נבחרת ישראל ספגה הערב (שבת) 1:0 משפיל מול מקדוניה אבל גולת הכותרת היתה זריקת סרט הקפטן של ערן זהבי לאחר שספג קריאות בוז מהקהל בייחוד לאחר שהנבחרת ספגה שער. זהבי עצמו ספג השעיה מהנבחרת לאחר התנהגותו ולא יטוס עימה למשחק באיטליה (שלישי, 21:45).
זהבי התייצב מול המצלמות ואמר: "מגיל חמש זה היה החלום שלי להיות קפטן נבחרת ישראל. כולכם מכירים את האמוציות שיש לי במהלך משחק. התנצלתי בפני השחקנים והאנשים שכן אוהבים והיו כאלה. אני בטוח שגם בקהל יש כאלה. חשבתי שאני הוזה במהלך הראשון כששרקו לי בוז. החזקתי בכוונה את הכדור וראיתי ששורקים ומקללים. הלב שלי התפוצץ ולא הרגשתי אמת לשים את הסרט על היד. אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. לא האמנתי שזה קורה. באותם רגעים התפוצץ לי הלב. אמשיך להיות קפטן? מה שיחליטו מקובל עליי. אם ירצו שלא, אז אני לא אהיה. אני לוקח אחריות גם בלי סרט".
- זהבי זרק את הסרט, ישראל נוצחה 1:0 על ידי מקדוניה
- אלישע לוי: "הוא היה בסערה", נאתכו: "לא מכבדים כאן סמלים"
השריקות מהקהל: "אין לי הסבר ואין לי תשובה. זאת עובדה שלא מכבדים כאן ספורטאים גדולים. אני לא רואה שום סיבה לשרוק לי ספציפית בוז. אמנם אנחנו לא נראים טוב ולא משחקים טוב, אבל לשרוק רק לשחקן אחד? אני הקורבן. סבבה. הכל בסדר. אם כך נוהגים כלפי ספורטאים גדולים בישראל וזה מה שקורה אז זה מה שעבר לי באותו רגע בראש ובלב והתפוצצתי. הרגשתי שאני חייב להתנצל בפני האנשים שאוהבים אותי בבית והחברים שלי לנבחרת. בפני מי שהיה פה במגרש אני לא רואה שום סיבה להתנצל ולא מביע חרטה בפניהם".
"התפוצץ לי הלב, הרגשתי שזו לא האמת", זהבי בלי הסרט (ערן לוף)
האשמות שמדבור אוהדי מכבי חיפה: "אם זה היה אוהדי מכבי חיפה ככה סתם הם היו יכולים לשרוק לי מתחילת המשחק. אני לא רואה שום סיבה להאשים כי יכול להיות שזה לא הם בכלל. בנבחרת ישראל זה לא משנה מאיזו קבוצה אתה מגיע. אני מנסה להביא גאווה למדינה שלנו. אני בא מסין, 20 שעות טיסה, לא לוקח חופש, נותן את הכל, עושה אימונים אישיים ונותן את כל כולי בשביל הנבחרת. אני לוקח אחריות על המעשים שלי ויודע בדיוק מה עשיתי".
המסר מבניון: "מה שיוסי בניון אמר לי אני משאיר ביני לבינו. לפני שקבלתי את הסרט יוסי דיבר איתי ואמר לי מה אני הולך לעבור. כנראה שהוא צדק בכל מילה. אני קורא לו מכשף כי הוא ידע בדיוק מה יקרה וזה לא מפתיע לא אותו ולא אותי. אולי לא היתי צריך לעשות את זה, אבל אני חושב שהקהל לא מכבד את נבחרת ישראל. בואו נשים את הדברים על השולחן. 40 שנה לא עלינו וכנראה שעוד גם שנה גם לא נעלה. זה הכל".
האוירה בנבחרת: "אתה בא למשחק וברגע שקצת לא הולך אנשים חושבים מי יהיו הכותרות והשאלות אחרי המשחק. את מי יגזרו אחר כך. אני לוקח הרבה אש מהרבה אנשים. זה מצב שהייתי קונה אותו כשהייתי צעיר. זה בסדר גמור. זאת עובדה שלא עלינו 40 שנה לטורניר גדול ואם נמשך בדרך הזו ובהתנהלות הזו זה כנראה גם מה שיקרה. אני לא מדבר על שחקנים או מאמנים. יש הרבה מאוד דברים בהתנהלות שלנו שהם לוקים בחסר, אבל זה לא הזמן לנתח".
"אם נמשיך ככה כנראה שגם לא נעלה לשום טורניר" (ערן לוף)
ההפסד עצמו: "קיבלנו שער משום מקום. הם לא הגיעו למצבים. אנחנו היינו יכולים להבקיע ולא עשינו את זה. פתאום מתחיל שריקות בוז וכל מה שראיתם פה. אין הסבר למה שקרה. אני מתנצל בפני ילדים שאני משמש להם דוגמא. הפעולה היתה מאוד אמוציונלית וכך אני משחק מגיל שש. יש מאמן שיכול להחליט אם אני ראוי להיות קפטן או לא. באותם רגעים התביישתי להיות עם הסרט על היד. אם יקחו לי אותו אז הכל בסדר. אני בא מהלב בשביל לעזור למדינה ולנבחרת".
מה דעתך על הכתבה?