אין ספק שמשהו טוב עובר על הפועל באר שבע. המועדון חזר לצמרת הכדורגל הישראלי, מתמודד על תארים, התקציב גודל בהתאם, ויותר ויותר ליגיונרים ושחקנים איכותיים מגיעים לבירת הנגב תודות לעבודה הטובה והרצינית של הבעלים אלונה ברקת.
החתמתו של בן שהר היא אולי החותמת לתהליך החיובי שעובר על המועדון וחזרתו לצמרת. העברת החלוץ, שהיה המלפפון הכי לוהט של הקיץ למרות שהאקסית הפועל תל אביב הגישה לו הצעה כספית גבוהה יותר, סיפקה את אחת ההחתמות המדוברות של הקיץ בליגת העל. אבל לצד הגעתו של חלוץ צ'לסי לשעבר, וגם של טוני וואקמה, החלוץ הניגרי המצוין, לטעמי ההחתמה המשמעותית ביותר של הפועל באר שבע בקיץ הזה היא של מהראן ראדי, קשר מכבי ת"א.
אי אפשר וגם לא צריך לקחת מאלישע לוי את מה שעשה עבור המועדון במהלך שלוש השנים שלו בדרום, אבל יחד עם זאת משהו חרק בחלק ההתקפי של הקבוצה, למעט מאור בוזגלו שהיה המצטיין בבירת הנגב בעונה החולפת. מאור מליקסון התקשה להיכנס לעניינים, אליניב ברדה לא מצא את הרשת במשך חודשים ארוכים וגם שלומי ארבייטמן לא גילה יציבות. משחק ההתקפה היה מבוסס לא פעם על הברקות מקריות של שחקני החלק הקדמי המוכשרים, אבל השלם היה קטן מסך חלקיו. את זה מהראן ראדי יכול לשנות – אם רק יתנו לו.
שהר. החתמה נוצצת, אבל לא הכי חשוב (Gettyimages)
ראדי בן ה-33, שגדל בכפר סולם ליד עפולה, הוא קשר ותיק ומנוסה שיכול לשחק במגוון עמדות בקישור, כפי שעשה בשלוש העונות האחרונות במדי מכבי ת"א, ולפני כן בהפועל עכו ובני סכנין, כשתמיד הוא מציג גם משחק הגנה אגרסיבי ומחויב. למרות זאת, העמדה המועדפת עליו היא קשר התקפי, כמעט פליימייקר. כזה שמעורב באירועים, יוזם, מחלק מסירות ומאיים על השער.
כזה שיסרב להארכת חוזה ארוך טווח בשורות קבוצתו שנמצאת בצמרת הליגה ומשחקת באירופה (בני יהודה של 2008-2010) לטובת מעבר לקבוצה צנועה ללא שאיפות (הפועל עכו, 1946-?), רק בגלל שרצה לשחק התקפי יותר. "אני משחק רחוק מהשער ומתקשה להביא לידי ביטוי את היכולת שלי בהתקפה", הסביר לאחר שעזב את הזהובים.
בשנתיים האחרונות ראדי שוב נאלץ לשים בצד את הרצון לשחק התקפי יותר. אצל פאולו סוזה הוא לא ממש נספר, וגם כאשר כבר קיבל דקות התבקש לשחק בתפקיד הגנתי וטקטי יותר. גם תחת פאקו אייסטרן ראדי לא ראה הרבה דשא, בעיקר בתחילת העונה, כשהתחרה על חולצת ההרכב עם אלברמן, מיטרוביץ', איגייבור ואיינבינדר, שרוב הפעמים הועדפו על פניו.
מי שכן נתן לו את הקרדיט ובעיקר את החופש לשחק התקפי יותר הוא אוסקר גרסיה, שהסיט אותו לעמדה קדמית יותר. המאמן הספרדי ציפה מראדי להמשיך לעשות עבודת הגנה, אך גם נתן לו אור ירוק לעלות ולתקוף – וזה השתלם לו בגדול. העונה הסתיימה עם אליפות צהובה אחרי עשור שחון בקריית שלום, כאשר הקשר סיים עם שמונה שערים ו-11 בישולים והיה אחד השחקנים המשמעותיים באליפות והמצטיינים של אותה עונה, בדרך לזימון לנבחרת.
אוסקר. תחתיו ראדי פרח (עדי אבישי)
אובידיו חובאן וג'ון אוגו, צמד הקשרים הזרים והאיכותיים שהגיעו בקיץ שעבר, העניקו שדרוג משמעותי למרכז השדה של הפועל באר שבע ועשו סדר במשחק ההתקפה, אבל בהיעדרם הקבוצה התקשתה ולאלישע לוי לא היו תחליפים ראויים כשאחד מהשניים נעדר. מליקסון לא הגנתי באופיו וגם גורדנה לא בדיוק "גרזן הגנתי", בעוד שסוארס לא מועיל מספיק למשחק ההתקפה.
ראדי יודע לעשות גם התקפה וגם הגנה מצוין, כפי שברק בכר היה דורש בקרית שמונה מכל שחקניו ובכל עמדה. הוא תוספת כוח ואיכות למרכז השדה, איפה שהורגש החיסרון הבולט ביותר של הפועל ב"ש מול מכבי ת"א עמוסת הקשרים. כשמאפשרים לו, הקשר מצטרף להתקפות, דוחף קדימה, מבשל וכובש עם בעיטות עוצמתיות מחד, ומסירות אומן חכמות מאידך (תשאלו את ברק יצחקי ומכבי חיפה).
זה בדיוק השחקן שיכול לעשות את ההבדל בהפועל באר שבע. כי למרות סוללת ההתקפה הנוצצת שעומדת לרשותו של המאמן, זה לא מספיק – צריך גם שחקן שידע להפעיל אותם ויידע לעשות סדר בהתקפה אולי הכי עמוסת כישרון בליגת העל. בעונה בה הגיע לקריית שלום, מכבי תל אביב החזירה לעצמה את האליפות אחרי עשר שנים – ומאז לא איבדה אותה. האם העונה הוא יעשה סוף לבצורת של 40 שנה בנגב?
ברקת. החתמת העונה (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?