המשימה של ארנסטו ואלוורדה בברצלונה

המאמן החדש של ברצלונה, ארנסטו ואלוורדה, דורג רק במקום ה-25 בין 50 המאמנים הטובים בעולם על ידי עיתון הספורט היוקרתי "ל'אקיפ" באפריל האחרון. לשם השוואה, היריב הישיר שלו מאמן ריאל מדריד זינדין זידאן דורג שמיני, אבל כנראה שאם היו עושים השוואה כעת זיזו היה מדורג הרבה יותר גבוה.

מקורבים לריאל מדריד מוכנים להישבע שהנשיא פלורנטינו פרס זורח מאושר בימים אלה. לדעתו, המאמן החדש של ברצלונה לא יוכל להתחרות בזידאן והוא מקווה שהבלאנקוס יזכו בשנה הבאה בכל חמשת התארים האפשריים.

בברצלונה מצפים מוואלוורדה לטפל בבעיות בהגנה והוא אפילו לא צריך לגעת בהתקפה. הוא ידוע כמי שהוריד את מפלסי הספיגה באולימפיאקוס ובילבאו כשאימן אותן וזה בדיוק מה שבקאמפ נואו זקוקים לו כעת. בארסה נותרה נאמנה להחלטה מימיו של הנשיא ז'ואן לאפורטה למנות מאמן ששיחק בברצלונה. בניגוד לפפ גווארדיולה ולואיס אנריקה המאמן החדש נחשב אפור משהו, אבל יש לו קבלות ברוב הקבוצות אותן אימן.

וילאנובה וגוארדיולה. הועדפו על פני ואלוורדה (Gettyimages)

המועמדות של ואלוורדה לברצלונה היתה על הפרק כמה פעמים בעבר. כבר ב-2008 הוא היה מועמד לברצלונה שהעדיפה את פפ גווארדיולה, והיה מועמד גם אחרי שטיטו וילאנובה עזב את תפקידו בגלל מחלת הסרטן, אך לא הגיע לבארסה ובמקומו נחת הארגנטיני המאכזב חררדו מרטינו. גם עכשיו נשיא אתלטיק בילבאו חוסו אורוטיה רצה שהמאמן ימשיך במועדון, אבל הבין שזו ההזדמנות אולי האחרונה של ואלוורדה בן ה-53 לשאוף אוויר פסגות בקטאלוניה.

ואלוורדה המכונה "צ'ינגורי" (נמלה בבאסקית) בעקבות היותו אדם יסודי ושקדן שיחק כחלוץ באלאבס, אספניול, ברצלונה ובילבאו. בבלאוגרנה שיחק תחת יוהאן קרויף מ-1988 עד 1990 וספג ממנו את ערכי הכדורגל היפה והשליטה בכדור. הוא כונה גם "הבן של קרויף", אם כי מיד עם רכישתו מהיריבה העירונית אספניול ב-1988 הוא נפצע בקרסול ולא שיחק בקביעות ורשם רק 22 משחקים ו-8 שערים.
כשחקן התקופה היפה ביותר שלו הייתה בבילבאו בה שיחק מ-1990 עד 1996 לצידו של המאמן החדש של הקבוצה חוסה סיגאנדה וכבש 50 שערים ב-188 משחקים.

כמאמן עבד ואלוורדה חמש שנים עם הנוער של בילבאו וב-2004, שנה אחרי שהחל לאמן את הבוגרים, סיים את הליגה במקום חמישי. ב-2006/07 הוליך את אספניול לגמר גביע אופ"א בו הפסידה בפנדלים לסביליה, דבר שקרה לו גם כשחקן הקבוצה 19 שנה לפני כן עם אספניול שהפסידה בגמר המפעל לבאייר לברקוזן תחת המאמן חאבייר קלמנטה.

רק הפנדלים מנעו ממנו תואר באספניול (Gettyimages)

לאחר מכן אימן הספרדי פעמיים את אולימפיאקוס בעונת 2008/9 ואחר כך בין 2010 ל-2012. בין לבין אימן עונה אחת את ויאריאל בחוסר הצלחה וב-2013 חזר לבילבאו איתה זכה ב-2015 בתואר ראשון אחרי 31 שנה, ה"סופר קופה" הספרדי אחרי שגבר 1:5 על ברצלונה בשני משחקים, כשהוא הביס אותה 0:4 במשחק הראשון בסאן מאמס, במה שהיה ההישג הכי גדול שלו כמאמן בילבאו. בנוסף, הוא גנב ללואיס אנריקה את אחד משישה התארים בהם לא זכה.

ואלוורדה הוא אישיות שלא מוצאים יותר במגרשי הכדורגל. הוא מאמן שכמעט אי אפשר להשפיע עליו ויש לו ראיית עולם ברורה וחדה. הוא בדרך כלל נהג לומר לשחקניו בכל קבוצה: "גם במקרה של ניצחון וגם בהפסד. אתם צריכים לראות את המציאות כפי שהיא במראה ולא להיסחף". גם בנצחונות גדולים שלו הוא תמיד מסרב לשבח את עצמו ומדבר על הבעיות שראה במשחק למרות הניצחון.

