בתקופה האחרונה עוסקים בעיקר בהתרסקות הקבוצות הישראליות במוקדמות גביעי אירופה. אחרי שנים שבהן התרגלנו להתקדמות שכללה שני רבעי גמר, שתי שמיניות גמר, השתתפות בארבעה שלבי בתים בליגת האלופות והרבה יותר סיבובים בגביע אופ"א ובליגה האירופית, הקבוצות הישראליות לא מצליחות לעבור סיבוב מוקדמות.
אני עובר על סגל הזרים של מכבי ת"א: חואן פאבלו הגיע מספורטינג גיחון. נכון, בתקופתו היא הייתה בליגה הראשונה, אבל ירדה ושקעה באפרוריות של הליגה השנייה. בשנתיים שהוא לא איתה, קפצה בחזרה לליגה הראשונה. כולנו מתלהבים פה מהליגה הספרדית ושוכחים שאפילו זכויות השידור שם מחולקות לפי מועדונים גדולים וקטנים. תומר חמד חגג עם שערים במאיורקה ובאלמריה, וזה הספיק לו בעונה שעברה להגיע לליגה השנייה באנגליה. בישראל הוא היה מרוויח חצי מיליון יורו ומשחק במועדון גדול שמתחרה באירופה מדי קיץ. יש פה דיספרופורציה אדיר בין המציאות והאמת לבין הלוקשים.
- דיווח: מכבי ת"א מנסה לצרף את גורדן בונואזה
- "גולדהאר לא יעבור על כך לסדר היום"
- הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
בואו נמשיך. קרלוס גארסיה הגיע לכאן מאלמריה, ליגה שנייה. הוא אומנם עלה עמה לליגה הראשונה אבל גם ירד איתה ממנה. אלמריה אגב הייתה בתחילת המילניום בליגה הרביעית. מדובר במועדון בסדר הגודל הספרדי של הפועל עכו בישראל. מקום שמיני זה השיא שהגיעה אליו.
נוסא איגייבור הגיע גם הוא מספרד, שם שיחק בקושי. זה היה בריאל בטיס, הקבוצה השנייה בחוזקה בסביליה, שחזרה בעונה שעברה לליגה הראשונה. אפילו רפאל ואן דר וארט חתם בה הקיץ. איגייבור ירד איתה לליגה השנייה. ואיגייבור הוא היום הזר הכי טוב במכבי ת"א. תיקון: הכי פחות גרוע.
חואן פבלו, בא ממקום קטן ואפור (עדי אבישי)
כלומר, לא זו בלבד שהשחקנים הישראלים של מכבי ת"א נראים מביכים במקרה הטוב – ראיתם איך טל בן חיים מגיב לכדורי רוחב? – גם הזרים שלה הם לא ברמה שמתאימה לליגת האלופות. צריך לקרות נס כדי שינחת בארץ זר ברמות של וינסנט אניימה, יעקובו איגביני או ננאד פראליה. הזרים שמגיעים לפה הם או פנסיונרים במקרה הטוב (קוזנצוב, זוכרים?) או שחקני דרג שלישי במקרה הרע (והם מציפים את השוק).
מחמיאים למכבי פ"ת על הזרים שהיא הביאה בקיץ. שחקן הגנה ברזילאי ממועדון שמשחק בליגה המקצוענית של ריו גרנאדה דה סול – לא הליגה הארצית – זה אחד. השני הוא בלם צרפתי שמגיע מלבדיקוס היוונית, שירדה בעונה שעברה לליגה השנייה. לפי כן הוא שיחק בטור הצרפתית – לא קבוצת הכדורסל שכמעט העיפה את מכבי בחורף 1979 – קבוצת ליגת משנה בצרפת. פ"ת הביאה קשר אחורי קרואטי עם עבר במונאקו ובדינמו זאגרב, קבוצות צ'מפיונס ליג, אבל עם שנה וחצי אחרונות בקבוצה קזחית המדורגת במקום הלפני-אחרון.
אז רן בן שמעון יודע להפיק מהזרים שלו זהב, אבל עם הכסף שיש לקבוצות, חוץ משחקנים בירידה (כמו במקרה של הקרואטי) או שחקנים עם עבר בקבוצות תחתית חבית, אין מה להביא. מכבי חיפה נמצאת על הזנב של מרכוס רודן, שחקן צעיר מנבחרת שבדיה, שמשחק בגביע אירופה בימים אלה. מה נאמר? שיחוק. ועדיין, שחקן מהליגה השוודית. רק ב-2007 ניצחה הפועל ת"א של גיא לוזון את א.י.ק סולנה בשבדיה ועלתה לשלב הבתים של הליגה האירופית, ואחר כך ניצחה בגטבורג בדרך לשלב בתים אחר.
יש פה בעיה קשה של תפיסת מקום מיותרת מצד זרים לא איכותיים דים. תרבות מקצוענית, מוסר עבודה, או התפתחות באקדמיות אירופיות לא מספיקים. צריך גם כישרון. ואת זה כבר לא מביאים לארץ – אם הביאו פעם בכלל – כבר הרבה זמן.
מה דעתך על הכתבה?