צריך להודות. המשחק בויסנטה קלדרון בשבוע שעבר היה משעמם. התעוררנו מעט במחצית השנייה עם המרפק של ראמוס לכיוון פניו של מנדז'וקיץ', אבל בגדול הייתה תחושה של נזילה איטית בתוך הכורסא כתוצאה ממה שקרה על המסך. לא קרה כלום!
הערב חייב לקרות יותר. מבחינתו של דייגו סימאונה טוב שלא קורה הרבה, הרי זו האג'נדה שאיתה הוא עולה למשחקים מול ריאל ובארסה. זו בעצם הגישה של רוב קבוצות היבשת כשהן פוגשות את רונאלדו והבלאנקוס. ההבדל הגדול לעומת האחרות הוא שאתלטיקו מאוד מצליחה בגישה הזו, עד כדי ביטול כמעט מוחלט של האיכויות שממול ומצליחה לעתים להיות יעילה ולמצוא את ריאל לא מוכנה בהגנה, בדיוק כמו שקרה בגביע.
- קרלו אנצ'לוטי: "אנחנו מוכנים גם לפנדלים"
- חואן פראן: "אני מקווה לייבש שוב את כריסטיאנו רונאלדו"
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
הדריכות איתה עולים הקולצ'ונרוס לדרבי הזה עולה על זו שאיתה הם עולים למשחקים מול בארסה. עבור אתלטיקו זה המפגש הכי חשוב, שאותו היא הכי רוצה לנצח. היא מצליחה לשבש את משחקה של אלופת אירופה, לפעמים כובשת ומרתקת, לפעמים גם הופכת את ההצגה למשעממת כמו לפני שבוע, אבל משיגה את המטרה. 7 פעמים העונה היא פגשה את ריאל, ניצחה 4 – כולל רביעייה ביתית לפני חודשיים בליגה, וסיימה 3 פעמים בתיקו. ולמרות כל זאת היא תגיע הערב לסנטיאגו ברנבאו כאנדרדוג. איפה ראיתם מפגש שבו הקבוצה שלא הפסידה בכל שבעת המפגשים, מגיעה נחותה למפגש השמיני?
המשחק הערב יהיה שונה מקודמו. ריאל ללא בייל, מרסלו ובנזמה תהיה פחות אגרסיבית בחלק הקדמי וזה ישנה קצת את סגנון המשחק שלה. אנצ'לוטי ישבץ את צ'יצ'ריטו בחוד, והפוקוס ההגנתי של אתלטיקו על רונאלדו יהפוך לעוד יותר מסיבי. אתלטיקו תתפתה לצאת יותר קדימה, כי הלחץ של המחליפים לא דומה לזה של שלישיית BBC, וכאן היא דווקא עלולה לשלם – ביציאות קדימה של קשריה ומגניה.
הפוקוס עליו בהגנה יהיה עוד יותר מסיבי. כריסטיאנו רונאלדו (צילום: Getttyimages)
למרות החיסרון של השחקנים הנ"ל, וכמובן של מודריץ' המשמעותי, התחושה היא שריאל תשחק כמו שאתלטיקו יודעת, עם כל הנשמה, ולא רק עם רונאלדו. עם כל הכבוד לשבעת המשחקים הקודמים בין השתיים, זה המשחק הכי חשוב של העונה עבור שתי קבוצות שהודחו מהגביע הספרדי ולא תלויות בעצמן בליגה. בעונה שעברה, המפגש הכי חשוב הסתיים כשהבלאנקוס חגגו את הלדסימה. גם הפעם התחושה היא שאחרי שבעה משחקים מוצלחים של אתלטיקו – יבוא הבום של ריאל. נכון, זו בהחלט תיחשב להפתעה על רקע הפציעות המדוברות.
ולסיום, בשבת האחרונה בבלומפילד, כולם, כולל כותב שורות אלה, שאלו איך אלי כהן לא הוציא את בן רייכרט למרות שכבר ספג צהוב והיה עצבני ויועד לקבל אדום. כמה ימים קודם ראינו איך מנדז'וקיץ' מתנהג בערך כמו רייכרט, אבל סימאונה עשה שלושה חילופים, ואת הקרואטי הוא השאיר על הדשא. הייתה לו תחושה לגביו. אף אחד לא ביקר את סימאונה אחרי המשחק, למרות שטעה, וזאת מפני שהחלוץ שלו סיים את המשחק בשלום (גם כי השופט היה חלש ופחדן להחריד). חוץ מיכולת, צריך גם מזל בחיים, ומול ריאל – לסימאונה יש כזה בשפע.
דייגו סימאונה. הקבוצה שלו אנדרדוג? (GettyImages)
מה דעתך על הכתבה?