מאקו בריונה, כתב "מארקה" שמסקר את בילבאו אמר על ואלוורדה: "הוא נחשב לאחד המאמנים הכי הוגנים שקיימים. גם אם רב עם שחקנים אחדים בקריירה שלו, הוא שם את הוויכוחים בצד ותמיד נתן להם לשחק. הוא מאלה שמחליט החלטות מקצועיות בלבד, לא אישיות ולא לפי מי שמוצא חן בעיניו. אם הוא יריב עם ליאו מסי? זה יכול לקרות, אבל הוא אף פעם לא יספסל שחקן כמו מסי רק כדי להוכיח לו מי כאן הגבר".

ואלוורדה ובילבאו חגגו על חשבון ברצלונה (Gettyimages)

אחת התכונות הנוספות של המאמן יליד מחוז אקסטרמדורה היא היכולת לשדרג שחקנים ליכולת שיא. כשעבד במחלקת הנוער של בילבאו הוא גידל שחקנים כמו פרננדו יורנטה. בנוסף, הכניס ואלוורדה לקבוצות שלו אינטרבלים של משחק הגנתי עם אגרסיביות רבה ומשחק התקפי מהיר. כשאימן בבילבאו, בחר לבדו את השחקנים לקבוצה הבוגרת.

בניגוד ללואיס אנריקה לו היו יחסים מתוחים מאוד עם התקשורת, ואלוורדה נחשב בעיני העיתונאים לג'נטלמן. המאמן הספרדי נינוח מצד אחד כלפי העיתונאים, ומהצד השני הוא אוהב הומור ובעיקר עונה מהלב על שאלות.

מי שגייס אותו לאימון הקבוצה היה רוברטו פרננדס המנהל המקצועי של בארסה ששיחק יחד איתו בברצלונה תחת קרויף. המשחקים של בארסה נגד אתלטיק בילבאו של ואלוורדה אף פעם לא היו קלים, הוא הצליח להוציא מהשחקנים את המקסימום בעזרת יחסים טובים בחדר ההלבשה.

יורנטה. גם הוא התחיל אצל ואלוורדה (Gettyimages)

אוהדי אולימפיאקוס עדיין מעריצים את האדמה עליה דרך ואלוורדה. הם טוענים שהמעלה העיקרית של מי שהירבה להסתובב אצלהם עם חליפות מהודרות היתה בעיקר האהבה לכדורגל. כשזכה בדאבל עם אולימפיאקוס ב-2008/09 הוא הגיע עם צעיף על הצוואר עליו היה רשום "אני אולימפיאקוס" וכל האיצטדיון קם להריע לו.

גמר הגביע ב-2009 אגב, נרשם כאחד המשחקים המשוגעים שהיו אי פעם ביוון כשלמרות שא.א.ק אתונה הוליכה 0:2, המשחק הסתיים ב-4:4 ואולימפיאקוס ניצחה בפנדלים 14:15. מאט דרבשייר האנגלי כבש אז צמד ולוסיאנו גאלטי הארגנטינאי ודודו הברזילאי הוסיפו שער כל אחד.

האהבה של האוהדים והשחקנים וההישג הגדול לא הרשימו אז את נשיא הקבוצה, סוקראטיס קוקאליס, שרצה לקצץ בהוצאות הקבוצה והציע לו לחדש חוזה בשכר נמוך יותר ב-300 אלף יורו ואמר לו: "אם היית מאמן מאמן טוב כבר היו לוקחים אותך מזמן לריאל מדריד או ברצלונה". לא הועילה ההצהרה של הקפטן האגדי, אנטוניס ניקופולידיס: "כולנו רוצים שהוא יישאר". בעונה לאחר מכן אולימפיאקוס כבר החליפה שלושה מאמנים.

באולימפיאקוס לא שוכחים את ואלוורדה (Gettyimages)

למרות שבספרד לא זכה באף אליפות, ביוון יש לוואלוורדה שלוש אליפויות ושתי זכיות בגביע היווני עם אולימפיאקוס בשתי קדנציות. בעונת 2009/10 נכשל עם "הצוללת הצהובה" ואחרי שהמועדון היווני הודח על ידי מכבי תל אביב ממוקדמות הליגה האירופית ב-2010/11, הוא חזר לקבוצה במקום אדוולדו לינן שפוטר. האוהדים אמרו תודה לבעלים החדש ואנגליס מרינקיס שהביא אותו ואילו המאמן אמר: "באתי לבנות אולימפיאקוס חדשה". הוא הצליח חלקית.

עם ואלוורדה, ברצלונה לא אמורה לעבור רעידת אדמה מבחינת הסגל. מצפים ממנו בעיקר שיכניס יותר לחימה ונחישות לבארסה שמלאה בכשרונות גדולים, אבל לפחות בעונה האחרונה איבדה קצת מיכולת הלחימה שלה, תחום בו הניסיון של המאמן מבילבאו יוכל לבוא לידי ביטוי.