"הוא מזכיר לי את טוני אדאמס בשיאו ועבורי כשחקן עבר במועדון- זאת המחמאה המושלמת. השלווה שהוא מקרין על כל חוליית ההגנה, קבלת ההחלטות והפיזיות שהוא מציע – אנחנו ברי מזל שהוא חלק כל כך מרכזי בגרסה הנוכחית והמבטיחה של ארסנל", כך אמר לאחרונה מרטין קיאון, שחקנה לשעבר של התותחנים ואחד הפרשנים המובילים באנגליה בעשור האחרון. קיאון אמנם לא נחשב לאחד הכשרונות הנוצצים ביותר שאי פעם פיארו את כר הדשא המפורסם באצטדיון הייבורי, אבל עבור אוהדי הקבוצה הוא אחד הסממנים המובהקים ביותר לימי העבר המעוטרים בימי ארסן ונגר- נחוש, דומיננטי, מקריב את כל כולו עבור הצלחת המועדון (ומבחינתו, כל האמצעים כשרים. רוד ואן ניסטלרוי בוודאות יסכים). ההשוואה לטוני אדאמס, 'מר ארסנל' המיתולוגי שנחשב לאחד מגדולי הבלמים אי פעם בכדורגל האנגלי, לא ניתנת בקלות, אולם העקביות המרשימה שוויליאם סאליבה מציג מתחילת העונה בוודאי מעניקים לו נקודות זכות עצומות בקרב אוהדי ארסנל וכל המעורבים באצטדיון האמירויות.
"אני מאושר בארסנל ומוכרח לצבוט את עצמי בדרך לאימונים כמעט כל יום כדי להפנים שאני באמת כאן", שיתף הבלם הצרפתי הצעיר את אוהדי הקבוצה כשהתארח בפורום מפגשים אוהדים לפני מספר שבועות. השחקן בן ה-21 גדל כאוהד התותחנים בימי תיירי הנרי ופנטז בכלל על להוביל את חוד הקבוצה כמו אלילו המפורסם שהנחית במו רגליו את תואר האליפות האחרון במועדון לפני 19 שנים בגרסת 'ארסנל- הבלתי מנוצחים' שזכתה באליפות הפרמייר ליג בעונת 2004/2003 מבלי להפסיד אף משחק אחד. הישג נדיר ויוצא דופן, שספק אם ישוחזר אי פעם לנוכח האינטנסיביות והתחרות האדירה שמלווה את הפרמייר ליג. "מאוזן, אבל מלא בשמחת חיים והומור", כך הגדיר השחקן את חדר ההלבשה של מיקל ארטטה כשנשאל על ידי אוהדי הקבוצה על האופן שבו היה בוחר להגדיר את חדר ההלבשה הצעיר של ארסנל. סאליבה, שהחל לשחק כדורגל בגיל שש ואומן בתחילת דרכו על ידי אביו של קיליאן אמבפה, הצליח להתפתח ולהבשיל באופן מדורג שכלל השאלות מחוץ לכותלי המועדון, ודווקא ההחלטה של ארטטה להתעקש ולהשאילו לסנט אטיין ובהמשך לניס ומארסיי התבררה כאחת המוצלחות ביותר שהמנג'ר הספרדי הצעיר קיבל בשלוש שנות מנהיגותו בצד האדום של צפון לונדון.
בשיאו של קמפיין שסחף עשרות אלפי מיושבי האמירויות תחת הכותרת 'Arteta Out!'כשארסנל נראתה אבודה וחסרת פתרונות הגנתיים, הטענה המרכזית שבה השתמשו אוהדי ארסנל הייתה השגיאה לטענתם שאפשרה לסאליבה לצאת להשאלה בליגה הצרפתית, בזמן שארסנל הציגה שגיאות הגנתיות עקביות. פוטנציאל הגנתי עצום, מי הגאון שקיבל את ההחלטה להשאיל אותו בזמן שאנחנו מתקשים לשמור על רשת נקייה באופן כל כך מתסכל?!', תהה בקול רם וזועם הקהל באמירויות רק כדי להפנים בהמשך שתקופתו של סאליבה במדי מארסיי העניקה לו דקות משחק קריטיות ויכולת להתמודד באופן אינטנסיבי ועקבי על מנת שישוב לארסנל מן הדלת הקדמית מנוסה ויציב כדי להתמודד בהצלחה עם חלוצי הפרמייר ליג חסרי הרחמים. עד בזמן שאדו, המנהל הספורטיבי הברזילאי של המועדון, האמין שסאליבה יכול לקבל את המפתחות להגנת ארסנל היה זה דווקא ארטטה שהתעקש כי השאלה וצבירת דקות ומונטום רק תטיב עם כל הצדדים המעורבים בהחלטה לה היו השלכות חיוביות מכריעות על הצלחתה הנוכחית של ארסנל מתחילת עונת 2023/2022.
