אנדרדוג? ספורטאי בענף זניח? בחור שקט? תלוי את מי שואלים. לרון אטיאס בן ה-21 שימריא בעוד שבועיים כדי להשתתף במשחקים האולימפיים יש תשובה מעניינת: "לא יודע מה אחרים חושבים עליי, אבל אני נוסע להביא מדליה".
"אני מתחיל להרגיש את הפרפרים", מספראטיאס, שיהיה הגבר הראשון שייצג את ישראל בענף הטקוואנדו. "בשבוע שעבר היה את הגיבושון האולימפי וזה גרם להתרגשות נוספת כי בכל זאת כל המשלחת ביחד וגם התקשורת פתאום נמצאת. היומיים האלה תרמו גם כי במהלך המשחקים ישנים ביחד באותו מבנה, ובכלל נצטרך להיות כולם הרבה ביחד, אז כדאי שנרגיש בנוח אחד עם השני".
לאטיאס, שיהיה אחד הספורטאים הצעירים במשלחת, יש סיפור חיים לא קל. לפני חמש שנים הוא איבד את אביו. "ברור שחשבתי עליו כשהשגתי את הכרטיס לריו, אפילו דיברתי איתו. אני לוקח אותו לכל מקום איתי, אם זה תחרויות, אימונים. הוא חלק בלתי נפרד ממני", מגלה הלוחם. "חלק גדול מההצלחה שלי זה בזכותו. הוא ליווה אותי בהתחלה, במשך כל השנים האלה בעצם, עד שהוא נפטר".
אטיאס. "המשפחה נתנה לי את השקט להתאמן" (איגוד הטקוואנדו)
"כשאבא נפטר, התחלתי לשקול את המשך הקריירה", מגלה אטיאס. "זה היה אחרי כמה הפסדים בתחרויות חשובות וממש לפני שהתגייסתי ושקלתי ללכת לקרבי. היו הרבה התלבטויות, ביניהן דאגה לאמא שלי ולאחים שלי והמצב הכלכלי שלחץ. היו מחשבות על לעזוב הכל, בעיקר בשביל אחי הקטן שהיה בן חמש כשזה קרה. מאוד רציתי להיות שם בשבילו וחשבתי שהאימונים יפגעו בזמן שלי איתו. אבל בסופו של דבר כל המשפחה הייתה חזקה ונתנה לי את השקט להמשיך להתאמן".
מה המטרה שלך במשחקים האולימפיים?
"ההשתתפות עצמה וההיסטוריה חשובה, אבל בסופו של דבר המטרה היא מדליה. אני מקווה מאוד שזה מה שיקרה, לשם אני מכוון. אני מרגיש קצת לחץ, אבל כזה שלוקח לכיוון טוב ולא משתק אותך. אני מרגיש טוב בלחץ, צריך להרגיש את זה כדי להצליח בתחרות, אי אפשר בלי".
איך הגעת לענף?
"התחלתי בקראטה אצל מעוז שרעבי, אח של המאמן שלי, יחיעם שרעבי. כשהגעתי לגיל 8 בערך יחיעם התחיל ללמד אותי טקוואנדו ובאמת בגיל 10 יצאתי לתחרות הראשונה שלי בחו"ל, שם כבר הצלחתי, הייתי סוג של כשרון. ידעתי שזה יהיה המקצוע שלי בשנים הבאות, הבנתי שתהיה לי קריירה כספורטאי".
אטיאס ומירקין. "הייתה מאוד קרובה אלי" (איגוד הטקוואנדו)
הטקוואנדו עלה לכותרות בחודשים האחרונים בעיקר בגלל מותה בטרם עת של אנה מירקין.
"זה היה שבוע לא קל בשבילי. זו טרגדיה לכל הענף, לספורטאים ולמערכת. אנה הייתה ספורטאית מאוד קרובה אליי. הייתי יריב אימונים שלה ב-2009 לקראת אליפות אירופה. הכרתי אותה ממש טוב, כמעט עשור. היו תקופות שהיינו כל היום ביחד בתחרויות ובאימונים. זה היה ממש על בסיס יומי. כשהיינו מתאמנים בווינגייט היינו ישנים ביחד, אוכלים ביחד. דווקא בתקופה הכי חשובה בחיים שלי דבר כזה קרה. היה מאוד קשה".
