הוא שיחק עם וינסנט קומפאני, רפאל ואן דר וארט, רוד ואן ניסטלרוי, אילקאי גונדואן, שני האחים בואטנג, סמואל אטו, קלאס יאן הונטלאר, ג'רדאן שאקירי, פיטר קראוץ', ניימאר, דני אלבס, קיליאן אמבפה, תומאס מולר, רוברט לבנדובסקי וגם ניקיטה רוקאביצה – רשימה חלקית מאוד. הוא נטל חלק בשלושה מונדיאלים וכבש. ברזומה שלו השתתפות בגמר ליגת האלופות, ותארי אליפות בצרפת ובגרמניה. אף קבוצה מעולם לא שילמה תמורתו חצי סנט, למעט דמי השאלה בגובה 50 אלף יורו לפני יותר מעשור. יש לו אינספור בגדי מעצבים צבעוניים, הוא מכור לתשומת לב, ומטוס של פריז סן ז'רמן עוכב פעם כי הוא בדיוק צילם סטורי לאינסטגרם על המדרגות. הוא החמיץ מקו השער והוגדר לא פעם כבדיחה, אבל זכה להערכה מצד רוב המאמנים שעבדו איתו, וכל חבריו לחדר ההלבשה מתים עליו. ועכשיו הוא באנקר בהרכב באיירן מינכן בגיל 33. קבלו את אריק מקסים שופו מוטינג – עדיין אין עליו סרט, אבל חייבים לצלם אחד. חבל לבזבז סיפור חיים כזה.
הפקס של קלן הביא אותו לפריז
"אי אפשר לתכנן קריירה", אומר שופו מוטינג. יש כאלה שחושבים אחרת, אבל הוא זורם עם מה שיש – ואיכשהו זה מסתדר לא רע בדרך כלל. יש אפילו תקלות שעובדות לטובתו. בסוף סגירת חלון ההעברות בינואר 2011, התכוונה המבורג לשלוח אותו בהשאלה עם אופציית רכישה לקלן, אבל הפקס לא נשלח בזמן בגלל בעיות טכניות, הגיע 12 דקות אחרי חצות – וכל העסק בוטל, בדומה למעבר המפורסם של דויד דה חאה ממנצ'סטר יונייטד לריאל מדריד. כתוצאה מכך, הגיע בחלוף חצי שנה שופו מוטינג דווקא למיינץ, שם פגש את מאמן חלומותיו. תומאס טוכל לא רק הפך אותו לחלוץ לגיטימי ומוערך בבונדסליגה, אלא שמר איתו על הקשר גם בהמשך, זכר את איכויותיו ואת אופיו המיוחד, ובחר בו כדי לשמש גיבוי לכוכבים כאשר חתם בפריז סן ז'רמן ב-2018.
וכך, בעצם, חל השדרוג המוזר של שופו מוטינג, בדיוק בנקודה בה נדמה היה כי הקריירה שלו עלולה ללכת לאיבוד. המעבר משאלקה לסטוק סיטי בקיץ 2017 לא בדיוק עבד כמתוכנן, כמו כל מה שקרה במועדון האנגלי באותה עונה אומללה שהסתיימה בירידת ליגה למרות סגל עמוס בשמות נוצצים. שופו מוטינג חתם בו על תקן שחקן התקפה רב גוני בעל נסיון בליגת האלופות במדי שאלקה, וסיים על תקן פלופ כמו כולם, פתח בסערה עם צמד בתיקו 2:2 מול מנצ'סטר יונייטד, אבל סיים על תקן פלופ כמו כולם. אחרי הנשירה לליגת המשנה, נאלצה סטוק לבצע קיצוץ בתקציב השכר וחיפשה מישהו שיקח את הגרמני המיותר אפילו בחינם, תוך התרת חוזהו. המועמדות המובילות שדווחו היו ספציה, בנבנטו ודרבי קאונטי, אבל הוא הלך ברגע האחרון דווקא לעיר האורות, הישר לכסף הקטארי.
מבדיחה לכוכש שער קריטי בדרך לגמר אלופות
ביזארי? בהחלט, אבל טוכל באמת האמין בו על סמך העבודה המשותפת. הוא ידע כי שופו מוטינג התחיל את הקריירה כשחקן אגף, ניחן במהירות למרות ממדי גופו, ויש לו גם כדרור לא רע. "מקסים הוא בחור חיובי מאוד עם מנטליות נהדרת, שמסוגל לעשות את ההבדל תוך דקה. הוא אף פעם לא מאבד תקווה, ועשוי לתרום כאשר יעלה מהספסל", הסביר המאמן את הבחירה שנתפסה כתמוהה – הרי הקטארים אוהבים לבזבז כספים על רכש ראוותני ולא מחפשים מציאות בחינם.
