1. די הטרידה אותי, טרם השריקה אמש בסמי עופר, מגמת ה"חיפוש" אחרי מכבי תל-אביב. צלסי ויובה אלופות בזכות משחק ההגנה, ריאל או בארסה יהיו בשל משחק ההתקפה. מכבי עושה זאת בזכות כל הנתונים יחד והבכורה הזו שלה היא חד משמעית. 63 כיבושים ב-31 משחקים, עוד לפני השריקה אתמול, כמות נצחונות אדירה, משחק ההגנה הטוב בליגה, אז מה לנו כי נלין. ובכל זאת מצאתי נקודת תורפה קטנה אצל הצהובים וזו הפתיחה וגם הסיום.
שבעה שערים ספגה מכבי עד היום ברבע השעה הראשונה, מה שמראה על שאננות וחוסר הערכה לליגה, ועוד שבעה ברבע השעה האחרונה, מה שמראה על שאננות וחוסר הערכה לליגה. הפער בין זהבי וטיבי לליגה הוא גדול ועצום בכל פרמטר, ולכן ציפיתי מחיפה לפחות לפתיחה חזקה.
שני סטים של עשר מסירות רצופות העבירו הצהובים בדקת הפתיחה וחיפה, כביכול הנלהבת, לא חטפה ולו כדור אחד בודד. כשהשעון הורה על 1:30, החברים של אלברמן חיברו עשר מסירות נוספות שהסתיימו בכדור ארוך. הירוקים הגיבו בנסיון למשחק מסודר משלהם ואז החלה ההתפוצצות.
זהבי ודור מיכה התנפלו, האגף השמאלי הרך של חיפה איבד, מיכה וייני הגיבו בכדור רוחב מסוכן שהעיד על הבאות. שער היתרון בא מימין ויחד הוציאו המכבים מתל-אביב שישה כדורי רוחב ב-21 דקות מהאגף הימני המופקר של טוואטחה ואלירן עטר.
אלירן עטר וייני. הקפטן הצהוב וחבריו ניצלו משחק נרפה של חיפה בפתיחה (ערן לוף)
2. בלבול עלה אמש עם הרכב מלא ברק שנתן תקוות, אך הבעיה פשוטה יותר מכל אסטרטגיה: אין מלחמה, בטח בחלק הקדמי. ברדה היחיד שלוחץ בב"ש, בחיפה אין גם אחד כזה ולכן ברורה העובדה שכל הליגה נכנעת לאנשי העבודה של פאקו. ללא הלחץ וחטיפות הכדור, הירוקים עד היום כבשו כמו סכנין, פחות מנתניה ורק שבע פעמים יותר מהפועל פ"ת. השחקנים של יענקלה וצ'יזיק מסתמכים רק על הכשרון הרב שבקבוצה ובכדורגל המודרני, זה מזמן לא מספיק. תשאלו את פרגסון שחיכה שנה וחצי לוואן ניסטלרוי או למוריניו שאינו יכול להתנתק מהערכה לדרוגבה.
3. רוני לוי תרם לחיפה, אך חיפה תרמה גם לו והחשיפה לאירופה הפכה את הקשר האחורי לשעבר למאמן מצויין. נתניה בבלומפילד נתנה עמידת קוים גמישה שלא נראית במחוזותינו ויפה היה לראות את לוי מהספסל מעיר על כל יציאה מאוחרת ללחץ. בעוכריו רק העובדה שעדיין לא מצא מה לעשות עם ערן לוי. כשערן לא שיחק, רוני שיחק עם אור ברוך וקאיודה בחוד ונתניה ניראתה מתוקתקת. כשערן חזר רוני ניסה למקם אותו בשמאל כדי להיוותר עם שני חלוצים טהורים, אך ללוי השחקן לא היה את הכושר הגופני כדי לבצע את הדרישות של לוי המאמן.
רוני לוי. הקבוצה שלו נתנה עמידת קוים גמישה שלא נראית במחוזותינו (דני מרון)
ערן חזר לאמצע ליד קאיודה, אור ברוך עבר שמאלה וגם הוא, כמו ערן' לא הצליח ליישר קו. רוני לוי הבין שטקטיקה טובה תצליח רק אם שחקנים ישחקו בעמדות המפרגנות להם ולראייה הצלחתו עם דיא סבע המצויין בימין שחזר לחיים בעידן רוני.
4. אם דיברנו על המודרניזציה, ע"י הגנה דרך לחץ בהתקפה, אמרנו הפועל עכו. שלישיית חלוצים מעלה לאחרונה שלומי דורה: קאסום, אבו-ניל ואבידור. שלושתם צנומים, מהירים וקלי רגליים ועם כאלה אפשר לעוף ללחץ. האזדיץ המאסיבי נותר על הספסל ודרך ההגנה הזו שלומי דורה לא ספג מזה ארבעה משחקים וראה כדור ברשת רק שלוש פעמים בתשעת המשחקים האחרונים! שני הוותיקים והמנהיגים שם נחבאים אל הכלים. מושיקו מישאלוב נכנס לכושר שלא היה בו עוד מימי קפריסין העליזים ודודו גורש הצנוע ראוי לקרדיט כאחד השוערים הטובים בכדורגל הישראלי.
5. מי שכן סופגת, בצרורות, היא הפועל פתח-תקוה. כמות חסרת תקדים של 55 שערים ספגו הכחולים עד היום ופ"ת מאיישת ביושר את המקום האחרון. להפועל חיפה בעיות אחרות ועד המשחק נגד פ"ת כבשו האדומים 20 שערים ב-30 מחזורים. שלישייה מהפועל חיפה יכולים לספוג רק השחקנים המופקרים של הפועל פתח תקוה. גם לחובתה של הפועל חיפה נתון לא מחמיא של 17 הפסדים מתחילת העונה – הפקרות בפני עצמה. שני המועדונים הללו, על היסטוריה מפוארת, קהל אוהדים רב ונאמן וניהול צנוע ואחראי עומדים לאבד את מקומם בליגה הבכירה רק בגלל הפקרות על המגרש. כמה חבל על שתי האימפריות הללו שלא ידעו לבנות עצמן נכון בפתיחת העונה.
סופגים בצרורות. שחקני הפועל פתח תקווה (דני מרון)
6. מצוקה קשה יש גם באשדוד. בעייתם של צעירי אשדוד נעוצה בהעדר מנהיג. המנוסים שם יותר הם הזרים והקפטן הוא בכלל יא-יא פטי. גם ג'קי וקלינגר לא מבינים כמה השחקנים שלהם זקוקים למנהיגות שלהם עתה. בב"ש ואף בהפועל חיפה היו לקלינגר דמויות מובילות. אשדוד קרסה עם תחילתה של מחאת האוהדים. מאז צברה הקבוצה נקודות במשחקי בית. שש נקודות מ-27! במחזורים שנותרו את אשדוד חייבים להוביל המאמן והבעלים.
מה דעתך על הכתבה?