אפשר לנסות ולייפות את העניין. אפשר לדבר על ליגה צמודה, על חמש קבוצות עם מאזן זהה במקומות 3-7 ועל תוצאות מפתיעות רבות. אבל האמת היא שגם חובבי הענף האדוקים יודו שליגת הכדורסל שהסתיימה אמש ממש לא הייתה מהמשובחות שידענו.
קשה לציין קבוצות שהציגו כדורסל איכותי לאורך זמן, הנתון היציב היחיד היה חוסר יציבותן המשווע של הקבוצות, וההגנה – אוי ההגנה – הייתה נפקדת במהלך משחקים רבים. היו גם כמה נקודות אור, ואפשר בהחלט לצפות לעניין רב יותר בסדרות הפלייאוף, אבל לאחר עונת המשחקים הקודמת והמצוינת בהחלט קיווינו ליותר. אז הנה סיכום העונה הרגילה של 12 הקבוצות שהיו אחראיות לכך שעונת 2014/15 לא תכנס לפנתיאון.
מכבי תל אביב
"עמדנו במטרה", הצהיר גיא גודס לאחר הבטחת המקום הראשון בליגה, אבל הדרך לשם הייתה מאוד לא נעימה עם כמה קטעים קשים לצפייה. זה התחיל רע (זוכרים את השבוע האדום בו חטפה 30 מירושלים ו-20 בדרבי?), נמשך טוב בהרבה והסתיים עם סיבוב שלישי מרובה פציעות ומבוכות.
נקודות חיוביות – רצף של 17 ניצחונות ליגה, שבחלקם אף הציגה הקבוצה כדורסל לא רע. בחודשי החורף נראתה מכבי רעבה וטורפת, והבטיחה כבר אז מעשית את סיום העונה במקום הראשון. לשלושה שחקנים הייתה עונה מצוינת: דווין סמית', בריאן רנדל וסילבן לנדסברג.
נקודות שליליות – מתי לאחרונה הפסידה מכבי חמישה משחקי ליגה בהפרשים דו ספרתיים (כולל 30 הפרש ופעמיים 20)? אף פעם. מתי לאחרונה נראו חלק משחקני האלופה כל כך לא מחויבים כמו העונה? אולי רק בעונת 92/93 המפורסמת.
שורה תחתונה – אובדן האליפות יהפוך את העונה שכרגע עדיין נראית כלא ברורה לחלוטין לכישלון גדול. בהרכב מלא ובריא זה לא אמור לקרות.
סמית'. עשה עונה מצוינת (עדי אבישי)
הפועל ירושלים
"עונה מדהימה", הצהיר אמש דני פרנקו. נו טוב, קצת הגזים. בהחלט עונה לא רעה, אם נתעלם מכמה פרטים קטנים כמו העונה האירופאית, דצמבר השחור בו כמעט ולחצה הקבוצה שוב על מנגנון ההשמדה העצמית שלה, ומהבלגן בגזרת הזרים.
נקודות חיוביות – הקבוצה הציגה לפרקים ארוכים יחסית כדורסל קבוצתי נאה (23.5 אסיסטים קבוצתיים בממוצע למשחק) ובאופן די מפתיע גם שיפרה את החלק ההגנתי וסיימה את העונה כקבוצת ההגנה הטובה בליגה. על צמד הישראלים הבכירים, הלפרין ובעיקר אליהו, עברה עונה לא רעה בכלל.
נקודות שליליות – ארבעה הפסדי בית הם יותר מדי עבור קבוצה בסדר גודל של ירושלים, הקריסות המנטליות המפורסמות שנצפו גם העונה (ריצת ה-0:27 של נהריה בארנה, למשל), ההופעה החלשה בגמר הגביע והרעה מאוד באירופה.
שורה תחתונה – גם כאן יוכרע גורל העונה (וגורלם של לא מעט מאנשי הקבוצה) רק בתום גמר הפלייאוף, ואוי ואבוי אם מוקדם יותר.
ירושלים מודה לקהל. תחגוג גם בסוף יוני? (עדי אבישי)
הפועל חולון
סיום העונה הרגילה במקום השלישי (באדיבותה של מכבי ראשל"צ) הוא הישג גדול לקבוצה המלהיבה והלא יציבה של חסין. למען האמת, הקבוצה שהתה חלקים נכבדים של העונה במקום זה, למרות שהכדורסל שהציגה לא תמיד התעלה לרמה גבוהה.
נקודות חיוביות – הרבה אופי (קבוצת הרבע השלישי הטובה בליגה עם כמה קאמבקים גדולים), הרבה תרומה ישראלית של הצמד רוזפלט את הרוש, והרבה כדורסל אטרקטיבי.
נקודות שליליות – שבעה הפסדי בית (כולל שניים לנהריה) הם יותר מדי בעונת הפרידה מהפחים. סיבוב שלישי חלש יחסית.
שורה תחתונה – מועדון חזק עם אופי, שסוחב את הקבוצה שלו להישגים מעבר לציפיות.