היכולת שסאליבה הציג השנה היא אחת הסיבות העיקריות שמאפשרות לאוהדי ארסנל לפנטז על זכיה באליפות, מטרה שטרם פתיחת העונה נראתה כבלתי ריאלית ובמרחק של מספר שנים טובות בהשוואה לסיטי וליברפול שהיו כח כל כך דומיננטי בחמש השנים האחרונות. ארסנל אמנם מגיעה למשחק העונה הערב (21:30, ספורט1) נגד אלופת הפרמייר ליג המכהנת, מנצ'סטר סיטי, בפער של שלוש נקודות (ומשחק חסר) בהשוואה לחניכיו של פפ גווארדיולה, אבל המומנטום השלילי היחסי שחוותה לאחרונה- שכלל שני הפסדים (כולל לסיטי בגביע) ותיקו ביתי מאכזב בדרבי המקומי נגד ברנטפורד ביום שבת האחרון- הציגו נורת אזהרה למיקל ארטטה ושחקניו הצעירים שדווקא עכשיו העיתוי לעימות החזיתי נגד סיטי עשוי להיות מאתגר במיוחד. ההופעה נגד ברנטפורד הייתה מתסכלת במיוחד באופן אישי עבור סאליבה שלא רק שאיפשר לחלוץ המטרה שהוצב מולו, איוון טוני, לכבוש את שער השיוויון (שאמור היה להיפסל בעקבות עבירת נבדל מוקדמת), אלא הציג נחיתות כללית משמעותית בהשוואה לחלוץ האנגלי שסייע לקבוצתו לחלץ נקודה בחוץ.
סאליבה כשל בכל 'עימות אווירי' מול טוני ואיפשר לברנטפורד לכפות על התותחנים משחק פיזי בו נראה היה שלארסנל אין פתרון ממשי שיעניק לה את פתח הפריצה לו שיוועה ואת השער השני שישמור את מלוא הנקודות בבית. סיטי מבחינתה מגיעה למשחק עמוסה בבעיות מחוץ לכר הדשא, אך נכון לעכשיו לפחות, עושה רושם כי פפ גווארדיולה והצוות המקצועי שלצידו פועלים בתבונה ובהצלחה כדי למדר את רעשי הרקע החזקים ולמנוע מהם השפעה ישירה על היכולת המקצועית של הקבוצה וביצועיה על כר הדשא. דיון מרכזי נוסף שסובב סביב סיטי מתחילת העונה הוא האם התוספת של ארלינג הולאנד בכלל משפרת את היכולת הקבוצתית של אלופת אנגליה והתוצאות שהיא משיגה בפועל. בהופעה האחרונה של הקבוצה בניצחון הביתי על אסטון וילה, הולאנד הוחלף לאחר 45 דקות בעקבות פציעה (ולאחר שבישל את השער השני לאילקיי גונדואן) ונמצא בספק לקרב הערב באמירויות, אך סגנית מוליכת הטבלה הוכיחה שעומק הסגל שלה והסכנה המוחשית שנשקפת מצדם של ריאד מחרז וג'ק גריליש יכולה בכל רגע נתון להנחית מכה התקפית עוצמתית על כל יריבה פוטנציאלית.
עם או בלי הולאנד, האתגר הניצב בפני סאליבה וחבריו באדום הוא גדול, אבל לצד הקשיים היחסיים שליוו את הקבוצה לאחרונה קיימת במפגש הערב גם הזדמנות פז להראות עד כמה הצהרת הכוונות שלהם לזכיה בתואר האליפות רצינית. הניצחונות המרשימים שהציגה השנה- החל מהסוויפ העונתי על טוטנהאם השנואה, ניצחונות ביתיים על ליברפול ומנצ'סטר יונייטד ושלוש נקודות יוקרתיות בחוץ נגד צ'לסי עוד טרם פגרת המונדיאל, הוכיחו כי לארסנל בגרסה הנוכחית אמנם יש סגל שחקנים צעיר וחסר ניסיון מוחשי בזכיה בתארים, אך בו זמנית חדר הלבשה חסון ובעל יכולת התגברות יוצאת דופן. עד סיום עונת הפרמייר ליג נותרו מעל שלושה חודשים ונקודות רבות בקופה להיאבק עליהן, אולם ניצחון הלילה באמירויות הגועש והתומך יעניק לארטטה, סאליבה, אודגור ויתר הדמויות הצעירות במועדון רוח גבית אמיתית ואמונה שארסנל בגרסתה העדכנית בהחלט מסוגלת לממש חלום של קרוב לשני עשורים ולהנחית תואר אליפות ראשון אי פעם באצטדיון האמירויות.
מה דעתך על הכתבה?