בקיץ 2006 הגיעו כמה עשרות מאוהדי הפועל ת"א למשחק הגומלין מול דומז'אלה במסגרת מוקדמות גביע אופ"א. רובם השתכנו בבירת סלובניה, לובליאנה. לילה אחד התקבצו כמה מהם בגלידריה מהודרת ששכנה תחת כיפת השמיים, יחד עם כמה חברי מנהלה וכמה עיתונאים ישראלים.
פתאום, משום מקום, הגיעו מספר צעירים סלובנים, חלקם רעולי פנים, והתחילו להשליך מכל הבא ליד – בעיקר כסאות – על אנשי הפועל ת"א. הייתה שם כמעט דקה שיכולה לבאר באופן מובהק את הביטוי תוהו ובוהו. תוך דקה נשמעו שריקות השוטרים שהגיעו – חלקם באופניים, כמו בסרטים – והחוליגנים התפזרו, או עוכבו, או שממש לא היה אכפת לנו מה קורה איתם.
אי אפשר היה להתעלם מכך שמהרגע שבו נחתו חלק מאוהדי הפועל ת"א בזאגרב בדרך ללובליאנה, החלו לצוץ כתובות גרפיטי באנגלית, החל מנובו מסטו ועד ללובליאנה, שכללו ציורי אצבע משולשת וקללות, וכמובן שצמד האותיות הנצחי UH (אולטראס הפועל) – כפי שהוסבר לנו אחר כך – לא צצו סתם כך פתאום, וגם לא השוטרים שפתאום הגיחו. זה היה נראה כמו מארב. אולימפיה לובליאנה כלל לא שיחקה נגד הפועל ת"א, אבל כשאתה יוצר לעצמך שם לא טוב, אל תתפלא אם תמצא את עצמך מוקף באנשים שגם להם יש שם לא טוב, ועוד בלועזית.
ולמה ההקדמה הארוכה הזו על הפועל ת"א, שכידוע לא תופיע השנה בגביעי אירופה? בגלל אוהדי בית"ר ירושלים. אי אפשר להתעלם מהמסע המתוקשר של כ-1,000 מאוהדי בית"ר ירושלים לבלגיה לקראת המשחק שנערך בשרלרואה. כמות הכרטיסים שהבלגים הקצו לאוהדי בית"ר עמד על 600. למשחקי נבחרת אנגליה באירועים גדולים מגיעה כמות הגדולה פי שניים או שלושה מההקצאה. אתם חושבים שהם נכנסים ליציעים של אוהדי נבחרות אחרות? אין מצב. הם עומדים מסביב לאצטדיון, משתכרים ושרים.
בבלגיה, כמו גם בהולנד, מזהים חוליגנים מקילומטרים. ההגדרה של "חוליגנים" היא רחבה מאוד, אבל בשביל המשטרה במקומות האלה היא מאוד ברורה: כל אוהד שחמוש בצעיף, שלא לדבר על אמצעי עידוד אחרים, הוא פוטנציאל לחוליגניזם. זה תקף גם כשבאים אוהדי קבוצות זרות לארץ, והיו פה לא מעט חוליגנים בשנים האחרונות (למשל אוהדים של לגיה ורשה). המשטרה מעלה כוננות, מגדרת, מפרידה, שולחת שוטרים סמויים, נעזרת בקב"טים של הקבוצות הזרות. לא עניין של מה בכך.
בוריס קליימן מנסה להרגיע את האוהדים של בית"ר י-ם בבלגיה (אודי ציטיאט)
העובדה כי בטיסה הראשונה של אוהדי בית"ר לאמסטרדם הייתה התפרעות שנבעה משכרות משפיעה על הבאים בשאר הטיסות, נעימי לכת ככל שיהיו. סיפורי הגזענות והאלימות שזולגים מיציעי טדי וסלעי בית וגן מגיעים גם לאירופה, בטח בעידן הטכנולוגי. גם ההתבטאויות של אוהדי בית"ר בטרם המשחק כי "זה לא יעבור לאוהדי שרלרואה בשתיקה. הם יראו מה זה בטדי", בוודאי שלא מוסיפות.
חגיגת שער השוויון בשרלרואה, לפני ההתרסקות (אודי ציטיאט)
כשחוליגנים פוגשים חוליגנים –למרות שמדובר במיס-מץ' והחוליגנים הבלגים לא רואים ממטר אפילו את לה פמיליה, ההגדרה תקפה לשני המחנות – לא רק שיש ניצוצות שהמשטרה לא רואה בעיניים, נכנסים לכך גם אלמנטים פוליטיים. בקיצור: שלא נדע מצרות.
אי אפשר לנסות אפילו ולחנך פונדמנטליסטים. מערכת ההסתה היא בלתי נשלטת, בוודאי שלא יכולת ההשפעה שלה. צריך רק לנסות ולקוות שכולם ישובו בשלום, ואם לא, אז שזה ייגמר רק במעצר ולא חלילה בבתי חולים.
נכון, לא כל היציע צריך להיות מפוצץ במנויי הקאמרי והפילהרמונית, אבל גם לאוהדים צעירים יותר, משוחררים יותר וקלי דעת יותר, צריך להיות קוד אתי.
מה דעתך על הכתבה?