יוגי לב נמצא כבר 12 שנה בצמרת המאמנים בעולם, מאז שקיבל את אימון גרמניה ב-2006. הוא זכה עם הדי מאנשפט במונדיאל 2014 ולמעט זכייה בגביע הקונפדרציות ב-2107, נראה שמאז הוא וכל הדי מאנשפט סובלים מתסמונת ידועה של נבחרת שהגיעה לשיאה מתפרקת לאט לאט מנכסיה, מבלי שהמאמן מסוגל להמציא את עצמו מחדש.
דור הזהב של גרמניה בברזיל נעלם לאט לאט וגם אלה שנותרו שחקני מפתח בסגל כבר לא מסוגלים לתת את אותה התוצרת. צעירים זומנו וקיבלו הזדמנות, אבל פשוט לא התאקלמו. לירוי סאנה אפילו לא היה בסגל למונדיאל, להזכירכם. נדמה שלב היה צריך לעזוב אחרי ברזיל 2014 או לבצע מהפכה בסגל הנבחרת, אבל הוא לא עשה לא את זה ולא את זה ומאז הוא סובל.
בגביע העולמי ברוסיה גרמניה הושפלה. היה זה שפל ענק עבור מי שהגיעה כאלופת עולם מכהנת ואפילו לא עלתה מהבית המוקדם. בשיא היא הובכה על ידי נבחרת כמו דרום קוריאה שניצחה 0:2. ההתאחדות החליטה שלב הוא המאמן המתאים ביותר לבנות מחדש את ההריסות – ומתברר שהם טעו. גרמניה גם סובלת גם מהעובדה שבאיירן מינכן נמצאת במשבר גדול. רוב הנבחרת עדיין מורכבת מהשחקנים הבווארים ואלה לא הצליחו להתעלות על עצמם עד כה במשחקי ליגת האומות. ההפסד 3:0 ליריבה הנצחית הולנד היה הגדול ביותר של גרמניה אי פעם מול האורנייה. הכתובת נמצאת על הקיר, האורות דולקים במשרדי ההתאחדות הגרמנית ואין תזוזה. אולי הפסד נוסף מול צרפת הערב (21:45, ישיר בספורטHD4) יגרום לרעידת האדמה הצפויה.
הומלס, נוייר, בואטנג. הכוכבים הוותיקים עדיין מהווים את הבסיס (AFP)
לב קבע שיא של ניהול משחקים כמאמן גרמניה כשעמד על הקווים בפעם ה-168, משחק אחד יותר מספ הרברגר, המאמן הנודע, אבל הוא לא היה יכול לחגוג את האירוע. חבורה של הולנדים צעירים ונחושים הראתה עד כמה גרמניה זקוקה לניעור ושינוי. במשך 12 שנה זה המשבר הכי גדול של הנבחרת. גרמניה חווה ב-2018 את השנה הכי גרועה שלה בהיסטוריה. מעולם לא הודחה בשלב הבתים במונדיאל וכעת היא בסכנה לרדת לדרג השני במפעל החדש של אופ"א.
כשיוגי זכה בקונפדרציות ב-2017, הייתה הרגשה שהוא בונה משהו חדש. "גרמניה ב'", נבחרת בסגל צעיר וללא מרבית הכוכבים, הרשימה וזכתה במפעל, אבל בהמשך חזר לבטוח בשחקנים המוכרים יותר והעייפים במונדיאל עצמו. לא היה לו את האומץ לעשות שינוי חד וזה עלה לו בהתפרקות של הנבחרת ברוסיה. לב תמיד הראה את עצמו כמאמן שקט שלא מתרגש מדבר, אך נתפס פעמים רבות מנווט את את הלחץ למקומות אינטימיים בגופו.
התקשורת הגרמנית עדיין נותנת לו גב ולא תוקפת חזיתית מכיוון שהוא זכה בגביע העולמי, אבל היא נעזרת בשני כוכבי הנבחרת בעבר, מיכאל באלאק ולותר מתיאוס שמכפישים את שמו ללא הרף ותוקפים אותו בצורה חריפה לא פחות מאלה שמותחים ביקורת באנגליה על ז'וזה מוריניו. "הופתעתי מאוד שהוא נשאר בתפקידו. הוא עבד זמן רב עם הנבחרת ולפעמים צריך להודות על האמת שהמאמן כבר חלוד ולא יכול יותר להחזיר את הנבחרת למסלול", אמר באלאק ששיחק תחת לב 98 פעמים וכבש 42 שערים. הביקורת של באלאק היא שהמאמן מתבסס יותר מדי על שחקני באיירן, השאיר את חלק מכוכבי הנבחרת לפני ארבע שנים שרחוקים משיאם ולא נותן צ'אנס אמיתי לצעירים כמו לירוי סאנה ו-ויוליאן ברנדט. גם "בילד" דיווח לאחרונה ממחנה הנבחרת שהצעירים מתוסכלים שאותם שחקנים משחקים ושוב ושוב אצל לב. "אם מסוט אוזיל לא היה פורש מהנבחרת הוא בוודאי היה היום בהרכב", נכתב. יתרה מכך, בתקשורת זעמו על לב שטס ללונדון בקיץ כדי לשוחח עם אוזיל ולנסות להחזירו לנבחרת.
מתבסס על כוכבים שלא בכושר, אחרים שראויים לזימון כלל לא בסגל (AFP)
כאמור הפרשן השני שתוקף את לב הוא לותר מתיאוס, שאמר לפני המשחק עם צרפת: "מארק-אנדרה טר-שטגן צריך להיות השוער הראשון של הנבחרת. למנואל נוייר אין יותר את היכולת שהייתה לו במונדיאל הקודם. הוא לא חזר לכושר שעשה אותו לשוער הטוב בעולם". מתיאוס קרא ללב לספסל גם את שחקני באיירן מאטס הומלס, ג'רום בואטנג וגם את טוני קרוס מריאל מדריד. לעומתו, מאמנים בכירים אחרים בגרמניה כמו יורגן קלופ, רודי פלר וסטפן אפנברג עדיין תומכים בלב.
לב ניסה להשתנות. הוא השאיר רק עוזר אחד בתפקיד (מרכוס סורג) ומגיע הרבה יותר למשחקי הבונדסליגה כדי לבחון כישרונות. בינתיים זה לא בא לידי ביטוי בנבחרת. החוזה של לב הוארך עד 2022 ויש להתאחדות סבלנות, אבל אם הנבחרת תתקשה לעלות ליורו 2020 זו כבר תהיה אופרה אחרת.
מה דעתך על הכתבה?