היו שני חלומות גדולים – לאמן את ברצלונה ולאמן את מנצ'סטר יונייטד. הראשון נולד כאשר הגיע לקאמפ נואו כמתורגמן של בובי רובסון, ונשאר לאחר מכן כעוזרו של לואיס ואן חאל. הוא גם הרגיש שהדרך להגשמה קרובה בקיץ 2008, כאשר הנהלת הקטאלונים שקלה ברצינות למנותו. ואולם, בסופו של דבר הוחלט כי אופיו לא מתאים לרוח המועדון, ופפ גווארדיולה קודם לתפקיד. השאר היסטוריה, ומוריניו – פוגע עד עמקי נשמתו – דאג לשרוף את כל הגשרים עם בארסה, במיוחד בתקופתו כמאמן ריאל מדריד.

החלום השני אפילו ותיק יותר. "המיוחד" סבר כי יונייטד היא המועדון הגדול בתבל, והכמיהה לרשת את אלכס פרגוסון היתה חזקה מאוד. זה היה הכבוד האולטימטיבי עבורו, אפילו יותר מהג'וב בקאמפ נואו. ואולם, בניגוד לברצלונה בה היתה תמיד תחלופת מאמנים סבירה, איש לא ידע מתי הסקוטי זולל התארים יעזוב את אולד טראפורד. לכן השאיפה להחליפו הרגישה תלושה לחלוטין מהמציאות. כך היה גם לפני יותר מ-13 שנה, כאשר הגורל זימן למוריניו ביקור ראשון בהיכל החלומות, כיריבו של פרגוסון בשמינית גמר ליגת האלופות.

היום הזה, ה-9 במרץ 2004, היה מכונן ביותר עבור הקריירה של הפורטוגלי. פורטו נתפסה כאנדרדוג ברור בגומלין במנצ'סטר, על אף שהצליחה לנצח 1:2 בביתה משחק הראשון, אבל היתה זו עונה קשה מאוד מבחינת השדים האדומים, ומחזיקת גביע אופ"א הגאה רצתה לנצל זאת.


מוריניו, טבילת הדרך באולד טראפורד (Gettyimages)

יונייטד התמודדה עם עזיבתו המתוקשרת של דייויד בקהאם לריאל מדריד בקיץ 2003, בעוד רוי קין – דמות דומיננטית במיוחד בחדר ההלבשה – ירד מאוד בכושרו והתקשר לסיום הקדנציה במועדון. פרגוסון חש בכך, והחתים לקראת העונה המדוברת את היורש הפוטנציאל. היה זה אריק דג'מבה-דג'מבה הקמרוני, אשר נכשל לחלוטין והתגלגל בסופו של דבר גם להפועל תל אביב בקריירה יוצאת הדופן שלו. ארסנל דהרה לתואר אליפות בעונה בלתי נשכחת ללא הפסד, בעוד יונייטד נקלעה בתחילת 2004 למשבר שכלל גם הפסדים מביכים מול וולבס ומידלסברו. המעידה בפורטו היתה המשך ישיר לצרות אלה, ובכל זאת האוהדים מילאו את האצטדיון בציפיה לנצחון מוחץ ועליה.

מוריניו הגה תוכנית משחק סבלנית. הוא הנחה את שחקניו להיות זהירים ככל הניתן מול החוליה ההתקפית של היריבה, שכללה את רוד ואן ניסטלרוי, ריאן גיגס ופול סקולס, בעוד כריסטיאנו רונאלדו נותר על הספסל בעונת הבכורה במועדון. סקולסי הבריק בערב אישי מצוין, והעלה את המארחת ליתרון בדקה ה-31. התוצאה הזו הספיקה על מנת לעלות לרבע הגמר, אך האורחת ממש לא חשפה את העורף. נהפוך הוא – מוריניו המתין להזדמנות אחת שתגיע, גם אם זה יהיה מאוחר. הוא סמך על המזל שלו, והמזל באמת האיר לו פנים.

זה החל בשער שני של סקולס שנפסל אחרי ההפסקה בטענה שגויה ובלתי סבירה לנבדל. לו היו השופטים מאשרים את הכיבוש החוקי, ייתכן ופורטו היתה מאבדת את הסבלנות ואת האמונה. זה לא קרה, וגם החילופים ההתקפיים של פרגוסון בעיקר הזיקו לקבוצתו. הקבוצות הגיעו לדקה ה-90 במצב בו שער אחד של הפורטוגלים היה מעלה אותם לשלב הבא על חשבון פרגוסון, והרעיון של מוריניו עבד. פיל נוויל, בעבירה מטופשת ומיותרת על אדגראס ינקאוסקאס, סידר לפורטו כדור חופשי, וקושטיניה הבקיע אחרי הדיפה לא מוצלחת של השוער האמריקאי טים הווארד.


ווס בראון מתוסכל, מוריניו ניצח אותו (Gettyimages)

מוריניו, בחליפה הארוכה, דהר בריצת אמוק מטורפת על מנת לחגוג עם שחקניו ליד דגל הקרן. הוא הרגיש שזה רגע עצום, רגע של מפנה. אלמלא קושטיניה, הוא היה מודח מהטורניר. בזכותו, הוא עלה לרבע הגמר, המשיך להנפת הגביע, תפס את עיניו של רומן אברמוביץ', הצהיר על עצמו כעל מיוחד במסיבת העיתונאים כמנג'ר צ'לסי. אתם מכירים את ההמשך. ובכל זאת, בעוד הוא נשבע אמונים לאוהדים בסטמפורד ברידג', מוריניו לא זנח את חלומותיו. ברצלונה ירדה מהרשימה ב-2008. מנצ'סטר יונייטד נותרה בודדה על הדף.

הפורטוגלי בכה כאשר דייויד מויס מונה ליורשו של פרגוסון ב-2013. "מה הוא כבר עשה בחייו", הוא תהה, ונאלץ לשוב לצ'לסי, כמעט בלית ברירה. נדמה היה שהשאיפה לא תתגשם לעולם, אבל המשבר הגדול באולד טראפורד, במיוחד בעידן לואיס ואן חאל, גרם לשדים האדומים לשקול את עמדתם מחדש. רבים התנגדו והאמינו שמוריניו לא מתאים למורשת של המועדון. הם צדקו, כמובן – אבל הדחף לזכות בתארים באופן מיידי ובכל מחיר עשה את שלו. הפורטוגלי היה אמור לספק את הסחורה.

האם הוא עשה זאת? במנצ'סטר מנסים להציג את העונה שעברה כמוצלחת בזכות הזכיה בליגה האירופית ובגביע הליגה, למרות הפיאסקו בפרמייר-ליג. הכרטיס לליגת האלופות, שהושג דרך הליגה האירופית, איפשר זאת. כעת, זו המשימה הגדולה שלו. יותר מ-13 שנה אחרי שהדיח את פרגוסון, יישב מוריניו על הספסל הנכון מבחינתו במשחק ליגת האלופות. הוא המתין לכך זמן רב מאוד, וב-21:45 (ספורט1) – סוף כל סוף – זה קורה. 


מוריניו, הגשים חלום (gettyimages)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי