לפני פחות משנתיים היה דימיטרי פאייט גיבור האומה הצרפתית. מארחת יורו 2016 התקשתה מאוד במשחק הפתיחה מול רומניה, אבל המופע של הכוכב יליד האי ראוניון היה מצוין, והוא הכריע את ההתמודדות עם טיל לחיבורים הרחוקים בדקה ה-89. הקרח נשבר, והצרפתים דהרו לגמר הטורניר הביתי. עבור רבים, היה פאייט השחקן המצטיין שלהם בטורניר לצד אנטואן גריזמן, והשבחים זרמו מכל עבר. העיתון "ל'אקיפ" הגדיר אותו כגאון.
המאמן דידייה דשאן היה מאושר אחרי הקרב מול רומניה. במשך תקופה ארוכה הוא ספג ביקורת במולדתו על התעלמות מפאייט, אבל נכנע בסופו של דבר ללחץ האוהדים והתקשורת ובחר להמר עליו. ההימור הזה השתלם בגדול, והמוניטין של הקיצוני של ווסטהאם היה בשיאו. בצרפת תהו מדוע הוא עדיין משחק במועדון כה צנוע. ברצלונה וריאל מדריד הוזכרו ברצינות כיעדים אפשריים למעבר. פאייט היה בדרך להפוך לכוכב על בגיל מתקדם יחסית, באיחור אופנתי, אלא שזה לא באמת קרה. הנסיקה שלו נעצרה.
ותראו איך הגלגל יכול להסתובב לו. ב-2015 שחטו את דשאן בעיתונות על כך שהתעלם מפאייט, אבל ב-2017 צלבו את המאמן הלאומי על כך שזימן אותו. פרשנים החלו לטעון כי יש להעדיף שחקנים צעירים, מוכשרים ויציבים יותר, כמו אנתוני מרסיאל ממנצ'סטר יונייטד. לצרפת יש עושר מדהים של קשרים התקפיים וחלוצים, ומעטים יכולים להיות בטוחים במעמדם. קרנו של פאייט הייתה בירידה משמעותית, ובמזרח לונדון הביעו האוהדים שמחה בלתי מאופקת לאידו. כי הרי האליל שלהם הפך לבוגד האולטימטיבי כאשר דרש לעזוב את הקבוצה בשלהי 2016, ואפילו אירגן סוג של שביתה איטלקית.
הוא לא עשה זאת זה כדי לברוח לקאמפ נואו או לסנטיאגו ברנבאו. הצרפתי הכריח את הפטישים למכור אותו בחזרה למארסיי אהובתו, על מנת להתאחד עם המאמן רודי גרסיה ולהוכיח את עצמו באיצטדיון ולודרום. הקדנציה הראשונה לא היתה פשוטה, והוא עזב בטונים צורמים. כעת הוא רצה לשוב הביתה על תקן גיבור אליפות אירופה, לשתף פעולה עם המאמן שהדריך אותו בליל והעמיד אותו על הרגליים, ולהצעיד את הקבוצה אותה אהד תמיד להצלחה מסחררת. כאשר גרסיה הרים את הטלפון, למנג'ר ווסטהאם דאז, סלאבן ביליץ', לא היה סיכוי. אז עוד עזיבה בטונים צורמים אורגנה, אבל התוצאות לא היו חד משמעיות.
פאייט עם גרסיה. כשהמאמן הרים את הטלפון, לביליץ' לא היה סיכוי (Gettyimages)
כי איך שלא תסתכלו על זה, כיום פאייט אפילו לא הכוכב הגדול של מארסיי. התואר הזה שמור בלעדית לשחקן שנכשל טוטאלית בפרמיירליג – פלוריאן טובאן שנזרק מכל המדרגות בניוקאסל ובקושי קיבל בה הזדמנויות. דווקא הוא פורח אצל גרסיה עם מאזנים של סופר-סטאר, במיוחד העונה, ונחשב לקלף מעניין במיוחד מבחינת דשאן לקראת הנסיעה של צרפת למונדיאל ברוסיה. ופאייט? 4 שערים במחצית העונה שעברה, 6 שערי ליגה בלבד העונה. אז נכון, צריך להוסיף גם 13 בישולים, והוא חולק את פסגת הטבלה עם ניימאר וממפיס דפאי בתחום זה. באופן כללי, זו עונה חיובית למדי עבורו, אבל זה הרי לא ממש מספיק כאשר אתה מתחרה על מקום בסגל אחת הנבחרות החזקות בתבל.
