הצעד הראשון בדרך להתאוששות מוצלחת מההפסד במשחק הראשון בסדרה הוא השארת תחושת ההחמצה הלא נעימה מאחור. אז נכון שמכבי ת"א פספסה הזדמנות גדולה שלשום, אבל שקיעה מיותרת ברגשות שמעורר משחק שכבר שייך להיסטוריה ממש לא תועיל. התמקדות בנקודות החיוביות מאותו משחק יחד עם הפקת לקחים מקצועיים קריטיים תהיה הרבה יותר פרודוקטיבית, והתחושה המרכזית שצריכה ללוות את שחקני מכבי ת"א בעלותם לפרקט הערב צריכה להיות שמדובר בסדרה פתוחה לחלוטין מול יריבה חזקה אבל לא בלתי עבירה.
המחצית הראשונה של מכבי שלשום הייתה מהטובות ביותר שלה העונה. קבלת ההחלטות הייתה מצוינת: רק חמישה איבודי כדור, רק שבע זריקות מעבר לקשת (ארבע מהן מדויקות), ניצול נכון של החילופים בהגנת פנרבחצ'ה ויכולת יוצאת מן הכלל של צמד הגארדים ג'רמי פארגו ויוגב אוחיון, שסיימו את המחצית עם 27 נקודות משותפות.
גם מבחינה הגנתית הצליחו הצהובים מעל ומעבר במשימה העיקרית שלהם: התשתו ולמעשה העלמתו של אנדרו גאודלוק, שסיים מחצית איומה עם 2 נקודות כשהגארדים של מכבי (בעיקר אוחיון) מצליחים למנוע ממנו את הכדור התקפות רבות. אבל אותה מחצית טובה הסתיימה ביתרון מזערי של ארבע נקודות שהושג במחיר כבד: התשתם של חמשת השחקנים המרכזיים של מכבי – אוחיון, פארגו, דווין סמית', בריאן רנדל ואלכס טיוס – שזכו למעט מאד מנוחה.
מכבי באיסטנבול. יצליחו להתאושש הערב? (אודי ציטיאט)
ברבע הראשון כולו ערך גודס חילופים בעמדת הסנטר בלבד, פארגו ירד לראשונה לספסל חצי דקה לסיום המחצית, מרקיז היינס, נייט לינהארט וג'ו אלכסנדר שותפו לפרקי זמן קצרים מאוד וסילבן לנדסברג לא שותף כלל. הכתובת הייתה על הקיר, ושעת התשלום הגיעה לקראת סיום הרבע השלישי ובתחילת הרביעי. גופו הפצוע של סמית' החל לבגוד בו, רנדל נקלע לבעיית העבירות הרגילה שלו, ואוחיון, טיוס ופארגו נראו מרוקנים מאנרגיות ברגעים המכריעים של ההתמודדות.
הערב חייב גודס להשתמש בספסל שלו בצורה שונה לחלוטין. פעמים רבות התקשינו להבין את רכבת החילופים של דייויד בלאט, שנהג לשתף עשרה שחקנים כבר ברבע הראשון ולהוריד לספסל שחקנים "חמים", אבל לא במקרה היה מאמן קליבלנד הקרוב ביותר לנצח את ז'ליקו אובראדוביץ' בסדרה בשנים האחרונות.
משחקים ברמות הללו לא מוכרעים במחציות הראשונות שלהם, בוודאי לא מול המאמן הסרבי שיודע להגיב ולמצוא פתרונות גם לפיגורים משמעותיים. פעמיים בשנים האחרונות ידעה מכבי לחזור מהפסד חוץ במשחק הראשון בסדרת ההצלבה לניצחון במשחק השני, ופעמיים היו אלה שחקנים שלא היו משמעותיים במשחק הראשון שהכריעו את ההתמודדות כעבור 48 שעות. 31 נקודות משותפות היו לאוחיון ודייויד בלו בניצחון משחק השני באתונה מול פאו לפני שלוש שנים, לעומת 8 בלבד שקלעו בתבוסה במשחק הראשון; 40 קלעו סופוקליס שחורצאניטיס ובלו בניצחון בוויטוריה שנה קודם לכן לעומת 11 במשחק ההפסד שפתח את הסדרה.
אובראדוביץ'. כמעט בלתי מנוצח בסדרות (אודי ציטיאט)
ברור שלמכבי הנוכחית אין שחקני ספסל באותו קנה מידה, אבל צריך להסתדר עם מה שיש. לנדסברג רחוק מלהיות דיויד בלו, אבל הוא בהחלט מסוגל לתת תרומה התקפית משמעותית ולא פחות חשוב מכך – להעניק דקות מנוחה קריטיות לסמית'. גם אלכסנדר והיינס, על אף כושרם הירוד לאחרונה חייבים לטעום פרקט כבר ברבע הראשון ואילו סופו הגדול חייב להיות מנוצל בצורה טובה יותר ולמשך פרקי זמן משמעותיים יותר.
