בישראל יהיה שמו של זאור סדאייב קשור לתמיד למהומות של ארגון לה פמיליה. הוא הצטייר כשחקן שהובא בתחילת 2013 לבית"ר ירושלים על ידי ארקדי גאידמק על מנת להתריס נגד האוהדים הפנאטיים של המועדון, נקלע לסכסוך בו לא היה רוצה ליטול חלק מלכתחילה, וגילה אורך רוח בהתמודדות עם התנהגות שפלה של החוליגנים.
אחת הטענות שהועלו אז נגד הבחירה של גאידמק נעוצה בעובדה כי השחקנים המוסלמים שהגיעו בהשאלה מטרק גרוזני לא היו איכותיים מספיק, ולכן מטרת החתמתם היתה פוליטית נטו. בדיעבד, אפשר להגיד זאת על ג'יבריל קאדייב, שחקן נוער שלא שיחק מאז בליגה הבכירה, אך מתברר כי לסדאייב היה פוטנציאל לא מבוטל. הוא אמנם נחת בישראל עם מאזן עלוב למדי, ממוצע כיבושים שהתקרב לאפס, אולם דרכו מאז מוכיחה כי מדובר בסקורר לא רע בכלל, ושחקני בית"ר יכולים רק לקנא בהישגיו.
- הכוכב הבא: אצילי חייב להיות בנבחרת
- עומר אצילי: "השערים השמחים בקריירה שלי"
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
אצלו בדם
ראשית, חשוב להזכיר כי לסדאייב יש גנים לא רעים. הוא בנו של עומאר סדאייב, מלך השערים של טרק גרוזני בכל הזמנים, גם אם האב קרע רשתות בליגות הנמוכות. לכן היה שמור לו מקום של כבוד במועדון, והנשיא רמזן קאדירוב המתין בסבלנות לפריצה. היא לא הגיעה בישראל, והשער היחיד של הצ'צ'ני שהובקע בליגת העל נגד מכבי נתניה גרם בעיקר לשערורייה בזויה ביציעים, אבל בשנתיים האחרונות העסק מתחיל לעלות על הפסים הנכונים. החודש האחרון היה כבר חלומי מבחינת החלוץ, שמצא את הרשת 4 פעמים ב-3 משחקי הליגה האחרונים בליגה הרוסית. עם 5 כיבושים ב-11 משחקים בסך הכל, הוא מפגר בשער אחד בלבד אחרי הולק, כוכב העל הברזילאי של זניט, בראש טבלת המבקיעים – וזאת מבלי לבעוט פנדלים.
סדאייב וקדאייב מוצגים בבית"ר. לפחות מאחד יצא משהו (AFP)
התאוששותו של סדאייב מהחוויה הטראומטית בישראל החלה מספר משחקים לא מוצלחים בטרק, ואז הוא הושאל בתחילת 2014 ללכיה גדאנסק הפולנית. באחד המחזורים האחרונים הוא כבש צמד בנצחון 1:2 על לך פוזנאן והרשים מאוד את מאמנה מאציי סקורז'ה. עד כדי כך חזק היה הרושם שהותיר הצ'צ'ני, שפוזנאן ביקשה מטרק לקבלו בהשאלה לכל עונת 2014/15 – ונענתה בחיוב. התוצאה היתה נפלאה עבור כל הצדדים.
פוזנאן זכתה בעונה שעברה באליפות סנסציונית, ולסדאייב היה חלק לא מבוטל בחגיגה. אמנם הוא לא היה שחקן מפתח, אך פתח בהרכב ב-20 משחקים, הבקיע 5 שערי ליגה, והוסיף גם 4 כיבושים בגביע, בו העפילה קבוצתו לגמר. בשמינית גמר הגביע מול ביאליסטוק, מצא סדאייב את הרשת תוך 8 שניות בלבד, ונכנס להיסטוריה ככובש המהיר ביותר בתולדות המועדון. ברבע הגמר מול זניץ' מהליגה השניה, קיבל סדאייב מנוחה על הספסל, אבל נזרק למערכה כאשר פוזנאן התקשתה, ורשם צמד ובישול תוך 7 דקות. אולי הוא לא רוברט לבנדובסקי, ובכל זאת האוהדים היו מאושרים עד הגג.
כאשר הבטיחה פוזנאן את האליפות, ביציעים שרו שירי הלל לסדאייב, והצטערו רק שהורחק בחצי גמר הגביע ולכן החמיץ את הגמר. נשיא פוזנאן, פיוטר רוטקובסקי, אמר בתום העונה: "אנחנו רוצים מאוד שסדאייב יישאר אצלנו. הכל תלוי בו. הוא ייסע כעת לנהל משא ומתן עם טרק, והרוסים אמרו שרצונו יכובד. אם ירצה להמשיך בפולין, טרק לא תתנגד. סדאייב אמר לי שהוא מעדיף לשחק ברוסיה כדי להיות קרוב יותר למשפחתו, אבל אנחנו בכל זאת מקווים שיחזור אלינו. אנחנו זקוקים לו מאוד".
סדאייב חוגג מול קאזאן. לוהט (הפייסבוק של טרק גרוזני)
בשל להוביל: חזר לרוסיה כדי להפוך כוכב
סדאייב לא חזר, כי בטרק הבינו שאפשר לבנות עליו לקראת העונה החדשה. בגיל 25, החלוץ הבשיל כדי להיות שחקן הרכב בליגה הרוסית, ובינתיים פוזנאן התדרדרה למקום האחרון – אם כי הסיבות לכך מגוונות ולא קשורות רק לעזיבתו של החלוץ. בגרוזני לא שמים לב לצרות של הפולנים ומסתכלים רק על המאזן של סדאייב במועדון הבית שלו. אחרי שער לרשת אוראל באוגוסט, כבש סדאייב בנצחון על אופה לפני שבועיים, הוסיף כיבוש חשוב שהביא 1:1 מול קראסנודר לפני שבוע, וביום ראשון האחרון חגג צמד ראשון העונה ב-1:2 על קובאן. לטרק הפסד אחד בלבד ב-11 מחזורים, והיא מדורגת במקום השישי, מעבר לציפיות האופטימיות ביותר.
שחקן העבר הצ'צ'ני אדם קוזיאייב אמר השבוע: "לטרק היתה בעיה כרונית של ניצול מצבים, אבל עכשיו היא מצאה סוף סוף חלוץ שמתרגם הזדמנויות לשערים. התכונה הבולטת ביותר של סדאייב היא הנחישות – הוא תמיד נאבק עד הסוף ולא מוותר. יש לו בעיטה טובה, הוא נייד, מטריד את ההגנות ותמיד מהווה סכנה. אחרי עונה חיובית בפולין, הוא ממריא בטרק. מרגש לראות חלוץ ברמה כה גבוהה". נותר רק לראות אם סדאייב מסוגל להמשיך בתנופה גם מול קבוצות הצמרת, והמפגש מול צסק"א מוסקבה של ביברס נאתכו בסוף החודש יהיה מעניין במיוחד. אוהדי בית"ר אולי זה הזמן להתחרט?
מה דעתך על הכתבה?