החשדנות הייתה גדולה, ובעונתו הראשונה עשה שופו מוטינג את הכותרות הגדולות ביותר כאשר מנע מכריסטופר אנקונקו לכבוש במה שהיה אמור להיות משחק ההכתרה מול שטרסבורג. איכשהו, הוא עמד על קו השער ממש, לא איפשר לכדור להיכנס לרשת וגילגל אותו לעמוד. החלוץ התנצל והסביר אחרי שריקת הסיום מה עבר בראשו, אבל זה לא ממש עזר להשתיק את הצחוק. חוץ מזה, המשחק נגמר בתיקו, חגיגות האליפות נדחו, ואנקונקו פיספס צ'אנס להרשית בפעם האחרונה במדי המועדון שגידל אותו – הוא עבר באותו קיץ ללייפציג כי נמאס לו להמתין להזדמנות בקצה הסגל. לעומתו, שופו מוטינג דווקא נשאר, כי הוא ידע בדיוק מה מקומו בהיררכיה ולמה הבוס מצפה ממנו. בסוף, הוא גם בא על שכרו באופן הדרמטי ביותר.
לא כולם זוכרים עד כמה הייתה סן ז'רמן קרובה להדחה ברבע גמר ליגת האלופות באוגוסט 2020, בטורניר המוזר ללא קהל שאורגן בפורטוגל בצל מגיפת הקורונה. אטאלנטה, חביבת הקהל הנייטרלי, הובילה 0:1 בדקה ה-90 והיתה אמורה לעשות היסטוריה, אבל לשופו מוטינג היו תוכניות אחרות. הוא נשלף כשפן מהכובע על ידי טוכל, נכנס לרגעי ההכרעה, היה מעורב בשער השיוויון של מרקיניוס בדקה ה-90, והשלים בעצמו את המהפך בדרך ל-1:2 בזמן פציעות. רק בשביל המשחק הבודד הזה היה שווה להחזיק אותו בסגל שנתיים, וזאת עוד לפני שדיברנו על הדוגמא שנתן לכולם באימונים, הבדיחות והחיוכים בחדר ההלבשה, והאווירה החיובית שפיזר סביבו. טיאגו סילבה טען שהוא החבר הכי טוב שאפשר לבקש, וכולם שמחו בשבילו כאשר דווקא הוא הפך לגיבור הערב. טוכל קיווה שאולי יעניק לו בן טיפוחיו נס דומה גם בגמר מול באיירן, אבל זה לא קרה. קרה משהו אחר לגמרי – באיירן לקחה אותו לזרועותיה.
גונדואן בישל לו בנירנברג
גם החיבור הזה נראה על הנייר לא טבעי באופן קיצוני, במיוחד אם לוקחים בחשבון כי שופו מוטינג הוא יליד המבורג, שגדל באקדמיה של היריבה הצפונית המסורתית של האימפריה הבווארית, ואז עשה בה את צעדיו הראשונים בבונדסליגה, ולמד על הדרך מאגדה כמו ואן ניסטלרוי. זאת ועוד, הקבוצה הראשונה בה קיבל מקום בהרכב הייתה נירנברג, היריבה המקומית של באיירן. היא הייתה היחידה ששילמה תמורתו כסף במסגרת ההשאלה, ואת שער הבכורה בקריירה כבש שופו מוטינג דווקא בדרבי מול באיירן, בספטמבר 2009, מבישול ראשון בחייו של אילקאי גונדואן בן ה-18.
כן, די מדהים לחשוב דרך כמה שחקנים עברה הקריירה המפותלת של שופו מוטינג. קחו, למשל, את ואן דר וארט, שלהט ב-2007 בהמבורג כאשר החלוץ ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה, וגם נגע בכדור בידו ברחבה במשחק מול קמרון ביוני 2010 בדרום אפריקה, כאשר סמואל אטו כבש בפנדל את השער האחרון שלו בגביע העול. שופו מוטינג היה גם שם, בחולצה הירוקה של האפריקנים, ולמעשה השתכנע לנסוע לטורניר בגלל ההזדמנות לשחק לצידו של הכוכב המיתולוגי. בתסריט אחר, הוא היה ממתין לזימון מיואכים לב, אחרי שכיכב במדי הנבחרות הצעירות של גרמניה.
הקשר שלו לקמרון בכל מקרה רופף למדי, כי אביו היגר להמבורג הרבה לפני שאריק מקסים נולד, אבל הוא לא מצטער על הבחירה לרגע, כי עם גרמניה הוא לא היה נוסע לשלושה מונדיאלים כשחקן הרכב. למעשה, עם 20 שערים ב-72 הופעות הוא אחד הכובשים הפוריים ביותר בתולדות הנבחרת, והכיבוש האחרון התרחש בתיקו 3:3 הדרמטי מול סרביה במונדיאל האחרון, אליו הגיע שופו מוטינג על תקן כוכב זוהר בשורות אלופת גרמניה.
