כשהפנדל של אשרף חכימי, מגן נבחרת מרוקו, פגש אתמול (שלישי) את הרשת של אונאי סימון והכריע את דו קרב הפנדלים בשמינית הגמר מול ספרד, אצטדיון עיר החינוך עף לשמים. אנשים בכו, קפצו, צרחו, עשו "קולולולולולו", וכולם, מרוקאים, סעודים, טוניסאים ועוד, התערבבו עם כולם. לראשונה אי פעם נבחרת ערבית העפילה לרבע גמר המונדיאל. טירוף מוחלט.
שמינית הגמר בין מרוקו לספרד לא סיפקה משחק כדורגל משובח, אבל היא כן הראתה את העוצמות של מרוקו כקבוצה, ובעיקר – את החיבור של הקבוצה הזו עם הקהל, ועם הזהות המרוקאית, הלאומית והאוניברסלית כאחד. "אני לא אומר שאני בטוח שאנחנו יכולים לעלות, אבל אם לא נחלום שאנחנו יכולים, אז מה אנחנו עושים פה?" זה המשפט שאמר יום לפני שמינית הגמר וואליד רגראגי. הוא אולי ניסה להכניס עוד מוטיבציה בשחקניו, אבל האמת – שהוא הזריק עוד מוטיבציה באוהדים ובאומה שהחלום שלה שהלך וטפח בשלב הבתים, הוצת מחדש.
ביממה שקדמה למשחק תגברה חברת רויאל אייר מרוק את הטיסות מקזבלנקה לדוחא, ולפי הערכות כ-15 אלף מרוקאים הצטרפו לאלו שכבר כאן. בנוסף, כמה אלפי מרוקאים מאירופה ומכל העולם נחתו גם כן, וביום המשחק קרוב ל60- אלף מרוקאים הגיעו לאצטדיון ולסביבותיו, והמטרו נצבע באדום באווירת Game day אמיתית. כל אלו התייצבו בשביל לתמוך במרוקו באחד מרגעיה הבינלאומיים הגדולים ביותר – ולא רק בספורט, אלא בכלל. בכל זאת, לא בכל יום הסיסמא המרוקאית, "אללה, אל-ווטן, אל מליכ" (אלוהים, המולדת והמלך), מקבלת במה לפני מיליארדי בני אדם.
מה שכן – אלפים מהאוהדים האלו היו בלי כרטיס, מה שיצר תורי ענק ודוחק בכמה מהכניסות לאצטדיון. "אנחנו חייבים לראות את הנבחרת, בסוף יפתחו את השערים ויתנו לנו להכנס", אמר לוואלה! ספורט אחד מהם שעמד בתור אינסופי בדקה ה-20 של המשחק. "אין לי כרטיס אבל אני מאמין שאראה היסטוריה הערב", הוא חייך. לוואלה! ספורט לא נודע אם האוהד הזה ספיציפית אכן נכנס ללא כרטיס, אך ניתן לאשר בוודאות: היו המונים לא כרטיס באצטדיון, ואצטדיון עיר החינוך היה מפוצץ בקרוב ל-45 אלף איש, עם כסאות בודדים פנויים.
מרוקו, ובכלל המונדיאל הראשון בעולם הערבי קיבלו תפנית מעניינת. עם הדחת כל הנבחרות הערביות, האפריקאיות והאסייתיות, מרוקו הפכה לתקוות הנבחרות "האחרות". האנדרדוגים. בתוך זה, האחדות הערבית שאפיינה את הטורניר בשלבים המוקדמים שלו חזרה במלוא עוזה.
דוחא, מקום שלמעט איים מסוימים בקרבת האצטדיונים, במטרו, ובשוק וואקף – קשה למצוא בו אווירת מונדיאל אמיתית – הפך למרוקו. פשוט כך. דגלים ממכוניות, אוהדים שיושבים על חלונות פתוחים ופקקי תנועה שלא מביישים את קזבלנקה הפכו את הבירה הקטארית למקום הכי שמח במזרח התיכון אתמול. מלון השחקנים היה מוקד עידוד אחד, והשוק עצמו נשטף ברבבות אוהדים שחגגו עד השעות הקטנות של הלילה.