גודס סחט את שחקני החמישייה שלו בתקווה אולי לגנוב את המשחק הראשון ולהרפות מעט בשני, וכדי לא לצאת מאיסטנבול בידיים ריקות יהיה מוכרח הערב לתת לכוכביו העייפים יותר מנוחה ברבעים הראשונים הערב בתקווה שיגיעו לרגעי ההכרעה כשהמשחק עדיין חי ועם הרבה יותר אוויר בריאות.
ומה עושים עם אובראדוביץ'? כמו שחזינו, ידע הגאון הסרבי לעשות את השינויים הנדרשים תוך כדי ההתמודדות ולהכריע את המשחק לטובת קבוצתו שנראתה די אבודה במשך 25 הדקות הראשונות. במצב של 43:54 לחובתו נהנה המאמן מפסק זמן טלוויזיה, שממנו חזר עם הרכב רענן מרובה מחליפים ועם שינוי טקטי: דאבל אפ על פארגו בפיק אנד רול. מאותו רגע ועד סיום המשחק יצאה פנר לריצת 18:37 וניצחה את המשחק למרות ערב קליעה חלש (31 אחוזים ל-3, רק 8 נקודות לגאודלוק), כשמי שמוביל את הקאמבק הוא דווקא לוקה זוריץ' האפרורי.
סופו. לא נוצל מספיק במשחק הראשון (אודי ציטיאט)
מכבי חייבת לבוא מוכנה יותר הערב לשינויים ולשפנים של אובראדוביץ'. הריווח במשחק ההתקפה של הצהובים מוכרח להיות יעיל ומדויק בכדי להתגבר על מהלכים טקטיים דוגמת אותה שמירה כפולה על פארגו, וגם כדי לנצל את סופו בצורה הרבה יותר טובה. כשמתמודדים מול מאמן פנר, צריך לחשוב לא רק על איך מתגברים על מהלכיו במשחק הקודם, אלא גם לנסות ולחזות אילו שפנים חדשים ישלוף במשחק הבא ולתכנן פתרונות אפשריים גם מולם.
חשוב הפעם גם להשתמש בצורה טובה יותר בפסקי הזמן (ואחד כזה חסר מאד בסיום הרבע השלישי שלשום), וכאמור בראש ובראשונה להרחיב את הרוטציה בכדי לא להגיע למצב שבו חמישייה רעננה שמעלה הסרבי יוצרת מומנטום רציני מול הרכב עייף של מכבי.
אלמנט נוסף שהקשה מאד את החיים על הצהובים הוא הרכב הפורוורדים של פנר, עם יאן וסלי ונמניה בייליצה המצוינים בעמדות 4-5. את הסרבי החכם והמגוון יהיה קשה מאד לעצור, אבל הנתונים של הענק הצ'כי מן המשחק הראשון (23 נקודות, 11 מ-14 מהשדה) פשוט לא מתקבלים על הדעת. מכבי נפלה במשחק הראשון למעין מלכודת דבש: מאחר שלווסלי אין טווח קליעה היא הביאה את העזרות מן השחקן השומר עליו – בעיקר טיוס שקופץ לחסום כל ניסיון חדירה כמעט – מה שהשאיר אותו חופשי מתחת לסל לקליעות קלילות או להשגת ריבאונדים בהתקפה.
וסלי. מכבי נפלה למלכודת הדבש שלו (אודי ציטיאט)
מכבי יכולה לפתור חלק מהבעיות שמציב בפניה הרכב הפורוורדים של פנר על ידי הצבת הרכב נמוך משלה- עם סמית' כ-4 מול בייליצה ורנדל על וסלי. השחקן ששומר על וסלי חייב לקבל הוראה לעזור פחות ולהתמקד יותר בסגירתו לריבאונד, כשגם הרוטציה ההגנתית והעזרה השנייה חייבת להיות הרבה יותר מתואמת. בדקות בהן נמצא סופו על הפרקט כשמולו וסלי כסנטר חייבת מכבי לנתב את ההתקפות לכיוונו של היווני, שיכול לנצל את יתרון העובי שלו ולסבך את הצ'כי בבעיית עבירות מבורכת מבחינת הצהובים.
זה יעבוד כאמור בעיקר אם הריווח במשחק ההתקפה של הצהובים יהיה טוב יותר וגם אם בעמדה ארבע באותן דקות יתופקד שחקן בעל יכולת קליעה כמו סמית' או אלכסנדר. את וסלי חייבת מכבי לשלוח יותר פעמים הערב אל קו העונשין. שלשום זרק הפורוורד רק שתי זריקות עונשין, שתיהן בעקבות סל ועבירה ושחקן שקולע ב-46 אחוזים מן הקו חייב להגיע אליו הרבה יותר מבחינת הצהובים.
התחושות לקראת המשחק הערב מעורבות. מצד אחד ההרגשה שהשד הטורקי אינו נורא כל כך התחזקה בעקבות המשחק הראשון, ומצד שני מגיעה מכבי למשחק הערב עייפה יותר ובמומנטום שלילי בעקבות דקות הסיום שלשום. דבר אחד ברור – ניצחון בסדרה לאחר פיגור 2:0 יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשגה, בוודאי מול המאמן שהפסיד רק סדרת יורוליג אחת בקריירה.
היום מתחילים שוב מאפס (אודי ציטיאט)
מה דעתך על הכתבה?