מרגשת מאוד הייתה המחווה של שחקני ליגת העל לשחקני מכבי נתניה. הסקטור הדפוק הזה, שהקריירה שלו מאוד קצרה, מזדהה עם שחקני מכבי נתניה שכבר שנתיים נהנים מחוזים יפים שאינם עולים בקנה אחד עם האיתנות הכלכלית של המועדון.
על פי חוק, זכותו הבסיסית של כל עובד היא לשבות. זכותו הבסיסית של אוהד היא להגיע לאצטדיון כדורגל ולראות משחק. שביתת שחקני מכבי נתניה השבוע – יחד עם המטריה הווירטואלית של הקולגות שלהם ברשתות החברתיות והאמפטיה הבסיסית לכל עובד באשר הוא – משכיחה עובדה אחת ברורה: השחקנים, גם במקרה הזה, שוכבים על הגדר עבור המועדון הסורר שלהם ובדרך רומסים את הפייר פליי.
מכבי נתניה התקשרה לפני קרוב לשנתיים עם שני אנשי עסקים, אלי שגב ויוסי מאור. אילולא הם, סביר להניח שמכבי נתניה הייתה הופכת לעוד קבוצה בליגה הלאומית, אולי מחפשת משקיע אחר ואולי לא. ייתכן שקברניטיה, אלה שבפרונט ואלה שמאחרי הקלעים, היו מרימים ידיים והקבוצה הייתה מגיעה לחדלות פירעון ולפירוק.
אני לא מאשים אותם שהם קשרו את גורלם עם אנשים שעשו את הונם מסלילת כבישים באפריקה. רובי שפירא ז"ל עשה גם הוא את הונו באפריקה. העובדה שנקלע לקשיים כלכליים קשים ובסופו של דבר שם קץ לחייו באופן טראגי, כנראה שנשכחה כאן או הודחקה – יחד עם העובדה שהפועל חיפה נשרה בתום אותה עונה לליגה הלאומית, ולמען האמת טרם התאוששה באמת מאז.
בחסות השניים (שלפי הדיווחים של מנהלי המועדון עצמו הזרימו כל אחד ארבעה מיליון שקל, או לפחות התחייבו לעשות זאת), העמידה נתניה בעונה שעברה תקציב חסר תקדים בהיסטוריה של הליגה הלאומית – 13 מיליון שקל. מדוע היו צריכים שם תקציב כזה כשתקציב המינימום עומד על שלושה מיליון? אולי בשביל השופוני. הרי אותם אנשים בנתניה כינו את עצמם "מכבי ת"א של הליגה הלאומית", ועכשיו צועקים גוועלד ומתנערים מאחריות על מחדליו של אלי שגב, שפשוט קפץ הרבה מעל הפופיק של עצמו, וכנראה שנגרר לעניין הרבה מעבר למה שציפה, או אפילו רצה.
שגב חוגג העפלה לליגת העל. הציג תקציב שלא יכול לעמוד בו (האתר הרשמי מכבי נתניה)
הוועדה לאישור בעלות על קבוצות, כמו גם בקרת התקציבים, פישלו כאן, אבל מצד שני, בעונה שעברה הכל היה בסדר, לא? לא היו איחורים, לא זעקות, לא שביתות ולא שלטי "כולנו נתניה" של שחקני כדורגל (לא ראינו שלטים דומים כששחקני בית"ר ירושלים שבתו באחד האימונים ואלי טביב גרר אותם לבית דין לעבודה והעיף חצי מהם. אולי זה בגלל שטביב גר במיאמי ולא בקונגו).
הבקרה לא הצליחה לחלוט את הערבויות של שגב. רע מאוד. היא גם לא תצליח בחיים לבדוק כל צ'ק וכל ערבות, כי כוח האדם שלה הוא אפסי. הריטיינר (1,000 שקל לקבוצה, מס בקרה שמשלמות הקבוצות) שמקבל מההתאחדות משרד רואי החשבון שעליו מופקד עופר אורליצקי, מספיק בערך לשוקי כהן, האיש שמופקד על 30 קבוצות מקצועניות. אילו היה מקבל יותר, היה מעסיק חמישה עובדים שיבדקו כל צ'ק וכל ערבות. עכשיו הוא אשם. בפעם הבאה הוא ידרוש ערבות בנקאית אחד לאחד, והקבוצות פשוט יתפרקו בזו אחר זו, או שיקבל מההתאחדות, דרך שינוי תקנון, סמכויות של מפרק, ופשוט ימכור לקבוצה שחקנים יקרים ויקצץ במשכורות.
אחרי הכל, אם מכבי נתניה הייתה מוכרת בינואר את לארי קאיודה, אולי היו לה פחות נקודות, אבל היא הייתה עומדת בהתחייבויות שלה. ואם הייתה הולכת השבוע לפירוק, היו לה את מספר הנקודות של מ.ס אשדוד, אבל סגל מלא עם קאיודה. היא בוחרת – דרך השחקנים והעובדים המסכנים שלה – בדרך הקלה. מכבי נתניה אשמה, מהמסד ועד לטפחות.
קאיודה. מכירת שלו היתה מסדרת את הקבוצה כבר בינואר (צילום: אסף קליגר)
מכבי נתניה צריכה לדאוג מיידית – גם אם צריך לשעבד חסכונות פרטיים – לתשלום עבור שחקניה, על מנת שיעלו בהרכב מלא וישמרו על כשרות המשחקים. שיתבעו אחר כך את שגב, שילכו לבית דין לעבודה, שיפעילו את כל הרגולטורים בעולם – רק שלא יפילו את התיק על אחרים. אם לא יעמדו בזה, הם לא יכולים לקבל מעמד של קבוצה מקצוענית ולכל הפחות, הם צריכים לחזור למקום ממנו הכל התחיל: הליגה הלאומית. לא יפה, לא נעים, אבל עומד בסטנדרטים.
יש לפחות שלוש קבוצות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי שהושלכו מהליגה המקצוענית על פחות מזה – אי יכולת לעמוד בדרישות תקציב בסיסיות, לא באי כיבוד ערבויות – וגם אם מדובר במועדון פאר, החוק צריך להיות שווה.
מה דעתך על הכתבה?