ללוח שידורי המונדיאל המלא
"מדהים לחשוב איזו דרך הנבחרת שלנו עשתה", אומר לוואלה! ספורט מונתסר אלרשיד, שהגיע בבוקר המשחק ממרקש. "לא זכינו בגביע אפריקה כבר 50 שנה כמעט, אבל הנה אנחנו ברבע גמר המונדיאל!". הוא צודק, ואגב זה לא נכון רק לנבחרת מרוקו או לכדורגל המרוקאי. במונדיאל 1982 נבחרת כווית נחקקה בזיכרון מונדיאלים הקולקטיבי בזכות אותו רגע מוזר בו נשיא ההתאחדות ירד אל הדשא וגרם לשופט לבטל שער שנבחרתו ספגה מצרפת. 40 שנה אחר כך, במונדיאל הראשון במזרח התיכון, נבחרת ממדינה ערבית, מעפילה לראשונה לרבע הגמר. בנוסף, לראשונה מאז 2014, נבחרת אפריקאית מעפילה לרבע הגמר. היסטוריית ענק, שגם מדגישה את הייחודיות של מונדיאל 2022.
למרות שכל הנבחרות הגדולות בסופו של דבר העפילו לשמינית הגמר, עדיין האופי המפתיע, המרגש, המסעיר, השנוי במחלוקת והאחר של הטורניר המשיך לדבוק בו. כי יפן שיחקה נהדר והודחה רק בפנדלים, דרום קוריאה הצילה מעט מהכבוד במחצית השניה מול ברזיל, סנגל כמעט עלתה ליתרון מול אנגליה רגע לפני שספגה שלישיה, ומרוקו, אוי מרוקו.
עם החיבור הזה בין מרוקאים 'אסלים', למהגרים, בין אנשים ממקומות שונים אבל עם שורשים מרוקאים חזקים שנטמעים ומשנים את האווירה. זה הסיפור המונדיאל הערבי, המונדיאל של 'האחרים'. של הדרום אסיאתים שחיים ועובדים בקטאר ויכולים לראשונה בחייהם לראות כדורגל כזה, ואולי גם את מסי ורונאלדו. של האוהדים הערבים שהתאחדו מאחורי הנבחרת הערבית הטובה ביותר באחדות נדירה, ושל נבחרות קטנות שיוצאות מגדרן כדי לאתגר את הגדולות אבל בסוף מודחות, במה שמדגיש את הבדלי הרמות בין מערב אירופה, ברזיל וארגנטינה, לשאר העולם.
רק מרוקו נשארה להציל את הכבוד, והצילה. "מרוקו ניצחה היום בשביל כל מדינות ערב, אבל לא רק", אומר אמין אנאס, עיתונאי כדורגל מרוקאי. "ניצחנו בשביל כל מי שלא מפחד לחלום", בדיוק כמו שאמר רגראגי במסיבת העיתונאים ביום שקדם למשחק.
אז נכון, סמואל אטו (שכבר הספיק להסתבך כאן בתקרית אלימה), חזה שמרוקו תזכה בטורניר והפך לבדיחה, אבל יכול מאוד להיות שאטו צדק בקצת, והבין חלק קצת יותר טוב מכולם. כי נכון שמתוך הקבוצות ה"מפתיעות" רק מרוקו עלתה שלב בנוקאאוט והקבוצות הגדולות הן הטובות בעולם, ועדיין – מונדיאל 2022 עם כל הביקורת סביבו, הוא עדיין טורניר מיוחד ששייך מעל הכל – כמו שרגראגי אמר – למי שלא מפחד לחלום. אתמול הם חגגו.
מונדיאל 2022 בוואלה! ספורט
מה דעתך על הכתבה?