אוהדי חולון. קבוצה עם הרבה אופי (עדי אבישי)
הפועל אילת
על חולשתה של הליגה תעיד אולי יותר מכל העובדה שאילת, בעונה הכל כך בעייתית שלה, סיימה אותה במקום הרביעי. עונה שנפתחה עבור הדרומיים עם הר של ציפיות וכמעט שהתרסקה במהלכה, מסתיימת בסופו של דבר במקום טוב יותר מהעונה הטובה שלה אשתקד.
נקודות חיוביות – סיבוב שלישי טוב עם שיפור בהגנה הקבוצתית ואדריאן יוטר – מר חריצות ויציבות, האיש שבא לעבוד וייצב מאוד את הקבוצה.
נקודות שליליות – הגנה רכה בשלבים ארוכים של העונה, כמה תצוגות מביכות במיוחד כמו חצי גמר גביע המדינה והפיגור ב-30 הפרש במחצית מול מכבי חיפה בבית.
שורה תחתונה – זה לא עבד עם שמיר, זה עובד קצת יותר טוב עם שיבק, זה יהיה לא ייאמן אם זה עוד יגמר עם פיינל פור.
שיבק. החזיר את הקבוצה למסלול (עדי אבישי)
מכבי חיפה
סגנית האלופה, שנראתה בדרך לעונה פיננסית שכמעט והפכה לעונה נוראית, הפכה לקראת סיום העונה לקבוצה שאף אחת לא רוצה לפגוש בפליאוף.
נקודות חיוביות – קבוצה שומרת, אגרסיבית ושורטת, מצרך כל כך נדיר במחוזותינו. הקבוצה שמוליכה את הליגה בחטיפות ולא מפחדת מאף יריבה, כולל שתי הגדולות עליהן כבר גברה.
נקודות שליליות – הקבוצה שמוליכה את הליגה גם בקטגורית האיבודים, ושהציגה כדורסל התקפי מבולבל ורע במרבית שלבי העונה.
שורה תחתונה – רוזן וחבורתו יצאו בשלום מעונה מסובכת, שיכולה עוד להפוך לטובה.
יבזורי. קבוצה שלא מפחדת מאף יריבה (דני מרון)
מכבי ראשל"צ
הקבוצה שנראתה עד לאחרונה כמועמדת הראשית לתואר הפתעת העונה, אבל סיום חלש ובעיקר ההפסד האחרון בגלבוע השאירו טעם די רע.
נקודות חיוביות – עוד קבוצה שהציגה הגנה לא רעה, ובסיבוב השלישי גם כמה תצוגות קליעה מרשימות. תרומה נאה מאוד של שלושה ישראלים: יאנגר, חנוכי ובעיקר דאוסן.
נקודות שליליות – בעיקר שלושת ההפסדים האחרונים, אבל גם הכדורסל ההתקפי הלא משכנע שהציגה במרבית משחקיה.
שורה תחתונה – איזה הבדל שמשחק אחד יכול לעשות. הופעה טובה בפלייאוף יכולה לתקן את הרושם ולהחזיר לדרוקר וחניכיו את תחושת ה"עשינו עונה גדולה".
דאוסן. סיום עונה חלש (עדי אבישי)
הפועל ת"א
העונש על העונה הלא טובה של האדומים הגיע בדמות פגישה עם הפועל ירושלים כבר ברבע גמר הפלייאוף. עונה שהייתה אמורה להיראות אחרת לגמרי לנוכח ההשקעה הכספית, לפני ובעיקר במהלך העונה.
נקודות חיוביות – קבוצת ההגנה הטובה בליגה מלבד הפועל ירושלים, יכולת טובה במשחקים מול קבוצות הצמרת.
נקודות שליליות – חוסר יציבות כרוני, בעיה מנטלית מול קבוצות חלשות על הנייר, בלגן גדול בעניין הרוטציה בזרים.
שורה תחתונה – הסגל של קטש עדיין חזק מספיק בכדי לתת פייט לירושלים בפלייאוף, אבל כנראה שלא יותר מזה. עונה מאכזבת לאדומים.
לימונד. סגל ששווה יותר ממקום 7 (עדי אבישי)
נס ציונה
איפה הקבוצה המלהיבה, המרעננת הרשמית של הליגה אשתקד? העונה נראתה הקבוצה הרבה פחות רעבה, והתוצאות בהתאם.
נקודות חיוביות – קו קדמי חזק ודי נדיר בליגה שלנו (סמית', וואט ודן) שהניב מספרים יפים.
נקודות שליליות – יכולת מאכזבת של שחקני הקו האחורי, רכות הגנתית מעצבנת ולא פחות משמונה הפסדי בית במגרש שנחשב למבצר אשתקד.
שורה תחתונה – החלל שהשאירו אחריהם דיימון סימפסון ובעיקר טיילר האניקאט התברר כגדול מדי.
טפירו. ביתו כבר לא מבצרו (עדי אבישי)
בני הרצליה
עונה רביעית ברציפות בלי פלייאוף לחבורה של אקוניס, והפעם זה מאכזב במיוחד לנוכח הסגל האיכותי של הקבוצה.