הכושר לא היה מרשים במיוחד בתחילת העונה, כאשר גם הכשירות הוטלה בספק, ולכן דשאן ספג אש כאשר המשיך לזמן את פאייט. במארס האחרון חל המפנה בגישה. גיבור יורו 2016 נותר בחוץ לקראת משחקי הידידות מול רוסיה וקולומביה, והמאמן הסביר: "התפקיד של דימיטרי במארסיי לא מוגדר, ואני משוכנע שהוא יכול לשחק טוב יותר. הרכבת לא נסעה מבחינתו. עדיין יש הזדמנות. זו הבחירה שלי ברגע נתון זה, והיא עשויה להשתנות". המסר היה ברור – פאייט נדרש להעלות הילוך.
עם דשאן. מאמן הנבחרת העביר לפאייט מסר ברור (Gettyimages)
ואולי בליגה הצרפתית המצב לא חד משמעי, אבל בליגה האירופית הוא הצליח בגדול. קפטן מארסיי הבקיע שער נהדר בשמינית הגמר מול בילבאו, תרם שער ובישול במשחק הגומלין הדרמטי מול לייפציג ברבע הגמר, והמשיך להכות בנציגות קונצרן רד בול כאשר בישל את כל 3 השערים של קבוצתו במפגש הכפול מול זלצבורג בחצי הגמר. השמחה לא ידעה גבול כאשר כדור הקרן שלו פגש את רגלו של הבלם רולאנדו בדקה ה-116 בהארכה בגומלין באוסטריה וסידר את הכרטיס לגמר. כעת מודע פאייט היטב להזדמנות לעשות היסטוריה, רבע מאה בדיוק אחרי שהקבוצה העשירה והמושחתת של הנשיא ברנאר טאפי זכתה בגביע האלופות אחרי הניצחון 0:1 על מילאן מנגיחה של באזיל בולי.
הפעם היריבה מעט צנועה יותר, אך גם היא פייבוריטית – אתלטיקו מדריד. מארסיי תגיע על תקן אנדרדוג, אך תהנה מביתיות כי הקרב יתקיים בליון. מאידך, זה האיצטדיון הכי ביתי דווקא עבור גריזמן, שנולד קילומטרים ספורים מהעיר, אוהד את ליון מגיל אפס וחלם תמיד לשחק במדיה. שני הכוכבים הבולטים של צרפת באליפות אירופה זה מול זה – מה יכול להיות פיקנטי יותר? ואולם, בעוד מקומו של גריזמן בסגל של דשאן לרוסיה מובטח לחלוטין, פאייט עדיין לא יודע אם המאמן ינקוב בשמו כאשר יפרסם את הרשימה מחר.
עם גריזמן. שני גיבורי היורו יהיו הערב ראש בראש (Gettyimages)
כן, זה קורה מחר. הערב (21:45, שידור ישיר בספורט) עדיין אפשר להשפיע על הבוס. האם מרסיאל צריך להיות על המטוס? האם תומא למאר היצירתי ממונאקו ראוי לזימון אחרי שהפגין כושר ירוד במיוחד בחודשיים האחרונים? האם אלכסנדר לקאזט מארסנל ונביל פקיר מליון צריכים להיות בפנים? התחרות קשה ביותר, אבל פאייט יודע שהוא חייב לנצח בה. זו ההזדמנות האחרונה והיחידה שלו לשחק בגביע העולם, כי הוא כבר בן 31. אם לא יעשה זאת, יורו 2016 יישאר הטורניר הבינלאומי היחיד בחייו. אז הוא החלים מפציעה קלה שהשביתה אותו במשחק הליגה מול גנגאן בסוף השבוע האחרון, ומוכן לקרב. "אנחנו רוצים להניף את הגביע וללכת בדרכם של גיבורי 1993", הוא אמר. אחד הגיבורים האלה היה דשאן, והאמירה הזו כוונה בעיקר לאוזניו.
מה דעתך על הכתבה?