המסע הארוך ביותר של קבוצת כדורגל ישראלית מחוץ לארץ ישראל, היה זה של מכבי תל-אביב. הקבוצה הפליגה לאוסטרליה ב–24 במאי 1939 וחזרה לתל-אביב ב–28 בספטמבר לאחר מסע משחקים שנמשך 128 יום. סיפורינו זה יעסוק בסיום מסע המשחקים ביבשת החמישית ושובה הביתה לתל-אביב.
מכבי תל-אביב קיימה 19 משחקים באוסטרליה, בעשרה מהם ניצחה, ארבעה הסתיימו בתיקו וחמישה בהפסד של הקבוצה הארצישראלית.
- "ביכולת הזו יהיה קשה לשמור על האליפות"
- יצחקי: "אסור לנו להזניח את ההגנה, נצטרך לתקן"
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
במסיבת הפרידה מן המארחים האוסטרלים, שהתקיימה בסוף חודש אוגוסט, הודיעו בהפתעה המאמן אגון פולאק והשחקנים אברהם בית הלוי, אברהם רזניק ומנחם מירמוביץ', על החלטתם להישאר באוסטרליה ולהצטרף כשחקנים לקבוצות מקומיות.
שחקנים נוספים להם הוצעו חוזים כספיים מפתים בחרו לשוב לבני משפחתם בתל-אביב. באירוע הפרידה אמר ראש המשלחת שלמה ארזי, לימים איש מרכזי במשרד החוץ הישראלי: "הנתק מן הבית היה ממושך, היעדרות שחקנים ממקומות העבודה שלהם יצרה בעיות רבות. אבל באיזשהו מקום ידענו שאנחנו מייצגים משהו. הייתה בנו גאווה על כך שהננו שגרירים נאמנים של הישוב. במקומות רבים באוסטרליה אפילו לא שמעו על ארץ ישראל. מדי פעם נדרשנו להסביר שאי שם במזרח התיכון, ישנה נקודה קטנה ושמה פלסטינה–א"י. היינו גאים לעשות זאת שוב ושוב".
שחקני מכבי ת"א עולים למגרש באוסטרליה
המלווה של מכבי תל-אביב במסע, יצחק שקולניק, סופר העיתון 'דבר', סיפר כי נפוצו שמועות על כך שבאירופה עומדת לפרוץ מלחמה.
ביום שישי האחד בספטמבר 1939, בהיות הקבוצה על סיפון האוניה 'נרקונדה', נודע לנוסעים על שינוי בכיוון הנסיעה. קפטן האוניה סיפר כי ה'נרקונדה' בדרך לסינגפור.
ביום ראשון 3 בספטמבר, כבר התאמת החשש. הגרמנים כבשו את פולין ובאירופה פרצה מלחמת העולם השנייה. בסופו של דבר עגנה האוניה בבומביי שבהודו והתעורר חוסר וודאות לגבי המשך המסע הביתה. בשל המלחמה, לפי הודעת שלטונות הנמל, לא תוכל האוניה להפליג לפורט סעיד במצריים, כי קיים חשש מהפצצה גרמנית של תעלת סואץ.
לאנשי מכבי תל-אביב נאמר כי עליהם לעזוב את האוניה ולדאוג לסידורים מתאימים לנסיעה הביתה בעצמם. כסף לא היה ברשות חברי הקבוצה. ראש המשלחת שלמה ארזי, החל להתרוצץ בין סוכנויות הנסיעות השונות בעיר.
הקבוצה התמקמה באולם נוסעים גדול בשטח הנמל והמתינה לראות איך ייפול דבר. שלמה ארזי הצליח להשיג מקומות במועדון ימק"א בעיר, ואורגנו שני משחקי ידידות נגד קבוצות מקומיות. בכסף שהקבוצה קיבלה בתמורה על משחקים אלה, שולמו השהייה במלון והארוחות של השחקנים. שני המשחקים הסתיימו בניצחונות גבוהים: 0:8 על קבוצה מבומביי ו–0:7 על קבוצה צבאית אנגלית.
לאחר שהות של מספר ימים בבומביי הגיעה ההודעה לשוב לאוניה ולהתכונן להפלגה לנמל פורט סעיד. התחנה הבאה בה עגנה האוניה הייתה נמל עדן שבתימן שהייתה באותם ימים בשליטה בריטית.
הנוסעים ירדו לסיור, אלא שהפעם נכונה לארצישראלים הפתעה של ממש. באחד מרחובות השוק ההומה, ניגשו לחברי הקבוצה כמה סוחרים ושאלו אם הם יהודים. בעדן הייתה קהילה גדולה של יהודים ומסתבר שאיזור השוק בו הסתובבה הקבוצה, היה שייך לרובע היהודי של עדן.
כל בעלי הדוכנים היו יהודים עטורי זקנים ומסולסלי פאות. "יש לכם שופר"? שאל מישהו מן הסוחרים. בראותו את מבטי התמיהה על פני הנוכחים הסביר: "היום ערב יום כיפור".
הקבוצה מתל-אביב הוזמנה לתפילה בבית הכנסת המקומי, אליו הגיעו מספר שחקנים, אחרים העבירו את יום הכיפורים על סיפון האוניה שהפליגה בחצות ליעדה – נמל פורט סעיד שבמצרים. ברציף המתין לקבוצה נציג של חברת נסיעות מקומית שהודיע לאנשים: "סורי, הרכבת לתל-אביב יצאה לפני שעה. הרכבת הבאה יוצאת בעוד יומיים". בסופו של דבר תם מסעה של מכבי תל-אביב בשמחת תורה. המכבים התקבלו בשמחה על ידי אלפי תושבי העיר שהגיעו לרציף הרכבת של תל-אביב.
ומה עלה בגורלם של הארבעה שנותרו באוסטרליה?
המאמן אגון פולאק לא הצליח להביא לסידני את בני משפחתו. לאחר שנה באוסטרליה שב לארץ ישראל לאימון מכבי תל-אביב.
אברהם רזניק, קפטן הקבוצה, אשר שמר על קשר עם חבריו במשך שנים, הלך לעולמו במלבורן.
אברהם בית הלוי, שהיה שחקן חיזוק שהובא לקבוצה מהפועל תל-אביב ומנחם מירמוביץ', התגייסו לצבא האוסטרלי והשתתפו בקרבות מלחמת העולם השנייה.
השניים נפלו בקרבות נגד היפנים בניו גינאה. חוקי המלחמה הבריטים לא אפשרו את קבורתם בישראל והם נקברו לפי חוקי המלחמה הבריטיים במקום נפילתם – ניו גינאה.
מה דעתך על הכתבה?