כמו 13,499 אוהדים צהובים אתמול בבלומפילד, גם אני חיכיתי שהשחקנים יטרפו את המגרש ויתנו לנו מקדמה, כזו שתחדיר בנו אמונה לקראת הגומלין בשבוע הבא בצ'כיה. ההתחלה הייתה מבטיחה והקהל העביר אנרגיות טובות לשחקנים, שדחפה אותם ואפשרה להם לשלוט, אך אז הגיעו שני שערים מהירים של האורחת, מביכים ולא מחויבים למציאות. בין רגע השחקנים שגדולים על אשדוד והפועל חיפה נראו כמו חבורת ילדים מרירים ועצבניים, שלקחו להם את ה-"שוקו בו" רגע לפני שהם מגיעים לשוקולד.
המציאות לא התפוצצה לנו בפרצוף. לנו, זה לכל מי שהצליח לנתק את הרגשות שלו ולראות את הבדלי הרמות. לאו דווקא ההבדלים על כר הדשא, אלא ההבדלים בחשיבה בין שתי הקבוצות. נכון, אין בוויקטוריה פלזן וירטואוזים כמו ורמוט ויצחקי, אין להם אצן מרשים כמו טל בן חיים ובטח שלא סקורר מחונן כמו ערן זהבי, אבל נחשו מה- יש להם קבוצת כדורגל מאומנת, ממושמעת טקטית ופיזית בצורה בלתי רגילה.
- בוררות רייכרט – מכבי ת"א: הקשר בכה ודרש לשחררו
- "גולדהאר לא יעבור על כך לסדר היום"
- הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
אלופת צ'כיה נחתה בתל אביב עם משימה אחת ברורה – לחזור הביתה עם תוצאה טובה. אותם לא מעניין האם השופט טעה, מי כבש את השער, מי בלט ואת מי הסקאוטים רשמו במחברות. נהוג לומר שבמשחקי נוק-אאוט באירופה צריך לנצל את המצבים המעטים שאתה מקבל וזה לא מקרי שהקבוצה הצ'כית היא זאת שעשתה את זה.
כוכב הקבוצה, דניאל קולאז', לא מתבייש לרדת בספרינט (ללא תנועות ידיים) לאחר שאיבד כדור ליואב זיו חסר האונים, וכשהוא מרוויח את הכדור בחזרה, הוא לא עושה דריבל 45 מטר מהשער של חואן פאבלו (מישהו אמר טל בן חיים?), אלא משחרר פס ועושה תנועה על מנת לתת לקבוצה שלו סיכוי ממשי לסכן את השער. או במילים פשוטות – קבלת החלטות נכונה.
הצ'כים יודעים לקבל את ההחלטה הנכונה – וזה ההבדל (עדי אבישי)
כשפורסמו ההרכבים כשעה לפני שריקת הפתיחה, מילה אחת עברה לי בראש – הזוי. נכון, זו לא חכמה לבקר את הסרבי בדיעבד – אם השופט היה מרחיק את המגן הצ'כי שספק הכשיל את עדן בן בסט אולי היינו מדברים אחרת – אבל בכל זאת, אקס ווטפורד ויתר אמש על שלישיית האמצע של פאקו ושיחק עם רביעייה התקפית ומבולבלת, שלא רגילה לשחק כך.
ערן זהבי כבר מזמן לא הקשר ההוא מהפועל ת"א שיורד להגנה, עושה גליצ'ים ומרוויח כדורים. ערן זהבי הגיע לרמה כזו שהוא לא יכול לבצע משימות הגנתיות. הוא האיש למשימות מיוחדות. זה שמנצח את המשחק. שאף אחד לא יספר לכם על חלוץ מדומה, מספר שבע בצהוב הוא חלוץ לכל דבר ועניין. בעקבות כך, הסרבי יצר מצב שיש לו ארבעה שחקני התקפה מבולבלים, שלא מבינים איפה כל אחד מהם צריך לשחק. הם לא יודעים ולא אוהבים לעשות הגנה, מה שהשאיר את מרכז המגרש חשוף לחלוטין. אלברמן ואיגבור (הטוב בשורות הצהובים) נאלצו להתמודד לבדם מול הצ'כים החסונים והממושמעים.
מכבי ת"א זכתה בטרבל המקומי עם שלושה גרזנים במרכז המגרש וכך היא גם הייתה צריכה לפתוח במשחק הכי חשוב שלה העונה. אולי מול הפועל עכו, הפועל רעננה ומה שנשאר ממכבי נתניה, זה יעבוד ויניב הרבה שערים. לא באירופה.
הקבוצה שבנה קרויף גדולה על ליגת העל. אירופה? זו כבר אופרה אחרת. ראשי המועדון חייבים להבין שרק אחרי שיש שלד, אפשר לבנות בית. האלופה צריכה לבנות בסיס של הצלחות בליגה האירופית, להגיע לשלב הבתים שנה אחר שנה, ליצור מסורת, ניסיון, שם והרתעה. גם אם מכבי ת"א הייתה עושה את הבלתי ייאמן ומדיחה את ויקטוריה פלזן ולאחר מכן גוברת על היריבה הבאה ומעפילה לבתים, הרי שזאת הייתה הבלחה חד פעמית שסביר להניח לא תחזור בעונה הבאה. אנחנו רוצים להיות שם באופן קבוע ובזכות – ואת זה אפשר לעשות רק צעד אחר צעד.
יצחקי. הליגה האירופית צריכה להיות המטרה, לפחות בינתיים (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?