נקודות חיוביות – קבוצת התקפה מלהיבה, בעיקר במגרש הפתוח ובעיקר מאז מינויו של מיקי גורקה.
נקודות שליליות – קבוצת הגנה פשוט איומה ונוראה, שהתקשתה לבצע פעולות הגנתיות בסיסיות. שוב יותר מדי שינויים בסגל הזרים, ושוב חילופי מאמנים.
שורה תחתונה – בני השרון מיצבה את עצמה כקבוצת בצמרת הגבוהה, בני הרצליה ממצבת את עצמה כקבוצת תחתית.
נעימי. הרצליה שוב מחוץ לפלייאוף (לירון מולדובן, מנהלת הליגה)
עירוני נהריה
סיבוב ראשון נוראי, סיבוב שלישי חלש, וביניהם סיבוב שני יוצא מן הכלל שהספיק לצפוניים לשרוד בליגת העל.
נקודות חיוביות – יכולת מצוינת ברגעי ההכרעה: תשעה מתוך 12 הניצחונות של הקבוצה הושגו בפער של חמש נקודות ומטה. עונה נהדרת לרוברט רות'בארט (תשעה משחקי דאבל דאבל רצופים) ולמארק ליונס (מלך הסלים של הליגה).
נקודות שליליות – קבוצת ההגנה הגרועה בליגה, מאזן ביתי חלש של חמישה ניצחונות בלבד וכישלון בהחזרת הקהל ליציעי עין שרה.
שורה תחתונה – המטרה המוצהרת של הישארות בליגה הושגה, החזרה לימים הגדולים של העשור הקודם לא נראית באופק.
וויליאמסון ואסנטי. סיבוב אחד הספיק (מנהלת הליגה)
מכבי אשדוד
הקבוצה שנראתה בדרכה הבטוחה לירידה שניה ברציפות נחלצה במבצע מרשים, כשהקרדיט ברובו מגיע למאמן שהגיע באמצע העונה.
נקודות חיוביות – יכולת התקפית טובה במחצית השנייה של העונה, ניצחונות חוץ מרשימים בארנה בירושלים, בחולון, בדרייב אין ובאילת.
נקודות שליליות – שנה שנייה ברציפות עם פתיחת עונה קטסטרופלית והמאזן הביתי הגרוע בליגה: שלושה ניצחונות מ-16 משחקים.
שורה תחתונה – שלושה ניצחונות ב-16 משחקים לפני שהגיע צביקה שרף, שמונה ב-17 משחקים לאחר הגעתו, נתון שאומר הכל.
שרף. הציל את הקבוצה מירידה (עדי אבישי)
הפועל גלבוע/גליל
נדמה שבגן נר לא פסחו השנה על אף טעות אפשרית בדרך לליגה השנייה. הקבוצה ששיחקה את הכדורסל הרע ביותר בליגה ירדה בצדק.
נקודות חיוביות – באמת שקשה למצוא. אם נתעקש, אפשר לציין את הקרדיט העצום שקיבלו הישראלים הצעירים, אך קשה לומר שמישהו מהם ניצל את הבמה כראוי.
נקודות שליליות – מאיפה להתחיל? בניית סגל רעה, סגל ישראלי חסר ניסיון, זרים רעים שהוחלפו בזה אחר זה, יכולת חלשה מאוד במשחקי ההכרעה (ובעיקר בתבוסה באשדוד). בהחלט הרוויחו ביושר את הכרטיס ללאומית.
שורה תחתונה – יתכן שצפינו בסוף דרכה של הקבוצה שחגגה אליפות רק לפני חמש שנים, יתכן כמובן גם שנראה אותה בליגת העל גם בעונה הבאה.
עמית גל. מתגעגעים (מנהלת הליגה)
מצטייני העונה
הישראלי המצטיין: רות'בארט ולנדסברג הבריקו, אבל החסירו משחקים רבים בשל פציעות. גם לאליהו הייתה עונה טובה, אבל הישראלי המצטיין שלי הוא אייזק רוזפלט של הפועל חולון. 11.4 נקודות ו-9.1 ריבאונדים למשחק העונה היו לפורוורד האתלטי שראוי לשדרוג לקבוצה בכירה בעונה הבאה.
הזר המצטיין: מארק ליונס סיים כמלך הסלים, אייק אופייבו וג'וליאן רייט כשחקנים היעילים ביותר, אבל הטוב מכולם העונה היה דווין סמית', שנתן עונה כל כך טובה (15.3 נקודות, 6.6 ריבאונדים ו-45 אחוזים לשלוש) עד שגרם להשוואות – מופרכות, לטעמי – לאנתוני פארקר הגדול.
הישראלי הצעיר המצטיין: ללא שום תחרות, שון דאוסן. 13.2 נקודות ו-5.5 ריבאונדים למשחק היו לצעיר הסופר מוכשר העונה, וכעת הגיע הזמן להתחיל לשמור ואולי גם לעבור לקבוצה בכירה יותר.
מה דעתך על הכתבה?