בקצב של לבנדובסקי, בלי לבנדובסקי
ואיך שלא תסתכלו על זה, התפנית הזו מטריפה מכולן. כאשר לקחה אותו באיירן על תקן שחקן חופשי באוקטובר 2020 כשחקן חופשי, הוא נתפס כאופציה זולה ויעילה לשמש גיבוי ללבנדובסקי. חלוץ מתוקשר ומפורסם יותר היה עולה יותר, וגם לא היה מסכים לשבת על הספסל כמעט תמיד, כפי שהתרגל שופו מוטינג לעשות בפריז. החייכן מהמבורג היה אמור להביא למינכן המון בגדים מוזרים, אבל במהלך המשחקים לא הפריע לו ללבוש אימונית – וזו הייתה המשימה המרכזית שלו. וכאשר נפצע כוכב העל הפולני בעיתוי אומלל בתחילת 2021, והקבוצה נאלצה להשתמש בשירותיו של שופו מוטינג במפגשים מול האקסית סן ז'רמן ברבע גמר ליגת האלופות, האוהדים והפרשנים לא היו מרוצים. הוא אמנם מצא את הרשת בשני המשחקים, אבל באיירן הודחה – וניכר קונצנזוס לפיו לבנדובסקי זקוק למחליף איכותי יותר.
ובכן, הקונצנזוס הזה נעלם לחלוטין דווקא אחרי שהפולני עבר לברצלונה בקיץ האחרון. באיירן בחרה לא להחתים חלוץ מרכזי קלאסי במקומו, ורכשה את סאדיו מאנה מליברפול על מנת ליצור חוד גמיש יותר וצפוי הרבה פחות. לתוך התוכניות האלה התפרץ לפתע באוקטובר שופו מוטינג והחל לספק ביצועים שהכריחו את המאמן יוליאן נאגלסמן לשמור אותו בהרכב כל החזיתות. שער ובישול ב-0:5 על פרייבורג, צמד ובישול ב-2:5 על אוגסבורג, שער ב-0:2 על הופנהיים, שער ב-0:3 על ברצלונה, שער ובישול ב-2:6 על האקסית החביבה מיינץ, שער ב-0:2 על אינטר, צמד ב-2:3 על הרטה ברלין, שער ב-0:2 על שאלקה. זה קצב של לבנדובסקי וארלינג הולאנד, ואליהם הישווה אותו הבוס. בעצם, מאז אוקטובר רק ברמן לא ספגה ממנו כי הוא החמיץ פנדל, אבל תרומתו למשחק הקבוצתי עדיין הייתה נהדרת בניצחון 1:6.
העברה חופשית נוספת בדרך?
אז עכשיו, כאשר חוזהו מתקרב לסיום ביוני, ניצבת באיירן בפני דילמה לא פשוטה. האם להאריך אותו? מצד אחד, כדאי לעשות את זה כבר עכשיו, כי שופו מוטינג עשוי לעבור בהעברה חופשית נוספת ליעד חדש, וחבל לאבד שחקן שתורם כל כך הרבה על המגרש ובחדר ההלבשה. מצד שני, דווקא הצטיינותו בעמדת החלוץ המרכזי הראתה כי כדאי להמשיך לשלב שחקן כזה במערך, ופירוש הדבר – אתגר במציאת סקורר מתוקשר יותר וצעיר יותר. אריק מקסים יהיה בן 34 במרץ, ואין לדעת אם הפריחה המאוחרת שלו תוכל להימשך לאורך זמן. הוא עצמו דורש חוזה ארוך טווח ושדרוג בשכר, וההנהלה לא בהכרח מתלהבת מהרעיון.
כך או כך, בינתיים הוא הפך לדמות מרכזית ביותר בתוכניות של נאגלסמן, קל וחומר כאשר מאנה פצוע, והמטרה היא להגיע לגמר נוסף בליגת האלופות, בנוסף לשמירה על הכתר בבונדסליגה. הכדורגל הגרמני חוזר מפגרה ארוכה ביום שישי, כאשר לייפציג תארח את האלופה לקרב מרתק ביותר. אם ינצחו השוורים האדומים, הם ייכנסו חזק למאבק על התואר שיהיה אולי פתוח יותר העונה בהשוואה לשנים הקודמות. אנקונקו הנפלא היה עוזר מאוד בכך, אבל הוא ייעדר בגלל פציעה בברך. לעומת זאת, האיש שמנע ממנו שער מול שטרסבורג יהיה על הדשא על תקן כוכב הפייבוריטית. "אי אפשר לתכנן קריירה", אומר שופו מוטינג, והוא צודק לגמרי. מה מצפה לו ב-2023, והאם תהיה זו השנה הגדולה בחייו אחרי 2022 מופלאה?
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק
מה דעתך על הכתבה?