המגזין

להיות גיבור עוד פעם אחת

| צ'אבי נפרד. רק עוד פעם אחת

קלופ רוצה להיפרד עם דמעות וגביע, צ'אבי להגיד שלום לקאמפ נואו בגאון. וגם: שרווד. שכנר מתכונן ליום של גמרים

(גודל טקסט)

גמר גביע הוא תמיד אירוע מרגש ודרמטי, עם סיפורי אגדות וקיטש. כשזה קורה שלוש פעמים באותו ערב, זה ממש כמו לצפות במרתון של הסדרה האהובה עליך. אנגליה, ספרד וגרמניה יחתמו הערב (שבת, החל מ-19:15 בשידור ישיר בספורט1) את העונה עם משחקי גמר הגביע. ותמיד כדאי לשים לב לגיבורים הפוטנציאליים של ערב כזה.

 

1. יורגן קלופ. בשבת האחרונה עשה הזיגנל אידונה פארק, על 80,000 יושביו, כבוד אחרון לאיש שהחזיר את דורטמונד אל קדמת הבמה. "לעולם לא תצעד לבד" הושמע ברקע, וקלופ הביט בשלט הענק שהתנוסס ביציע עם המילים "תודה יורגן", ומחה כמה דמעות. מיד אחר כך דורטמונד גברה על ורדר ברמן והבטיחה לעצמה מקום בליגה האירופית.

 

 

קלופ יעלה למשימה האחרונה שלו בתפקיד שחשף אותו לעולם. וולפסבורג, סגנית האלופה הטרייה, ניצחה רק לפני שבועיים את קלופ במשחק המקדים, ולא הפסידה גם בזיגנל אידונה פארק. על פניו, היא אמורה לעלות כפייבוריטית, אבל יש אלמנטים שחייבים להילקח בחשבון.

 


קלופ על המסך. עוד משחק של דמעות? (Gettyimages)

 

מבחינת איכות שחקנים דורטמונד לא נופלת מהזאבים. העונה הזו הייתה סיוט, אבל דורטמונד כבר הוכיחה בחצי הגמר מול באיירן שבמשחק אחד היא מסוגלת. מצד שני, הקבוצה של הקינג כבר חוותה העונה אכזבה במשחקי נוק אאוט, עם ההפסד הביתי המשפיל לנאפולי ברבע גמר הליגה האירופית. עבור חבורה שלא הייתה יחד עדיין במעמד כזה, ההפסד ההוא בטח יושב בראש.

 

אצל דורטמונד יש לא מעט כאלה שהיו שם לפני שלוש שנים בגמר והניפו את הגביע. מנטלית, אין ספק שדורטמונד מגיעה ביתרון. קלופ, שעדיין לא יודע – או לא מספר – היכן ינחת בעוד שבוע, ירצה לעמוד שוב בסיום, כשהקהל הצהוב שחור שר לו, דמעה על לחי ימין, וגביע ביד שמאל.

 

2. טים שרווד. אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בכדורגל האנגלי. לא, הוא לא נתפס שיכור במועדון לפני חודש, גם לא במכון ליווי ואפילו שילם בזמן את ועד הבית. אבל התקופה הקצרה של שרווד בטוטנהאם, שהייתה לא רעה – ואפילו דומה באחוזי ההצלחה לזו של פוצ'טינו השנה – לא הרשימה במיוחד את דניאל לוי, הבוס של התרנגולים.

 


שרווד. מחפש נקודת מפנה מול ונגר (Gettyimages)

 

שרווד הגיע בדצמבר 2013 אחרי פיטוריו של אנדרה וילאש בואש שכשל. בחצי העונה שלו בטוטנהאם הוא סיפק הצגות, חיוכים, שידר אוירה אחרת וגם ישב לעתים ביציע בין הצופים. את האווירה הזו תרגם לוי כליצנות ואף אחד לא ממש הזיל דמעה כשפוטר, רגע אחרי הניצחון במשחק סיום העונה מול אסטון וילה.

 

כמעט שנה חלפה עד שהגיעה ההזדמנות של שרווד להוכיח שהוא לא ליצן – או לפחות לא רק ליצן. אסטון וילה כבר ירדה אל מתחת לקו האדום. שרווד החזיר את בנטקה לחיים, וילה רצה בליגה עם רצף ניצחונות ביתיים ובעיקר שיחקה התקפה. במקביל להשגת המטרה המרכזית – ההישרדות בליגה – הביא שרווד את הבונוס הגדול: ניצחון ברבע הגמר על ווסט ברומיץ', ואחר כך הופעה מרשימה מול ליברפול בחצי בדרך לגמר מול ארסנל. עבור מאמן בן 46, שלא ממש נסק עד כה, גביע אנגלי כנגד כל הסיכויים יהיה רגע מכונן, נקודת מפנה.

 

3. צ'אבי. עבור אחד שהשיג כבר הכל בחיים, מה כבר יכול להעלות את סף הרגש? ובכל זאת, כל אחד מאוהדי ברצלונה ירצה לראות את צ'אבי על הדשא, מעורב ופעיל במשחק האחרון שלו באמת במדי הבלאוגרנה שתפגוש את אתלטיק בילבאו. הפרידה המרגשת בשבת האחרונה הייתה כמובן חובה. היה מרגש, אבל עבור ווינר כמו צ'אבי, תהיו בטוחים שהוא לא רוצה לוותר על האפשרות לשחק עוד פעם אחת, בעיקר כשבסיום הערב אפשר להניף גביע.

 

 

הפרידה הזו של בארסה מצ'אבי די מזכירה את הפרידה של ג'רארד מליברפול. שחקן שכל חייו שיחק במועדון, היה המנהיג, המנוע והסמל. ההבדל ביניהם משמעותי: עונת הפרידה של צ'אבי מסתיימת עם עוד אליפות, זו של ג'רארד עם עוד שורת מפחי נפש שבשיאם שישייה מסטוק במשחק האחרון.

 

צ'אבי הוא לא ג'רארד. הוא נתמך בחבורה אחרת לחלוטין שיכולה להסתדר כבר בלעדיו. ובכל זאת, במשחק האחרון בקאמפ נואו, הוא ירצה להיות שם ולבצע שוב בפעם האחרונה את הבלט המפורסם עם אינייסטה ומסי. אם בארסה תזכה, כולם יפנו לו את הדרך להניף את הגביע ובו זמנית את הידיים לשלום. אבל הווינר הכי גדול שידע הכדורגל הספרדי רוצה להיות משמעותי בערב האחרון בקמפ נואו. להיות הגיבור לעוד פעם אחת. ודי.

עוד באותו נושא: צ'אבי

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי