"כיף לעשות היסטוריה עם המועדון הזה", אמר ליאור אליהו לתכנית הספורט של FM103 בעקבות הזכייה ההיסטורית של הפועל ירושלים באליפות, "כיף לעשות דברים בפעם הראשונה".
בסיכום צמד משחקי הגמר, האדומים ניצחו בהפרש כולל של 35 נקודות, אך במחצית של המשחק השני הסיפור נראה קצת שונה. וכן, אליהו מאשר שגם לשחקנים היו ספקות: "חששנו מאוד. זה לגיטימי ואנושי. כשהיינו בפיגור 11 חששנו, אבל לאורך העונה ידענו לצאת מרגעים קשים ולחזור מחוזקים יותר".
היום (שני) צפויה הנהלת היורוליג להכריז האם ירושלים תקבל כרטיס חופשי לליגה בעונה הבאה, והפורוורד מודע היטב להשלכות של הצטרפות כזו: "אני בטוח שירושלים מסוגלת להתברג במפעל הזה. ברור שצריך לעשות שיפורים כאלה ואחרים. לא בטוח שהקבוצה הנוכחית יכולה להיאבק בטח בקבוצות הגדולות, אבל בהחלט מסוגלת לתת פייט לקטנות".
"אני לא חושב שיש הרבה קבוצות גדולות ביורוליג, אבל אנחנו לא רוצים להיות שק חבטות", הסביר אליהו. "מכוונים כאן גבוה ואני רואה את השינויים שעשו בהנהלה במהלך העונה, כמו ההבאה של דיון תומפסון רק לליגה הישראלית רק במטרה נטו לזכות באליפות – זו הייתה הצהרת כוונות גדולה של המועדון. נעשו פה הרבה מהלכים, המועדון וההנהלה מכוונים גבוה".
לאליהו גם ברור מהו אחד היתרונות הבולטים של קבוצתו, בהשוואה לשאר הקבוצות ביבשת: "מבנים הם לפעמים גם סמל, והארנה הופכת למין סמל לשינוי המהותי של הקבוצה. הייתי בכל המגרשים באירופה, אולי להוציא את פרטיזן בלגרד לא הייתה לי חוויה כזו של אוהדים כמו ביום חמישי האחרון".
"לא הייתה לי חוויה של אוהדים כמו בחמישי" (עדי אבישי)
גם כאשר לבש צהוב, אליהו היה מחובר מאוד לאוהדים. אך גם הוא התרגש במיוחד מהקהל ביום חמישי: "כשנכנסתי לחימום באולם, הייתי בשוק. ניסיתי לסדר להורים שלי את המקום הכי טוב שאפשר, וגם שם הם אמרו לי שכולם עמדו. אני מקבל סרטונים מאנשים שהיו בקהל, כיף לראות את זה. כולם עומדים, שרים ומעודדים. אני חושב שיש לנו את הקהל הכי טוב בארץ".
ונשמע שהוא בהחלט יישמח להישאר במועדון: "יש לי חוזה לעוד שנה בירושלים. אני מאוד מאושר בקבוצה, נהנה מכל רגע פה. האליפות הייתה מאוד מתוקה ותיחרט בזיכרון שלי לעולמי עד".
"מאושר פה" (עדי אבישי)
ואיך אפשר בלי שאלה על האקסית והמפלה שחטפה מול אילת: "אנחנו לא שמחים לאיד. אומרים 'צרת רבים היא נחמת טיפשים'. אני מאמין בזה. היינו מרוכזים בעצמנו והגענו לאילת, והניצחון שם היה המפתח".
בהמשך נשאל הפורוורד על דעתו בנוגע לחוק הרוסי, והאם הוא מיצה את עצמו. "זו שאלה מורכבת. יש הרבה ישראלים טובים, וראינו שבאילת ברבע האחרון נגד מכבי שיחקו 4. החוק הזה נקבע כדי לשמור על הישראלים, והשחקנים לא צריכים לקחת את זה כמובן מאליו. צריכים לקחת את המתנה הזו שניתנה לנו כדי להשתפר".
התנועות הייחודיות שלו, כולל הגויאבה המפורסמת, הפכו כבר לסימן היכר של אליהו שבספטמבר ימלאו לו 30. אך האם הוא לא חושב שהוא צריך לפתח עוד אספקטים במשחק שלו? "אני לא אוהב לדבר על עצמי, אבל זה לא שלא הייתי ביורוליג. הייתי שם שבע שנים, ובסוף אני עושה את אותם הדברים. אבל ברור שיש מקום לשיפור. הבעיה היא לא בקליעה עצמה, אני כן עובד עליה וצריך להביא אותה במשחק אבל בינתיים אני לא עושה את זה".
"ברור שיש מקום לשיפור" (עדי אבישי)
כאמור, בקרוב ייכנס אליהו לעשור הרביעי של חייו, וזה נושא שבהחלט מטריד אותו: "לא היה לי אף פעם קיץ חופשי, תמיד הייתי עם הנבחרת. בגלל זה אני חושש מגיל 30 – ראיתי כבר שחקנים שהגיעו לגיל הזה והחלו להתפרק".
מה דעתך על הכתבה?