תאר את התקופה האחרונה בחיים שלך.
"בחודשים האחרונים העליתי עומס, שיירד רק בחודש הקרוב. המטרה היא לתת לגוף מנוחה לקראת התחרות. ברוב הזמן יש שני אימונים ביום. יומיים בשבוע יש שלושה אימונים ביום. יש לי מעטפת סביבי דרך היחידה לספורט הישגי בין אם זה תזונאי או רופא, שום דבר לא חסר לי. לריו אטוס עם יריב אימונים (גיל חיימוביץ'). בענף כמו שלנו אנחנו צריכים חימום ונהיה שם כמעט שבוע, אני אהיה חייב מישהו שיהיה איתי".
_crop.jpg)
אטיאס ואילנה קרטיש. "כדאי שנרגיש בנוח אחד עם השני" (סתיו איפרגן)
בתקופה האחרונה דיברו על המשקל של המתעמלות. אתה מתחרה במשקל עד 58 ק"ג, איך אתה מתכונן לקראת תחרויות?
"אצלנו השקילה היא יום קודם. אני חייב להיות פחות מ-58 ק"ג, אם אני שוקל 58.100, למשל, אני נפסל. אני מייבש את הגוף ממש לפני השקילה, מדובר בערך ב-5 ק"ג. פחות עושים דיאטות, אלא שותים מים בכמויות מאוד קטנות. אני נכנס לסאונות יבשות או משתמש בחליפות הזעה כדי להוציא הרבה נוזלים מהגוף. זה מאוד מקובל בענפי לחימה כמו הטקוואנדו, ג'ודו והיאבקות. אין בזה כל כך סיכון, נזק קורה לעתים רחוקות.
מה יקרה אם תפגוש מתחרה ממדינות ערב באחד הקרבות?
אני בא לעלות לקרבות ולנצח את היריבים שלי, לא משנה מאיפה הם. אם מישהו יבחר לא לעלות, הוא זה שיבחר בעצם להפסיד, לא אני. אם זה יהיה לטובתי? כן ולא. נכון, זה יקדם אותי עוד שלב אחד, אך מצד שני, אני לא רוצה לנצח ככה יריבים. אני רוצה שכן יעלו ואזכה במדליה בזכות עצמי ולא כי מתמודדים אחרים בחרו לא להופיע. אני מעדיף לא להתעסק בפוליטיקה".
אמונות טפלות שיטוסו איתך לברזיל?
"לא מאמין בזה. אני מתפלל כל בוקר, מניח תפילין, שומר שבת. אגב, התחרויות בריו לא ייצאו על שישי-שבת, אלא על רביעי וזה נגמר באותו יום, אז זה יוצא לי טוב".
אטיאס. עושה ויתורים בשביל הקריירה (מתן דוד)
מה אתה מקריב כדי להיות ספורטאי אולימפי?
"בתקופה האחרונה יש פחות זמן בגלל האימונים והלחץ. אני מעדיף כמה שפחות לצאת לבלות עם חברים כדי להישאר מרוכז במה שאני צריך. חברה אין לי. אני עושה הרבה ויתור בשביל הקריירה, זה חלק מזה. יש לי חיים שלמים לפניי, אז כשארצה לבלות אחרי זה, אעשה זאת. כרגע ריו זה הדבר הכי חשוב".
לסיום, תן סיבה לעם ישראל למה לצפות דווקא בך במשחקים.
"זה ענף שמרתק הרבה אנשים ואני מאמין שירצו לצפות בו כי הוא עם בעיטות בסגנון יפה, משהו שלא רואים הרבה. אני מקווה שתהיה לנו הצלחה, בעזרת השם, ואז זה יהיה הרבה יותר מעניין".
מה דעתך על הכתבה?